מתפללים

ה-30 לדצמבר 2011–12–30
עוד יום עובר על כוחותינו.
בבוקר נסענו בהסעה מאורגנת של המקומיים, המקומיים זה כאלה כמונו הגרים במרומי הסירות וביבשה, לקניות. קנינו.
כל יום שישי יש הסעה מאורגנת לסופרמרקט הנמצא כחצי שעה נסיעה מכאן.
יש לציין שהדרכים כאן משובשות מאד אבל הנהגים כאן בהחלט זהירים.
פיתחנו לנו שיגרה של המקום. בכל זאת אנחנו כבר 10 ימים כאן.
אני מסתובב עם בגד ים כל היום, למעט בנסיעה לקניות.
אני גם הולך להתקלח עם בגד ים, יוצא מהמקלחת עם בגד ים רטוב ומתייבש ברוח. נעים ונחמד.
פגשנו כאן כמה זוגות נחמדים, במיוחד באד וג'ודי עם בנן בן ה-40 אלן. הם כבר מטיילים עם הסירה שלהם 20 שנה בסירת טרי מרן די קטנה ומעץ. זה אומר שהם עובדים כל הזמן באחזקות ודי נהנים.
הכל מתכוונן לנו ליום הגדול ביום שלישי בו סטפן ינסה להפעיל את המנוע. אני מתאפק מלסובב את המפתח ולנסות. אולי צריך לעשות עבודות מקדימות.
יש לי כבר שני משפטי פתיחה לבלוג של היום שלאחר הניסיון.
אשר יגורנו לו בא לו או "יש אלוהים". נראה מה מהם יהיה מיותר. אני מקווה שיש אלוהים.
דיברנו היום עם הילדים בסקייפ. נניח שזה היה דיבור. העיקר שכולם בסדר. זה הצלחנו להבין. הבננו גם ששי התהפכה באופטימיסט שלה ונשמעה די משועשעת.
הלחות פה זה משהו מיוחד. אין לשום דבר סיכוי להתייבש באמת מאחר וכל יום יורד גשם. יש ימים שזה קצת פחות וימים שזה יותר. למשל היום.
דינה מנקה את החבלים מעובש. זה לא משהו נורא. החבל נראה רקוב, הוא לא, ומסריח מעובש.
חלק היא ניקתה וחלק מסרנו לניקוי לבחור העובד במספנה והכרנו כאן. הוא אבא ל-6 ילדים מ-3 נשים. בחור עם הספק. האחרונה היא אמריקאית לבנה שבאה לבקר אותו בינואר.
הוא כמובן גר לבד. הילדים עם האמהות והסבתות, כמקובל באזורנו. (הקריביים).
יש לנו 3 פרוייקטים עיקריים להשלים, אם ניתן לפני שנוכל להפליג.
הפעלת המנוע, אולי גם נחליף רצועה.
להפעיל גנרטור, לאחר שימצאו לנו מסנן מי ים שהם שברו בהכנסת המצברים, אם ימצאו כזה חלק.
העלאת המפרשים.
הכול עניין של יומיים עבודה או ????
אנחנו מצליחים לקלוט כאן שתי תחנות רדיו. האחת עם מוסיקה עכשווית, והשנייה של כנסייה נוצרית הכוללת הרצאות ומוסיקה קצת יותר סבירה.
אם נגיע לנצרות אל תתפלאו.
אנחנו מצליחים לעשות עבודות אחזקה קלות בסירה בעיקר הקטנת חלקי עץ שתפסו נפח נוסף בעקבות הלחות. מגרות וכדומה.
זהו לבינתיים.
הכל כשורה אהובותי ואהובי.

27.12.11

יום שלישי היום. פעמיים כי טוב.
התנאים פה לא משהו. ביום יש שמש ולחות, כדי לגוון קצת, גם גשם מפעם לפעם. בלילה זה סיפור אחר. יש יתושים.
מזל שאנחנו קרוב לשירותים ולמקלחות. יש רק לרדת בסולם 5 מטר וללכת כ-50 מטר.
אנחנו עובדים. בעיקר דינה.
החברה כאן מסוכנים. הם מתקנים דבר אחד טוב ומקלקלים מה שבסביבה.
מסנן המים של הגנרטור נשבר בעת התקנת המצברים. הם שמו את הצינור בצד כאילו לא קרה כלום.
נצטרך להחליף את המסנן.
במקום אחר הם ניתקו את הצינור של משאבת השיפוליים והמשאבה שאבה יופי בחזרה לשיפוליים.
חוץ מזה רוב הדברים עובדים.
לתקן דברים בתוך השיפוליים נהייה יותר ויותר קשה. כנראה שאני מזדקן.
יצאנו לפני החג לעיר הסמוכה כדי לקנות אספקה ולהוציא כסף. קנינו והוצאנו.
יש לנו עוד שבוע לסוף החופשה שלהם ואז נראה מה מצבינו.
הדבר העיקרי הוא להעלות את המפרשים, כאן אני לא צופה בעיות, ולהפעיל את המנוע. כאן אני מתפלל כל יום.
ברצף האופטימי אנחנו נוכל לרדת למים בסביבות ה6-7 לינואר.
זהו בינתיים. נשיקות.
אבל כמו שידוע לכם, הכל כשורה אהובותי ואהובי.

יום שני לגרנדה.

היום היה פורה מאד. אבל קודם הלילה.
לא הייתה אורגיה. השקעתי בסידור הכילה והיתושים נשארו רעבים. ממש הקלה לגבי הלילה הקודם.
היום הגיע מטען ל שישים אמפר. רק שלוש סוללות ג'ל. לא היו במלאי 4 סוללות, הכל הותקן ועובד.
אנחנו יכולים לחיות עם 3 סוללות מאחר והן 195 אמפר כל אחת. בהזדמנות הראשונה אקנה גם את הרביעית.
עכשיו אפשר להתחיל לבדוק מערכות. דבר ראשון המקרר לא עובד. המדחס והמגעים נראים חלודים לחלוטים.
מסתבר שלהשאיר סירה לכמה חודשי אחסנה בגרנדה לא מוסיף לה לבריאות.
מחר בבוקר נתחיל לבדוק מערכות אחרות.
המטען. מדי הטעינה ומשאבת המים עובדים בסדר.
אנחנו לא נצא מחר מהיבשה ונבלה כאן את חג המולד. הכל נסגר כאן ויהיו לנו 10 ימי עבודה להשמיש הכל.
אנחנו במצב רוח טוב ועובדים קשה. במיוחד דינה שלוקחת קשה מאד את עניין העובש.
אז הכל כשורה אהובותי ואהובי. נמשיך לעדכן. נשיקות.

חזרנו לגרנדה

אהובותי ואהובי.
גרנדה חזרנו אליך שנית.
אחרי טיסה נוחה יחסית, עם עצירת לילה בלונדון, לשינה בלבד, הגענו.
הגענו מאוחר ודינה בחכמתה כי רבה קבעה לנו שינה במלון. מלון נחמד. ארוחת בוקר, קפה על פי בקשה ומסתבר לנו שמחייבים על כל מילוי. פטנט חדש לגרנדה בלבד.
הקפה והמילויים עלו כמו הארוחה. שמחתי לתרום לכלכלת האי.
את הסירה נראה למחרת.
איזה מזל.
הגענו לסירה מלאה בעובש וריחות לא נעימים.
דינה התנפלה על העובש ואני טיפלתי בחיבור חשמל לסירה.
יש חשמל. אין 12 וולט. אין טעינה, אין כלום.


נסיונות לטעון במטען שלהם ויוק. וכך עבר יום ראשון בנעימים. אנחנו גרים בגובה 5 מטר ומגיעים לסירה עם סולם. זה במיוחד נחמד כאשר צרך ללכת לשירותים באמצע הלילה.
בלילה, שנופל כאן בשש וחצי, זכיתי סוף סוף לראשונה בחיי להשתתף באורגיה.
אני הייתי הבידור וכשלושים יתושים חגגו עלי. אני סופית נגד אורגיות. במיוחד כאשר אני הבידור.
היום התקנתי את הכילה ונקווה לטוב.
אנחנו אוכלים במקום כאן. יש פה מסעדה- בר נחמד. אתמול דינה התלוננה שהאוכל היה קר והיום הבחור נתן לנו ארוחה חמה יותר וללא תשלום כפיצוי. אז יש כל מיני, גם מחייבי קפה וגם אחרים.
מחר היום הגדול שיקבע אם אנחנוח מבלים את חג המולד כאן או שנצליח לצאת. רק אחרי שיגיעו המטען והמצברים ואם זה יורכב ויעבוד נול לבדוק את כל היתר. יש;הרבה יתר.
נעדכן. נשיקות