הרמיוני

הרמיוני קיבלה את פנינו בגלים ורוחות במעגן.
הסירה התנדנדה  קשות. בסוף נרגע.  הבוקר  יום ראשון יש רוח חמה מאד מהבוקר  והחלטנו להפליג למעגן. מפרץ הרוסים. נעגון שם,  במקום בפארוס העיר. ולמחרת נפליג לעגינה. באי עגינה.
אבי הלך לקנות סודה, המיכלים נגמרו לנו, אני רוקנתי את המאפיה כאן ואנחנו מוכנים.

חזרה להרמייוני

יום שבת. חזרנו לנ"ל.
אתמול בילינו על  עוגן במפרץ יפה עם שם יווני.
איך שנקשרנו, אבי מצא עבודה, עזר לסירת מנוע עם בעיה של משהו. סידר.
חום אימים כאן ונלך לישון.
מחכים לשמוע מעודדי.

tzitzi kaf קילידיה

יום חמישי   ה28 לחודש.
היום התחיל מוקדם. טלי נסעה מוקדם, ואנחנו נאלצנו להתחיל את היום באמצע הלילה. בערך ב 0630.
עד 0900  אפילו התרנגולים ישנים כאן.
בכול  מקרה יצאנו,  הרמנו עוגן, ועוד עוגן,  של הולנדי נחמד שהיה עגון והגון לידינו. האשמה כולה שלי.
הבחור, היה מאד נחמד וקפץ למים ועזר לנו  להשתחרר ממנו.
אני  מאד הצטערתי שזה לא היה איזה צרפתי נחמד, שהיה עושה לנו שמח והיינו לומדים מילים חדשות בצרפתית.
אבי הגיע לפני 3 ימים והתחיל לעשות מקצה שיפורים על הסירה.
דבר ראשון החליף את החבל מתיחה של המנור, משהו שהיה צריך לעשות מזמן, לאור מצבו הגריאטרי, של החבל ובעל הסירה.
זה לא שאין לי חבלים חדשים אבל אני קשור לישנים.
באותה הזדמנות, הוא גם זרק לי שק מלא של חבלים ישנים שהיו עוד טובים, חוץ מכמה חתכים ושחיקות. כאב ליבי אבל נכנעתי.
דינה שמחה. חוץ מזה, הוחלפו חבלים ישנים בפנדרים ונעל כבל בעיתית במצבר של הגנרטור.
קשה. קשה.
עכשיו האלטרנטור לא טוען ואבי  רוצה להתקיף אותו.
אתמול חגגנו עם טלי את מסיבת הפרידה שלה בנפוליון, והיום הפלגנו, בלי העוגן של ההולנדי, לעיר ששמה כתוב לעיל.
לא ברור לי איך מבטאים זאת. מחר נמשיך לכיוון אתונה ולכיוון תמר ואסף.

tzitzi kaf קילידיה

יום חמישי   ה28 לחודש.
היום התחיל מוקדם. טלי נסעה מוקדם, ואנחנו נאלצנו להתחיל את היום באמצע הלילה. בערך ב 0630.
עד 0900  אפילו התרנגולים ישנים כאן.
בכול  מקרה יצאנו,  הרמנו עוגן, ועוד עוגן,  של הולנדי נחמד שהיה עגון והגון לידינו. האשמה כולה שלי.
הבחור, היה מאד נחמד וקפץ למים ועזר לנו  להשתחרר ממנו.
אני  מאד הצטערתי שזה לא היה איזה צרפתי נחמד, שהיה עושה לנו שמח והיינו לומדים מילים חדשות בצרפתית.
אבי הגיע לפני 3 ימים והתחיל לעשות מקצה שיפורים על הסירה.
דבר ראשון החליף את החבל מתיחה של המנור, משהו שהיה צריך לעשות מזמן, לאור מצבו הגריאטרי, של החבל ובעל הסירה.
זה לא שאין לי חבלים חדשים אבל אני קשור לישנים.
באותה הזדמנות, הוא גם זרק לי שק מלא של חבלים ישנים שהיו עוד טובים, חוץ מכמה חתכים ושחיקות. כאב ליבי אבל נכנעתי.
דינה שמחה. חוץ מזה, הוחלפו חבלים ישנים בפנדרים ונעל כבל בעיתית במצבר של הגנרטור.
קשה. קשה.
עכשיו האלטרנטור לא טוען ואבי  רוצה להתקיף אותו.
אתמול חגגנו עם טלי את מסיבת הפרידה שלה בנפוליון, והיום הפלגנו, בלי העוגן של ההולנדי, לעיר ששמה כתוב לעיל.
לא ברור לי איך מבטאים זאת. מחר נמשיך לכיוון אתונה ולכיוון תמר ואסף.

אסטרוס

יום שבת, יום נישואין 49.
נשארנו עוד יום בהרמיוני,
כתבתי בלוג ארוך שאבד בנסיבות טכניות. קורה.
למחרת הפלגנו קצת למעגן יפה מאד שכנראה נבקר שנית עם הילדים.
דינה סימנה אותו בתווין.
היום כאן, מחר על עוגן ומחרתיים נאסוף את אבי גולדמן בעיר שנקראת משהו כמו נפוליאונה.
מרינה גדולה מאד, ברובה לא מנוצלת.
אנחנו עוגנים לאורך הרציף, alongside.עוד פרויקט שהגרמנים מימנו.
אנחנו ליד חוף רחצה יפה. כנראה נלך לשם אחהצ.
עכשיו חם וזה זמן טוב ללכת לקיים מצוות. שינה.

הרמייוני

אחרי הפלגה קצרה, כשלוש שעות, הגענו להרמייוני. נחמד.

רוח של  20-30 קשר, אבל בעיקר צד וגבית.

הגענו בסביבות 12 ובדיוק סירה עם נורווגים, צעירים עם דגל ענקי, התברברה ביציאה עם עוגן אחר. לקח להם זמן להפסיק את הרומן בין העוגנים.

בסוף השתחררו ונכנסנו במקומם. המעגן די רדוד כאן, רוח מטורפת. זרקה  האדמירלית הרבה שרשרת ואני תימרנתי בין שתי סירות צרפתי מודאג! א בל די רגוע:, יחסית לצרפתי ודניים נחמדים. הרוח ממיכה לנשוב! מה דרש ממני להפגין את כישורי החרטומן ונגמר בשלום. הלכתי לישון?

הפסדתי. נכנס מישהו ליד צרפתי אחר והייתה מהומת אלוהים. גפי שסיפרה דינה, רוח חזקה, קשה להחזיק את הזירה וליד, צרפתי שצורח בהיסטריה.

 העקב כרגיל, מסעדה ומחר נמשיך.

המשטר של לקום מוקדם, להגיע מוקדם ולמצוא מקום, עובד.

נהנים פעמיים. מוצאים מקום עגינה בקלות ובסביבות 1600 כאשר מגיעים הרבה נוספים, רואים אותם מחפשים מקום. סדיסט מה ? העיירה כאן כרגיל, נחמדה.

פגשנו שתי סירות צרטר, משפחה מחיפה. נחמדים. 

עןד פוקוס אחר הצהרים.

הבוקר היה גדוש פעילות?
משאבת המקלחות שלנו עושה בעיות. פעם עובדת ופעם לא. החלפתי אותה במשאבה אחרת. יש לי כמה במלאי.
פירקתי את המשאבה הישנה היא הייתה מלאה שערות. בקושי נושמת. חילצתי את כול השערות והחזקתי למלאי.
אחרי יום עבודה כזה לא היתה ברירה אלא ללכת לנוח.
אחרי הצהרים, התעוררתי, תודה לאל, ועל הרציף עומד בחור הולנדי נחמד שמנסה לשכנע כמה צרפתים לצופף את הסירות ולתת לעוד סירה  להיכנס . מצא ממי לבקש טובות.. הצרפתי ם  ידועים בקטע הזה של להתחשב באחרים.
ירדתי לרציף, הזזתי  את הסירה לי בקצת והשוויצרי! לא לדאוג! צרפתי מזנבה נאלץ להזיז את הסירה שלו גם. נהייה מקום. שלא תחשבו שאני אלטרואיסט, קבעתי להולנדי שתיכנס סירה רק עם נשים יפות, גדולות, בבגדי ים קטנים.
הם נכנסו והוא עמד בתנאיי בכבוד. אנחנו עמדים צמודים, הסירות, והכול בא על מקומו בשלום.
הסברתי לשוויצרי שאנחנו מישראל עוזרים. הכול בזכות שר החוץ לנו? ישתבח שמו וחשבון הבנק שלו.

עוד פורוס

אבי נסע אתמול, ואנחנו היינו אמורים לצאת היום לאי אחר.
אז זהו, שלא.
החלטנו להישאר כאן עוד יום במסעדה המוצלחת שלנו.
היום מעונן, רוח נחמדה, ומה בוער.
יש סיכוי שאבי גולדמן יגיע ונחליף אבי באבי.
עם הרוח ממש נעים כאן.
יש לי בסירה עוגן דייגים כבד מאד עם שרשרת של כחמישה מטר וחבל עבה של חמישים או יותר מטר. מיועד לסערות הוריקן ומעולם, רק 10 שנים, לא השתמשתי בו. נקווה שימשיך כך.
אני בטוח שאתם שמחים לדעת זאת.
הרציף מתרוקן מסירות ומתמלא במהירות בסירות חדשות.
הצרפתים אוהבים לבדוק אם מטילים עליהם עוגן ולמחות בכול פה. לי זה לא מזיז. להרים עוגן למישהו, דינה עושה בלי  בעיות.

פורוס היום השני.

יום שני, ה 18 לחודש.
אנחנו בארוחת בוקר, שתמיד רצוי לאכול ב 12 בצהרים.
אתמול היה יום קשה. הלכנו איזה קילומטר לחוף רחצה  נחמד, אבל הדרך היתה קשה וארוכה.
עמדנו בזה.היום אבי נוסע הביתה ואנחנו נמשיך מחר לאיזה יעד  קרוב.
מסביבנו יצאו ונכנסו אחרים, די משעמם.
אם אכן מיומן,  אז אין אקשין.
אם הנכנס חובבן, אז זה מעניין.
תמיד יש איזה צרפתי או צרפתייה שצועקים שעולים להם על העוגן, כאילו יש סכנה שהעוגן שלהם יכנס להריון.
אני דווקא נהנה להכניס להריון עוגנים צרפתיים.
לעניין הקשירה, אם אתה רוצה עזרה מהחוף, רצוי שתהיה לך איזה בלונדה עם ביקיני  קטן על הסיפון. זה מגדיל את מספר המתנדבים לתפוס חבל.

היוונים הם עם של חנוונים ומלצרים. נחמדים. ישרים.
אמצנו את בית הקפה מול הסירה ואתמול אכלנו כאן. היה מעולה.
 המסעדה הייתה מפוצצת וחיכינו בסירה איזה שעה.
היום כבר הזמנו מקומות.

פורוס

יום ראשון.
 17 ליולי
אתמול בילינו  על עוגן אפילו נכנסנו למים היה רטוב, כן. גם נחמד.
היציאה מאגינס הייתה מענינת. לידינו עגן פיני עם עוגן חופשי, לא תפס. יצא לשפר, סיבך את עצמו , אותנו ועוד סירה אחת. מה שנקרא שלושה במבצע. העוגן שלו לא תפס. גמר בלהשען על הסירה שלנו.
הרגעתי אותו שיהיה רגוע ומחר נצא כולם ביחד.
למחרת יצאתי ראשון, הרמנו עוגן של הסירה השלישית, דילגנו מעל לפיני, דינה השתמשה בחבל נוסף, אבל אבי תפס את העוגן הזר עם הגנץ, שחרר וזרק אותו למים. השארנו אותם עם בעיה.
יש מה לדאוג, מאחר  והזוג הצעיר שהיה על הסירה לא יודע בדיוק מה לעשות. יהיה להם ולפיני מעניין. לא נשארנו לראות. את היום גמרנו במעגן יפה ליד פורוס ועל עוגן. הרוח הייתה קלה ונעימה והעוגן מחזיק.
הבוקר יצרנו לפורוס, מכאן אבי יקח מחר מעבורת לאתונה , אחר הצהרים.
 הגענו לעגינה, אחת מני רבות, בפורוס. היה די ריק בסביבות 12.
כעבור שעתיים הרציף מלא.
ברווזי העגינה על הרציף, נראים מוכנים להיפרד מהרציף ויש טבעות אחרות, במצב קצת יותר טוב. שיהיה.
ליד הסירה צף לו פנדר יתום קטן, מסכן.
שליתי אותו מהמים ויש לנו פנדר קטן     שיהיה.

אגינה כשיו אחר הצהרים וחם.

יום שישי, ואנחנו באגינה. האי של יעל. יצאנו מוקדם בשבע בבוקר.
הפלגה של שלוש שעות, קלילה, ואנחנו כאן. היה מקום על הרציף העירוני כי הגענו מוקדם.
אתמול הגברות הצעירות נסעו לראות את האקרופוליס. חזרו מרוצות. אבי ואני שמרנו על הסירה ועשינו עבודה טובה.כולם הלכו לים ואני בבית קפה, כותב ומשגיח על הסירה.
ממולי עוגנות שלוש סירות בתפזורת, עם רווחים גדולים בינהן. זה מבטיח שינסו להידחק בינהן עוד סירות, ויהיה מעניין.
הרוח עלתה, אנחנו עגונים טוב, חל שיפור בתיאום בין מפקדת העוגן, דינה, והנהג. אני.
 יש כבר תוכנית לימים הקרובים בקרוב יעדכנו אותי עליה. 

אתונה

יום חמישי. ה14 ליולי.
יעל וטל הגיעו אתמול בערב ויצאנו לאכול במסעדה הודית.
האוכל היווני יוצא לי כבר ......
נקלענו לערב של שגרירות פקיסטן שנפרדה מהשגריר. היו נאומים, היו שירים, היה נציג של הטליבן, לפי הזקן והבגדים, היה נחמד.
הם כמובן ללא נשים.
אני עם חמש גברות צעירות. נו נו.
המלצר היה מנפאל והשארתי לו טיפ יפה. השקעתי ביחסי החוץ שלנו עם נפאל. כמו ביבי.
הבוקר י ויעל נסעו לשדה התעופה! יטוסו במטוס מיוחד של אלעל ששלחה גם את קובי להביא אותה לארץ?
מחכים לאבי האמור להגיע בשעות הבוקר.
התוכנית היא ללכת לאקרופוליס, אני אשאר לשמור על הסירה.את ערימת האבנים הזו כבר ראיתי.מחר השכם בבוקר נצא.
התחזית לימים הבאים היא לשקט. יהיה חם. הלחות כאן גבוהה. היתושים, פעילים מאד.
את המסעדה במרינה פותחים בשמונה ואני מחכה.

אתונה במרינה

יום רביעי. יצאנו בשש בבוקר.
היה די שקט. אחרי זמן קצר הים עלה, השפריץ קצת ואחר כך נרגע בהתאם לתחזית.
הנכדה החכמה שלי ישנה את מרבית הדרך שארכה כשבע שעות.
המרינה ענקית ומטופשת. פקדון עבור חיבור חשמל, 80 יורו.
החיוב הוא עבור ימים. כך שאם הגענו היום, יום רביעי, נחוייב עבור יום חמישי בלבד ובתנאי שנעזוב ביום שישי לפני 0700 בבוקר. אז איך ניקח בחזרה את הפיקדון.בקיצור, ויתרתי. שהגנרטור יעבוד.
אנחנו נפרדים משי מחר. היום יעל וטל אמורות להגיע בערב.
מחר, אבי מגיע ונצא מכאן ביום שישי בבוקר, לפני שבע! כמובן. דינה  תגלה לנו הערב לאן מפליגים. משהו קרוב לכאן.
היום כמעט גרמתי לתאונה בין הסירה לרייף בחוף.
ירדתי עם שי להטעין מכשירים, שכחתי שהסירה בכיוון החוף.
האדמירלית שנותרה בפיקוד, האיטה מהירות, שינתה מסלול וניצלנו.
המרינה כאן היא מרינת מוצא לסירות שכר, שמה מתבלבל לי עם שם של מחלת מין, לכן אני לא כותב אותו.
הם מקבלים סירות בין ימי שני לשישי בלבד. סופי השבוע שמורים לתחלופה בסירות הצרטר.
זהו לבינתיים.

יום אחרון בקיטנוס.

את הפוסט האחרון כנראה כתבתי שיכור.
כוסית אחת של אוזו, קומפלימנט מהבית, לקוחות ותיקים, ואני מסודר.
כאן  הכול טוב.
מחר נצא בבוקר לאתונה למרינה  ונפגוש את יעל וטל. בסדש.
מחר מבטיח להיות מזג אוויר נוח. god willing.
היה לי יום עבודה ארוך, תיקנתי את החלון העליון עם סיקפלקס ועשיתי עבודה יסודית. מלאתי מים בסירה, לקראת מחר, ובדקתי את העבודה שלי. החלון נזל  כרגיל, או לפי דינה אפילו יותר. באסה.
 הגיעה סירה מלאה פולנים ונדחקה בעזרתינו לידי.
קיבלתי אותם בפולנית שוטפת והם ממש לא התרשמו. בטח אנטישמיים.
אחד מהם מסתובב עם תחתונים שהם אצלו על תקן של בגד ים. זהו בערך. אנחנו במסעדה הרגילה שלנו עם המלצר האלגי׳'ראי, תומס, הקורא לי my best friend.
ככלל, אם אתה אוכל במסעדה יוונית יותר מפעם אחת, אתה נחשב כבן משפחה, בתנאי שאתה משלם.  אנחנו משלמים.
הכניסה של הפולנים הייתה ברוח חזקה ובסגנון  פולני מובהק.
הסקיפר, לא יודע להטיל עוגן  ולנהוג אחורנית בו זמנית.
לכן החליט לקלוט מומחה חיצוני, גם פולני, מהחוף.
הסקיפר נסע רוורס לרציף, הפולני הנוסף קפץ לסירה, ותפס פיקוד.
עכשיו בין שני פולנים, יש אפשרות לעשות שני דברים. גם להטיל עוגן וגם לכוון את הסירה באחורנית, בקו ישר.
הגיעו. נקשרו. יצאו מסירה של חמישים  רגל, עשרה פולנים
יאמס.׃

עוד יום של חול באוויר מהרוח בקיטונוס. למחרת היורו. מ קיטונוס למחרת היורו. ממ טחר היורומש מגעל איך שחקן כנראה מקבל הוראה לשמור על רונלדו ורצוי מוב,

אתמול היה משחק טוב. השופט, אמנם ממוצא צרפתי, היה צריך להוציא את הכסחיסט הצרפתי, אבל אפילו לא הוציא צהוב.
אחרי זה נהייה אוהד פורטוגל וניצחנו.
כנראה הוא ! הכסחיסט! נראה כמו ערבי! אבל אני לא גזען אז נראה כמו צרפתי! אבל חצי נבחרת אפריקאית! אז יהיה, הוא קיבל הוראה לדמור על רונלדו ואם אפשר להוריד לו רגל אחת. הצליח.
טוב,  חוץ מזה כאן מזג אוויר רוחני שזה נחמד מאד כשאתה קשור טוב והעוגן מחזיק.
הבוקר יצאתי מהעגינה, דינה הורידה את העוגן שלנו מהעוגן היווני העצבני והטלנו  עוגן מחדש, לתפארת מדינת  ישראל.
כמובן לא יכולתי להתאפק ואמרתי ליוני הצעיר! נו אתה רואה! סתם התעצבנת אתמול. נשארנו חברים.
המפעילים של המרינה פה, עובדים יפה. הרוח התחזקה ומגיעים המון פליטי סערה. הם שמים אותם בהכפלות ולא מגרשים אף אחד. יש אחד שפחד אפילו להיכנס והפליג למקום אחר. יהיה לו מעניין בדרך.
הגיע קטמרן עם דגל פולניה, הם מאד גאים בדגל שלהם, לא ברור לי למה ועל סמך מה, התברבר קצת בכניסה וברח למקום אחר.
 יווני צעיר עמד לידי העיר! אלה פולנים! אם הם לא שיכורים,  הם לא מסוגלים לתפעל את הסירה. בכול אופן שיעור הפולנית שלי הלך לאבדון.
התוכנית שלנו היא להישאר כאן גם מחר! מזג אוויר גרוע. וב -  13 לחודש לרוץ למרינה ליד אתונה.אנחנו בערך 50 מייל מאתונה.  במזג אוויר טוב הפלגה של כשמונה שעות.  מנוע, ככמובן מנוע. אולי קצת מפרש לקישוט.
הגברות  הצעירות בים, הלכתי איתן, לא נראה לי.

קיטנוס

היום הגדול, גמר היורו.
הגענו לכאן אחרי ארבע שעות  ארוכות, נגד הרוח, עשרים עד שלושים קשר, על הפנים.
 לא רק הייתי מלוח! אפילו היו לי ביצים במלח, מתאים לפסח, מיותר בקיץ.
התחרתי בסירה אחרת והגעתי למעגן לפניו! קצת רימיתי עם המנוע, והטלנו עוגן ברוח של  5 קשר. היו ויכוחים עם האדמירלית והעוגן לא תפס   די רגיל אצלנו. נאלצתי לצאת שנית, תענוג קטן, ועכשיו חיכו לי שתי סירת מודאגות. האחד, יווני,  טען שהטלתי עוגן עליו! והשני נורווגי שסתם דאג לסירה שלו?
מהנורווגיי התעלמתי, ליווני אמרתי .......  המשך יבוא

קיטנוס המשך

עגנו. היווני עדיין מעוצבן שהעוגן שלי עליו, כנראה גם צודק, וסיכמנו שמחר אני אצא, ארד לו מהוריד, סליחה העוגן, ואז הוא יצא, אני אחזור וזהו.
הלכתי לישון. נרדמתי.
בא הנורווגי והודיע לי שכנראה העוגן לא תפס כי אני נשען עליו. הסירה שלנו, לא אני. אני ממש שונא שמעירים אותי, במיוחד אחרי הפלגה של ביצים מלוחות.
מתחתי קצת את השרשרת והוא נרגע. העוגן כן תופס! רק מתיחה לא נראתה לו. אנטישמי?
זהו הלכתי לישון,  הנערות הלכו לים. ישנתי, דיברתי עם הנורווגי, פרד, נחמד.
חזרו. התקלחנו כולם, אני כבר לא מלוח והלכנו לאכול.
ידידי האלגיראי, זכר אותי ואני אוצו. (מ-2012 ) אמנם עם קצת פחות שיניים! (הוא ), והאוכל היה טוב! לשם שינוי.
עכשיו אני בשורה ראשונה למשחק. לא אכפת לי מי ינצח, העיקר לא הצרפתים.
מחר לאחר תמרוני הבוקר, נישאר כאן ונראה.

הרוח בסריפוס

יום שבת התשיעי לחודש?
אתמול עלינו במונית לעיר הראשית? מה שנקרא אצלהם חורה?
כפר קטן על הר גבוה! כמה מאות מטרים מעל למפרץ? יופי של נוף?
כול הכפר תלול על ההר! תקרת בית אחד היא הרצפה של  הבית הסמוך.
חוץ מזה רוח רוח רוח.
משבים של שלושים קשר ,נחמד. נחמד להיות קשור לרציף ולהיטלטל קלות. בחוץ זה נראה פחות  כיף.
נישאר פה עד מחר בטוח ואולי גם מחרתיים.
הכול טוב. אנני ממשיך להצליח להזמין מנות לא מוצלחות של בשר במסעדות דגים?
בסוף אתחיל לאכול דגים?
זהו לבינתיים?
אנחנו במעגן?
היוונים היעילים מספקים עגינה ומים בחינם? חשמל עדין אין.
למרות העמוד עם השקעים ןחיבור החשמל לעמוד קיימים.
ענין של שנה שנתיים והם יסדרו.
את הבידור היומי מספקות הסירות הנכנסות. אתמול זו הייתה סירה יוונית, עם קצת דרמות וסירה עם חברה אוקראינים נחמדים מאדסה.
כמובן שלאחד מהם יש סבתא יהודייה והוא היה בארץ מספר פעמים. אפילו אומר מה נשמע בעיברית.

סריפוס

הגענו לנ"ל ברוח  35 קשר שירדה בכניסה לרציף ל 20 קשר
 היה מעניין לתמרן לקשירה. גמרתי עם עוגן וחבל קשירה, סינקר, כמובן בעזרת האדמירלית שלי שהייתה שותפה לכניסה.
לידי היה הונגרי נחמד שהחזיק פנדר ולא התרגש. יותר מאוחר יצא באותה הרוח ותלש לי פנס ניווט אור אדום.

תיקנתי.
אתמול בילינו במפרץ האי סריפוס על עוגן והיה נחמד. הייתה רוח חזקה אבל 50 מטר שרשרת פתרו את הבעיה.
ירדנו לשחות? שי לקחה אותי ואחר כך את דינה?
שחינוו גם לראות שהעוגן נעוץ כהלכה, כדי שדינה תוכל לישון בשקט? ישנה?
כנראה שנשהה כאן יום או יומיים.
זו לבינתיים. 

איוס ברוח אנחנו קשורים לאורך הרציף

יום שלשי החמישי ביולי ואנחנו תקועים באיוס. אתמול הגברות הצעירות נסעו, שטו, לסנטוריני וחזרו באיחור של שעתיים, בשתים אחר חצות. במקום ב-  24
.המעבורות התעכבו בגלל מזג האוויר.אנחנו קשורים לרציף לאורכו, עם עשרה פנדרים שמנהלים רומן אלים עם הרציף.
חניה של חובבים?
מגיע צרפתי, בודד, עם סירה של 60 רגל.,  זורק עוגן, מגיע לרציף עם הירכתיים, זורק לי חבל קשירה, אני נרטב מהמים ברוח של 35 קשר, ואני מתפעל מהמקצוען.
מסתבר שהעוגן שלו לא מחזיק. הרוח חזקה מידי.
מסקנה, גם למקצוענים ברוחות חזקות מאד העוגן לא מחזיק.
שי ואני הלכנו לאכול ארוחת בוקר, למרות שכבר צהריים, בדקתי מזג אוויר ויש  תחזית לאותן רוחות חזקות לשבוע הקרוב? נראה?
זהו לבינתים.

איוס

הגענו אתמול לאיוס.
מזג אוויר רוחני.
אחרינו הייתה סירה נורווגית. כאשר עצרתי  לקיפול החצי ראשי, עבר אותנו ו תפס את  המקום אחרון במעגנה.
יצאתי פרייר.
עגנתי לאורך הרציף בחלק החיצוני, ונראה טוב.
ויתרתי על  המשחק בין צרפת לאיסלנד, תוצאה ידועה מראש. היינו עיפים מעשר שעות טילטולים מול הרוח. הבוקר, הגברות הצעירות נסעו עם מעבורת לסנטוריני.
יהיה לי שקט כול היום.
הרוח התגברה במשך הלילה, עד שלושים קשר , והיא מדחיסה את הסירה לרציף. הפנדרים נהנים מלחץ לא סביר.
אנחנו עלולים לשהות פה יומיים שלושה ואולי יותר, מותנה במזג אוויר.
כזהו לבינתיים.
רגע נראה מאד  רוחני.

אסטאפאלייה. עוגן.בע

יום שבת השני ליולי, כמדומני.
אנחנו בנל. הגענו לאחר הפלגת חצי חצי.
חצי דרך סביר והחצי השני בכניסה, סביר פחות.
משום מה החצי הזה היה גדול יותר.
במסגרת תמרוני עגיה, הייתה רןח חזקה, הרצפה הייתה עקומה ונקשרתי לאורך הרציף, ללא עוגן.
מאןחר יותר הגיע המרינרו  והסברתי לו שיש לי  בעיות עם העוגן. חצי שקר.
 הייתה בעיה עם מגביל השרשרת וביליתי אחר כך זמן בסידור הנושא.
קודם עוד קיבלתי הרצאה ומי ביירך מדינה שדפקה לעצמה אצבע  בררת?
למרות שיש לה עוד תע אצבעות נוספות! אמרתי לה! לא השתכנעה? סידרתי! נקווה שיעבוד?
מחר יהיה קשה  להתנתק מהרציף. נראה, נפעיל את תרגיל ההתנתקות.
נשארים קשורים בחרטום, דינה עם פנדר, אאני בקדימה חזק, הסירה מזיזה את הירכתיים לכיוון היציאה, אני ברוורס חזק, דינה משחרקת את חבל הרתיקה, מהר, בתקווה שלא תתפוס איזה אצבע על החבל, ונצא.
אין טעם לחכות כי מחרתיים, מזג אוויר דומה.
הערב גמרנו פיצה, הגברות הצעירות הלכו לסירה ואני מקווה לראות את גרמניה מפסידה לאיטליה.
היווניםהמקומיים אוהבים את הגרמנים כמוני.
מחר בבוקר השכמה מוקדמת ונקווה להפוגה ברוח, ליציאה.

רודוס

יום חמישי ה 30 ליוני.
אפתח בקלישאות.
אתמול היה לנו יום מעניין. במובן הסיני.
דחינו את ההפלגה לבוקר. עדיף להפליג ביום, מזג האוויר השתפר לבוקר, והכול טוב.
אדם מתכנן ואלוהים צוחק. קלישאה שניה.
בבוקר, הכול התנהג לפי התוכנית. מזג אוויר נעים רוח נעימה, אמנם על הפנים, אבל עם זיגזגים קלים, מסתדרים.
אחר הצהרים בלגן.
רוח 35 קשר, ספריצים, חגיגה.
הסירה מתנהגת למופת, מנוע עובד בכיף והתקדמנו.
לשי היה שכל לרדת למטה, לדינה לא.
אז נרטבנו. בסוף הייתי צריך מגבת לנגב כול כמה דקות את הפנים.
כמובן שזיזגתי קצת כדי לא לתקוף את הגלים בתישעים מעלות ובכול זאת הייתה מקלחת ממושכת.
מה שכן, הסירה מאד נקייה.
בסוף הגענו ונקשרנו ללא בעיות מיוחדות במריה החדשה.
הבתולות של המקום זכרו אותי לטובה והתקבלנו בלבביות.
יש ממול למרינה חנות גדולה לציוד ימי וקניתי שני חבלי רתיקה חדשים.
כמבובן שהגזמתי והם עבים וכבדים מידי.
 כנראה בהשפעת  ה 35 קשר.
ליציאה מחר צפוי  מזג אוויר קשה. נראה בדרך לטילוס.

טילוס

הראשון ליוני.
הפלגה שקטה יחסית, כמובן מול הרוח.
כתבתי באריכות על ההפלגה מקסטל לרודוס אבל בבורותי, אבד בנבכי המחשב.
בכניסה לרודוס, במשך כשלוש שעות הייתה לנו רוח על האף! הגיעה עד 35 קשר ונרטבנו בכייף?
עלזה נאמר האדם מתכנן ורלוהים צוחק? באידיש זה נשמע יותר טוב?היה רטוב.
היה אמור להיות סביר ואכן היה עד שלוש שעות לכניסה.
היום היה אמור להיות שמח אבל היה נחמד. לך תדע.
מחר השכם בבוקר ממשיכים מכאן. דינה תספר לי בערב לאן.
הכול טוב.
התקנתי את תאורת הלד שמיכאל קנה.
טלי כמובן הגיעה אתמותל והלד עזר לה למצוא את הסירה בקלות.