יום שקט עבר על כוחותינו.אנחנו בעיירה. קשורים.
היום התחיל עם הרבה רוח אבל העסק נרגע והיום נעים. הילדים גילו את הקייק. עובד.
אני התרכזתי בתחזוקה ותיקונים.
מערכת השאיבה של מי ההדחה אצלנו בשירותים לא עבדה. או יותר נכון עבדה בקושי. קניתי והחלפתי את כול הגומיות האפשריות וקדחת. לדינה היה רעיון לבדוק את הצינורות הזנה. הם צריכים להיות אטומים לגמרי מאחר והמערכת עובדת על ואקום.. ואכן. הצלחה. החלפתי את הצינורות והמערכת עובדת.
כול החלפת הגומיות הייתה מיותרת. הצינורות היו מחוררים. לא נוצר ריק ולכן לא הייתה שאיבה. ודינה שוב צודקת.
מעודד מההצלחה זחלתי לטפל בבעיות הניקוז בקוק פייט. משהו קטן ולא רציני. רק צריך לפנות את תא האיחסון מתחת לרצפת הקוק פיט ולהזדחל למטה. עבודה ממש מתאימה לזקן בן 73.
אבל משהו קל לתיקון. אבל...
לשחרר זוית מתכת מגולוונת שהספיקה להחליד לגמרי וגם להיסתם לגמרי התברר כאתגר. ביליתי זמן ממושך בשכיבה התחת לרצפת הקוק פיט ובסוף ניצחתי.
בהזדמנות זו החלפתי את הצנרת בפתח ניקוז השני וחזרתי לפני השטח עייף אך מרוצה.
הילדים בילו יופי של יום עם הקייק ובמים.
נעמה קפצה מהרציף 3 פעמים והתחילה לשחות חופשי. עכשיו תורו של איילון. כאשר אבא שלו יאשר.
אני סך הכול מרוצה מהפגנת הכושר והביצועים. 73 כבר אמרתי.
מחר זזים ל מפרץ שנקרא משהו שנשמע כמו בופלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה