יום אחרון בקיטנוס.

את הפוסט האחרון כנראה כתבתי שיכור.
כוסית אחת של אוזו, קומפלימנט מהבית, לקוחות ותיקים, ואני מסודר.
כאן  הכול טוב.
מחר נצא בבוקר לאתונה למרינה  ונפגוש את יעל וטל. בסדש.
מחר מבטיח להיות מזג אוויר נוח. god willing.
היה לי יום עבודה ארוך, תיקנתי את החלון העליון עם סיקפלקס ועשיתי עבודה יסודית. מלאתי מים בסירה, לקראת מחר, ובדקתי את העבודה שלי. החלון נזל  כרגיל, או לפי דינה אפילו יותר. באסה.
 הגיעה סירה מלאה פולנים ונדחקה בעזרתינו לידי.
קיבלתי אותם בפולנית שוטפת והם ממש לא התרשמו. בטח אנטישמיים.
אחד מהם מסתובב עם תחתונים שהם אצלו על תקן של בגד ים. זהו בערך. אנחנו במסעדה הרגילה שלנו עם המלצר האלגי׳'ראי, תומס, הקורא לי my best friend.
ככלל, אם אתה אוכל במסעדה יוונית יותר מפעם אחת, אתה נחשב כבן משפחה, בתנאי שאתה משלם.  אנחנו משלמים.
הכניסה של הפולנים הייתה ברוח חזקה ובסגנון  פולני מובהק.
הסקיפר, לא יודע להטיל עוגן  ולנהוג אחורנית בו זמנית.
לכן החליט לקלוט מומחה חיצוני, גם פולני, מהחוף.
הסקיפר נסע רוורס לרציף, הפולני הנוסף קפץ לסירה, ותפס פיקוד.
עכשיו בין שני פולנים, יש אפשרות לעשות שני דברים. גם להטיל עוגן וגם לכוון את הסירה באחורנית, בקו ישר.
הגיעו. נקשרו. יצאו מסירה של חמישים  רגל, עשרה פולנים
יאמס.׃