קלמטה-על הפטה

יום שבת ה-30 לאוגוסט.
אתמול הגענו לכאן.
הפלגה שקטה ונחמדה.
תדלקנו, על ידי מיכלית.
צריכת דלק לפי חישובי, 6 ליטר לשעה או יותר נכון, מייל לליטר.
יש כאן תחנת דלק גדולה, וכמובן לא פעילה.
היום בבוקר, אחרי ארוחת ערב, לא רעה, לשם שינוי, אתמול בלילה, קמנו לעבודות.
המשימה העיקרית היא לקנות  שמן זית.
הגענו לסופר, ואכן, 5 ליטר שמן זית מקומי, לפי 18 שח לליטר.
קנינו 8 פחים, 5 ליטר כ"א. בטח נצטרך להצהיר במכס ולקבל רשיון יבוא.
דינה נשארה בעיר, לצביעת שערות. נדהמתי לראות שיש  לה שערות שיבה.
הייתם מאמינים, אישתי הצעירה ושערות שיבה.
הסירה בסך הכול מתנהגת יפה.
יש לנו כ-700 מייל לארץ, כאשר ה-400 מייל האחרונים נעשה ב"לג" אחד, מחלקי להרצליה.
חלקי זה אי קטן מערבית לחלק הדרומי של רודוס.
מזג האוויר מבטיח להיות טוב, החל ממחרתיים.
הקפיצה הבא ה היא לצופציק  הדרומי מזרחי של הפלופונז, עגינת לילה ואחר כך מזרחה לאחד האיים, אליהם תישא אותנו הרוח.
הכול כשורה אהובותחח ואהוביי.
נשיקות

פילוס

יום חמישי ה-28 לאוגוסט.
מזה תבינו שהפרסום הקודם היה ב-26 הימים והתאריכים והמקומות, מתבלבלים לי קצת.
היום הפלגה שקטה, מנוע. מפרש לקישוט.
אתמול היינו בזקינטוס, נכנסנו בניחותא ליד אוסטרי נחמד.
אחרינו הגיע יווני, די בסדר, שהנניח את השרשרלת שלו ע שני עוגנים. שלנו ושל האוסטרי.
היום בבוקר היה תרגול הרמת עוגן שכן, שעבר בהצלחה.
מחר  לקלמטה.
אחר כך, נראה, מזג האוויר במסדרון שבין הפלופונז לכריתים מבטיח להיות סוער וכנראה שנחכה להפוגה, הצפוייה ב-2 לספטמבר.
אפשר היה להפליג ישירות ארצה, בקצב של 150 מייל ליום ולהיות בארץ תוך 5-6 ימים.
האדמירלית לא בעד.
זה גם יהיה די מעייף.
אז נעשה את זה בנחת, וזה יקח 10-12 יום.
הקטע האחרון של כ-410 מייל יהיה רצוף.
מחליקי לארץ

נשיקות לכום.

זקינטוס

יום שלישי ה-28 לאוגוסט

אתמול היינו ב-איתקה. חשוב שתדעו.

נכנסנו ברוח די חזקה והיה קשה לתמרן.

עגנו ליד אנגליה אחת עם סירה מהשכרה. גרמני אחד מסירה אחרת התחיל לבלבל לי במוח על חציית עוגנים, והיה די מעצבן.

בסוף, כדי לרצות תאת האנגליה שהייתה נחמדה, יצאנו שנינו שוב, והיא חזרה לעגינה, העוגן שלי לא היה עליה,  ואחר כך גם אני.

בשלב מסויים שאל אותי הגרמני אם לא איכפת לי מאחרים, אמרתי לו שבמקרה שלו ממש לא אכפת לי ממנו. כמעט היה מעניין.

יום לפני  הגעתינו לאיתקה, יצאנו להפלגת לילה מבאר שבמונטנגרו.

זה היה אחרי יום של בירוקרטיה בצוותת, יציאה מקרואטיה וכניסה למונטנגרו, שוב בירוקרטיה במיטבה.

אצל "מנהל הנמל", בחורה צעירה ושדופה, ביקרתי 3 פעמים בסגנון של לך תביא.

הבאתי.

הפלגת הלילה הייתה נחמדה. אני אוהב הפלגות לילה. דינה ממש לא.

אני מגיע לעיקר, אנחנו החלטנו להפליג דרך הפלופונז. נוותר על הקורינתוס.

הסיכון הוא במזג אוויר סוער בקרן הפלופונז אבל נראה.

אתמול באיתקה ניסינו להיות בסדר ולעשות כניסה מסודרת ליון.

שלחו אותנו לאי הבא.

זקינטוס.

היום, ערב, מנסים לעשות זאת כאן ועדין בשיטת תלך תביא.

המשטרה איננה, תבואו מחר, ההגירה, תבואו היום ב2100.

האוכל היווני ממשיך להיות גרוע.

בתי הקפה ממשיכים לספר שיש להם אינטרנט, אפילו שיש להם משהו שלא עובד. בקיצור יון.

אנחנו כמובן דבוקים לחדשות.

אבל כבר היינו רוצים להגיע הביתה. ביחוד דינה.

הכול כשורה אהובותיי ואהוביי.

נשיקות.

סטרי גרד. העיר הישנה.

ה-20 לחודש, יום רביעי.
אתמול, אחרי שהילדים יצאו, ב-0615, הלכנו לנמנם עוד קצת, בעיקר אני, ויצאנו לדרך.
הגענו לרוגוזיצה, עיירה נחמדה.
הפלגה של כ-8 שעות.
לפי התיכנון, של דינה, נתקדם בקפיצות קטנות, 40-60 מייל ליום ובערב נשתדל להיות במרינה או משהו דומה.
רגוזיצה הייתה רציף עירוני, כמו מרינה, מים וחשמל, אבל בחצי מחיר.
היום יצאנו בסביבות 9 לעיר הישנה.
העיר החדשה, בה היינו לפני כמה ימים, נקראת נובי גרד והיא בת 500 שנה.
היום אנחנו בסטארי גרד, העיר הישנה,  ועוד מעט נלך לטייל, לשלם עבור העגינה ולאכול.
המעגנה העירונית כאן הייתה מלאה והופננו למצופים, שגם היו תפוסים.
ביציאה חיכה לנו בחור עםדינג'י והראה לנו רציף נוסף, ביציאה, שאליו נקשרנו.
אני מתמרן, ללא חרטומן, ובמלוא הצניעות, די בהצלחה.
כול זה נכון כול זמן שאין יותר מידי רוח.
אני מתכנן לתדלק במונטהנגרו. ליטר סולר עולה שם בערך חצי מחיר, כ-3.5 שקל, אבל כולל עמלה ל"סוכן" של 100 יורו.
אני כמובן רוצה להגיע לשם כמעט רייק.
עכשיו יש לי דילמה.
אני בסוף הדלק, יש לי לפי חשבוני כ-100 חיטר ו-100 מייל להגיע לשם.
אם אני טועה, יהיה לא נעים.
יש לי מיכל נוסף של כ-18 ליטר בסירה אבל זה יהיה בלגן להשתמש בו.
נראה.
אפשרות נוספת היא למלא 50 ליטר כאן בצוותת, לפני היציאה לבר שבמונטנגרו, אבל אז אני יוצא "פרייר".
דילמות.
שזה יהיו הבעיות שלי.

זהו לבינתיים.
הכול כשורה אהובותיי 8ואהוביי.
כבר מתגעגעים לנכדים ולילילדים.
נשיקות

זאדאר שוב.

יום שלישי ? ה-19 לאוגוסט.
הילדים נסעו הבוקר ב0615.
עבר עלינו שוב,  שבוע נפלא.
פגשנו אותם במפלי  ?????, ויצאנו איתם  למסע רגלי ארוך במפלים. התכוננו לעשות  טיול קצר של 3 שעות, למדדים כמונו, אבל בשורה של פניות "מוצלחות" הצלחנו להאריך את הטיול ל-6 שעות.
אחרי הרבה קילומטרים, עליות ומורדות, אני יכול לבשר לכם שעברתי את מבחני הא..ק....ג. בהצלחה.
חזרנו בשתי מכוניות לסירה רצוצים אך מרוצים.
כמה מים יש לקרואטים האלו.
המרינה בה חיכוינו להם אינה בזאדאר אלהא כמה ק"מ  דרומית ממנה, קרוב יותר לשדה תעופה.
את הימים הבאים, בילינו בעיקר במפרצים, קשורים למצוף.
כן, גם המצוף עולה כסף.
הקרואטים לא מחמיצים הזדמנות לגבות כסף.
יש לציין שהם נחמדים מאד.
אני מסתדר לא רע עם הפולנית שלי והאנגלית שלהם.
המטרה כרגע היא לצאתהבוקר לכיוון מונטה נגרו, לתדלק שם, הדלק ללא מיסים, בערך חצי ממולהמשיך לכיוון הארץ.
כנראה שנעשה ללגים של 50-60 מייל ליום..
זה אמור לקחת בערך 3 שבועות.
יש לי חבר שעושההאת המרחק הזה ב3-4 שעות.
נכון, עם ציוד אחר וכישורים אחרים.
הכול טוב, שקט,
נשיקות לכולם.

מרינה דלמטיה בעיירה סוקן.

יום שבת ה-9 לחודש. 0915
הילדים נסעו הבוקר לשדה התעופה בזאדאר, שם יקחו רכב וינהגו לשדה התעופה בזגרב.
היה שבוע נהדר שעבר מהר מאד.
שטנו למפרץ של הקרקה, מפלי קרקה, שם עלו על מעבורת גדולה המשייטת במעלה הנהר עד המפלים.
אני כמובן נשארתי לשמור על הסירה.  (הייתי פעם במפלים).
התחיל יום עם שמש שעבר במהירות ליום בורה, עם משבי רוח עזים וגשם זלעפות.
כמו כול פולני טוב התחלתי לדאוג.
חזרו.
מסתבר שבדיוק עלו על המעבורת לפני שנפתחו ארובות השמים.
חזרו רטובים, קצת ומרוצים.
יצאנו משם לאגם הגדול והטלנו עוגן, עם שני חבלים שאסף    קשר לחוף.
בילינו שם יום ועברנו למעגן הבא שהיה במפרץ אחר, על מצוף של מסעדה.
מאחר וויתרנו על המסעדה, שילמנו עבור המצוף 150 קונה. הקרואטים לא מחציצים הזדמנות לגבות כסף. אבל, בך הכול הם ישרים ולא תחמנים.
גם השיוט למפלי קרקה עבר עם גשם זלעפות שהכריח אותי בשלב מסויים לחפש מחסה במפרץ ולשלוח את כולם  מטה בדרכי לשם.
בכול אופן, הימים הבאים אחרי המפלים היו בהירים.
אתמול שטנו למרינה הנ@ל ונשהה כאן עד הגעת תמר.
הכול כשורה אהווואההוביי.
נשיקות.

שוב זאדאר

יום שבת. ה- 2 לאוגוסט
2100 לפי שעוננו.
מחכים לאסף ומשפחתו.
דינה הלכה להמתין בשער. אני בבית קפה עם בירה.
מחכים. אחרי הרבה המתנה, ושיות טלפון לבירורים, הגיעו.
הכול טוב הולכים לישון.

סקרדין-מעלה הנהר

יום שני, ה-4 לחודש.
לא כתבתי מספר ימים.
עסוקים.
ב-2 לחודש, יום שבת, הגיעו אסף ומשפחתו.
די מאוחר.
נסיעה ארוכה מזגרב לזאדאר.
אתמול בבוקר, יצאנו לדרך.
התוכנית היא להגיע לסקרדין, בדרך למעלה הנהר קארקה.
יצאנו ביום בהיר שהתחלף מהר מאד למעונן שהתחלף עוד יותר מהר לגשם  ורוח.
בשלב מסויים, היה צריך להוריד את כולם למטה, חוץ מאסף שהתעקש להתרטב יחד איתי.
היה רוחני מאד.
החלטתי לתפוס מחסה ליד אי, ולחכות עד יעבור זעם.
עבר.
הרמתי עוגן והגענו למרינה, בטינה.
רגוע.
כדי שיהיה מענין, אחד הילדים שכח לסגור ברז מים וכול המים עברו למיכל אגירה.
מסתבר שהמצוף במסדרון החליט שנגמרו לו השעות והמשאבה לא עבדה.
טוב, החלפתי מצוף והמשאבה שאבה את המים.
זה נשמע פשוט  ואכן איתרת התקלה די מהר.
היום, יום יפה. הפלגה נעימה.
אנחנו ממשיכים לנקות את הים.
היום איתרנו פנדר גדול ויתום במים ודגנו, אסף,  אותו.
נעמה ציירה עליו ויש ש לנו
זהו לבינתיים.
מחר בסירה במעלה הנהר למפלים.
נשיקות.