מתפללים

ה-30 לדצמבר 2011–12–30
עוד יום עובר על כוחותינו.
בבוקר נסענו בהסעה מאורגנת של המקומיים, המקומיים זה כאלה כמונו הגרים במרומי הסירות וביבשה, לקניות. קנינו.
כל יום שישי יש הסעה מאורגנת לסופרמרקט הנמצא כחצי שעה נסיעה מכאן.
יש לציין שהדרכים כאן משובשות מאד אבל הנהגים כאן בהחלט זהירים.
פיתחנו לנו שיגרה של המקום. בכל זאת אנחנו כבר 10 ימים כאן.
אני מסתובב עם בגד ים כל היום, למעט בנסיעה לקניות.
אני גם הולך להתקלח עם בגד ים, יוצא מהמקלחת עם בגד ים רטוב ומתייבש ברוח. נעים ונחמד.
פגשנו כאן כמה זוגות נחמדים, במיוחד באד וג'ודי עם בנן בן ה-40 אלן. הם כבר מטיילים עם הסירה שלהם 20 שנה בסירת טרי מרן די קטנה ומעץ. זה אומר שהם עובדים כל הזמן באחזקות ודי נהנים.
הכל מתכוונן לנו ליום הגדול ביום שלישי בו סטפן ינסה להפעיל את המנוע. אני מתאפק מלסובב את המפתח ולנסות. אולי צריך לעשות עבודות מקדימות.
יש לי כבר שני משפטי פתיחה לבלוג של היום שלאחר הניסיון.
אשר יגורנו לו בא לו או "יש אלוהים". נראה מה מהם יהיה מיותר. אני מקווה שיש אלוהים.
דיברנו היום עם הילדים בסקייפ. נניח שזה היה דיבור. העיקר שכולם בסדר. זה הצלחנו להבין. הבננו גם ששי התהפכה באופטימיסט שלה ונשמעה די משועשעת.
הלחות פה זה משהו מיוחד. אין לשום דבר סיכוי להתייבש באמת מאחר וכל יום יורד גשם. יש ימים שזה קצת פחות וימים שזה יותר. למשל היום.
דינה מנקה את החבלים מעובש. זה לא משהו נורא. החבל נראה רקוב, הוא לא, ומסריח מעובש.
חלק היא ניקתה וחלק מסרנו לניקוי לבחור העובד במספנה והכרנו כאן. הוא אבא ל-6 ילדים מ-3 נשים. בחור עם הספק. האחרונה היא אמריקאית לבנה שבאה לבקר אותו בינואר.
הוא כמובן גר לבד. הילדים עם האמהות והסבתות, כמקובל באזורנו. (הקריביים).
יש לנו 3 פרוייקטים עיקריים להשלים, אם ניתן לפני שנוכל להפליג.
הפעלת המנוע, אולי גם נחליף רצועה.
להפעיל גנרטור, לאחר שימצאו לנו מסנן מי ים שהם שברו בהכנסת המצברים, אם ימצאו כזה חלק.
העלאת המפרשים.
הכול עניין של יומיים עבודה או ????
אנחנו מצליחים לקלוט כאן שתי תחנות רדיו. האחת עם מוסיקה עכשווית, והשנייה של כנסייה נוצרית הכוללת הרצאות ומוסיקה קצת יותר סבירה.
אם נגיע לנצרות אל תתפלאו.
אנחנו מצליחים לעשות עבודות אחזקה קלות בסירה בעיקר הקטנת חלקי עץ שתפסו נפח נוסף בעקבות הלחות. מגרות וכדומה.
זהו לבינתיים.
הכל כשורה אהובותי ואהובי.