שבת. 24 לאוגוסט.

אנחנו כאמור במרינה החדשה ברודוס.
הילדים נסעו לים.
אתמול היינו במסעדת 4 הרימונים. היה טוב למרות שאריאל לקח אותנו לטיול של קילומטר וחצי.
הבוקר הגיע גולט של 40 מטר. שמו אותו צמוד אלינו.
יהיה לאילון על מה להסתכל.
חם.
המזגן עובד.
דינה שלחה אותי לזרוק פלסטיקים ריקים בפח אשפה המיועד רק לפלסטיק. מאחר וזה רחוק, ליד המקלחות, כבר  התקלחתי.
אני הולך למקלחת ללא מגבת. יוצא רטוב. מגיע לסירה יבש.
כל פעם שאנחנו כאן, אני מתפעל מהטמטום של בוני המרינה. מרינה ענקית. שמישה בחלקה. חסר עדיין שובר גלים צפוני שיחסום את הגלים בחורף.
יש שובר גלים ענק, ממזרח. קיר בגובה של כ 2.5 מטר, שיעצור סופות ממזרח. אלא, אין סופות ממזרח. ועל הקיר, עוד דולסים, מיותרים לגמרי.
נבנה גם בית משרדים ענקי, מבואה ענקית עם רצפת זכוכית. יפה. שיהייה.
יש רק ביתן למקלחות ושירותים אחד.
יש עוד אחד לידינו, אבל, לא גמור וכמובן לא בשימוש.
יש כרגע בעלים בפשיטת רגל, לא עומד בתשלומים לבנק המממן.
המרינה למכירה. יש מישהו ?
יש מגרש חניה ענקי. מכוסה אספלט. רובו לא בשימוש.
מה שיש זה סירות מדהימות . מפרשיות ומנועיות ענקיות ויפות מאד.
מחר אריאל ומשפחתו חוזרים לארץ ואנחנו, שי דינה ואני נפליג מיד.
יש בעיה. נפליג בצהרים כדי לא לשלם עוד יום עגינה. המרחק לקסטלו כ 70 מיל. זה אומר שנגיע בלילה. מאחר ודינה לא אוהבת כניסות בלילה, נפליג לאט.
צריך לעשות מהפלגה של 12 שעות הפלגה של 18 שעות.
נתאמץ. מפרשים ומעט מנוע.
זהו לבינתיים.
שקט.
הילדים כאמור בים ואנחנו במזגן.
אילון השאיר לדינה הוראות. "תנקי".
אז היא ניקתה. נחים
נשיקות.

רודוס. יום שישי ה 23 לאוגוסט.

אריאל, דיאנה, איילון  ושי הגיעו ביום שלישי לפנות ערב.
כמובן שאיילון תפס פיקוד. הוא מלווה כל דרישה ב "בא לי ".
אם בא לו, אנחנו מביאים.  למחרת ניפחנו את בריכת השחיה החדשה שלו. שמנו אותה על הסירה במשטח הישר למעבר לקוקפייט.

בערב נסענו לעיר לארוחת ערב.
אחרי הליכה ממושכת, לאריאל היה מקום מיוחד, מומלץ. הגענו. יש תור גדול.
הלכנו למסעדה אחרת. היה טוב. כולו אוכל.
איילון משנע כמויות גדולות של אוכל. נחמד.
בדרך חזרה, נהג המונית, בלי שהתבקש, התחיל להשמיע שירים של איל גולן ושרית חדד. לא רק שירים,  הוא שר גם את המילים בעיברית. בטח מצביע ביבי.
הצטרפנו לשירה, כולל מחיאות כפיים. היה נחמד. השארתי טיפ.
היום נחים. חם.
המזגן  עובד יופי.
יש כאן גן שעשועים קטן לילדים בגיל של איילון. הילד נוהג בכל הכלים.
קנינו מי שתיה לנסיעה ועוד.
ביום ראשון בצהרים אריאל ומשפחתו נוסעים בצהרים.
אנחנו נפליג מיד אחריהם לקסטלו. יש לנו תגבורת של אשת צוות. שי.
זו התוכנית.

התוכנית היא להגיע לארץ ביום שישי. אי"ה ובס"ד.
זהו לבינתיים.
נשיקות.

20 לאוגוסט. רודוס.

אנחנו עגונים במרינה  החדשה של רודוס. נהדר.
היום הפלגה קצרה מהמנזר והמפרץ בדרום סימי, לכאן. ים שקט. קצת רוח בכיוון הנכון ואנחנו פה.
תדלקתי ב 675 ליטר. זאת אומרת שהגענו לכאן עם כ 100 ליטר.
יש לי גם מיכל רזרבי, בנפרד של 20 ליטר.
ב 19 הייתה הפלגה ארוכה מסאמוס לסימי כ 90 מייל. הלך מעולה.
רוח גבית נהדרת ואפילו קצת חלוץ פתוח.
ב 18 שכרנו רכב ונסענו לטייל בסאמוס.
אי יפה מאוד.
נכנסנו למפרץ העירוני של סאמוס, סירות עוגנות בחוץ.
התקרבנו למעגן העירוני, מלא.
מה עושים, עוגנים בחוץ או נוסעים למרינה הסמוכה ?
למרינה. כתוב בספר שהיא יקרה. שיהייה.
ה 18 אמור להיות סוער. עד 30 קשר.
עזרו לנו להיקשר. אפילו במרינה הרוח התחילה לעלות.
לידינו סירה עם אנשים שמדברים ספרדית. אחד מהם אפילו עזר לנו להיקשר.
מסתבר, ישראלים, עולים חדשים, רק 40 שנה בארץ. מארגנטינה.
נחמדים מאוד. אדון ריקרדו. רופא שאך זה עתה יצא לפנסיה.
נתתי לו ספר מתנה. אי אפשר לדעת מתי נצטרך רופא.
גרים בבורגתא.
המרינה כיפית. אנשים נחמדים.
בסאמוס עלינו עם הרכב השכור להרים. כפר אומנים יפה.
זהו לבינתיים.
מחר אריאל מגיע.
קנינו לאיילון בריכה יותר גדולה בסאמוס ואנחנו מוכנים עם שתי בריכות.
נשיקות.

18 לאוגוסט, האי סאמוס.

יש לי הרבה מה לדווח.
נתחיל ב 15 לחודש.
אסף ומשפחתו נסעו ואנחנו הפלגנו מייד. ערב.1800. מרחק מתוכנן 150 מייל. התחיל טוב. רוח מאחורינו. המשיך פחות טוב. סערת ברקים מאחורינו. גשם מתחיל לרדת.
אני עם שעוונית. יופי של המצאה.
רוח עולה. ברקים, נחמד.
בהמשך נרגע קמת והירח מבצבץ. המשך ההפלגה ללא אירועים מיוחדים. סתם רוח גבית, תודה לאל, חזקה וטילטולים.
הגענו ב 1800 למנדרקיס (Oinoussa). למזלנו מקום עגינה אחרון לאורך  הרציף.  כרגיל הרוח עולה ל25 קשר בעגינה.
איש נחמד עוזר לנו להקשר והכל טוב.
שינה ערבה, היינו עייפים.
למחרת,ה 16 לחודש יוצאים לסאמוס.
שוב רוח חזקה, גבית, אבל ללא גשם או ברקים.
דינה בוחרת מסלול מתחת לאי, כאשר נגיע אליו. הולכת לישון. הרוח מתגברת ומגיעה עד 30 קשר וקצת יותר,  אבל גבית.הכל טוב. הסירה מגיעה ל 9.2  קשר, שיא הפלגה חדש.
אין טילטולים. דינה ישנה.
מגיעים לסאמוס למעגן העירוני.הכל מלא. הרוח בכיף, כרגיל,  25 קשר.
יש מרינה בסמוך, אבל,אמורה להיות יקרה.
שוקלים לעמוד על עוגן במפרץ. יש הרבה סירות כאלה שם.
אני פוסל את ההחלטה.
ניסע למרינה. יעלה כמה שיעלה. מה גם, למחרת,ב 18 לחודש אמורה הרוח לעלות עוד יותר.
המרינה לא עונה  בטלפון. מפליגים אליה בכל זאת. הרוח בכיף,25 קשר.
מגיעים. הם כן עונים בקשר. וכן יש מקום. לא מעניין כמה שיעלה.
פוגש אותנו מרינרו מזוקן עם סירה זודיאק, גדולה יחסית. הוא יודע  למה.
מוביל אותנו ל מקום  בין שתי סירות בצמוד לסירה עםשוודים.  דוחף אותנו איפה שצריך ואנחנו נכנסים לעגינה. הרוח בשלה.
אנחנו קשורים ומוכנים ל מחר. שזה היום.
הולך למשרדים. הפתעה. לא יקר. 38 יורו ללילה כולל מים וחשמל.
אנחנו מברכים אחד את השני על ההחלטה הנבונה.
היום, ה 18 כנראה ניסע לטייל. אם נמצא רכב להשכרה. שהרוח תנשב כמה שהיא רוצה.
זהו לבינתיים.
יש במרינה מסעדה ומתברר שהאוכל טוב והמלצרית נחמדה מאד.
זה הכל לעכשיו, בוקר ל 18.
יום ראשון היום ודינה חוגגת יום חופש נוצרי.
נשיקות.

ניה מרמרה 14 לאוגוסט.

הגענו לכאן אתמול לאחר הפלגה של כ 5 שעות. רק שנים הקיאו. יש מגמת שיפור.
כרגיל, בעגינה הרוח עולה.
עגנתי. העוגן לא תפס.
נסיון שני, עם הרבה שרשרת, הצליח. אבל, אלכסון מביך.
גיליתי גם איבדתי את החרב של הדינג'י. ויקטור יעזור לי בארץ עם חרב חדשה. נקווה.
הגיעה סירה מסכנים, אין מקום. לידינו, הודות לאלכסון הלא מפואר שלי, יש מקום. בדחיסה.
סימנתי להם להגיע. נסתדר.
הגיעו. נדחפו. נדחסו. בשביל זה יש פנדרים.
עכשיו האלכסון שלי נראה טוב.
היו אסירי תודה. אוסטרים. מילא. לא נורא.
יצאנו לאכול בערב למסעדה בשרית. נהדרת. אחרי 4 ימים צמחוניים. בסירה אנחנו לא מבשלים בשרים.
רן הזמין את המנה הכי גדולה והכי יקרה בתפריט. צלעות.
הגיע מגש ענק. לא הצליח לגמור. לזכותו יאמר. היה גומר היה מקיא.
מחירי המסעדות פה ממש שליש ממחירי הארץ.
ארוחה בשרית ענקית עם סלטים ושתיה, פחות מ 60 שקל לאדם.
כל מה שקונים פה, זול בהשוואה לארץ.
היום יום שקט. דינה עשתה קצת סדר ונקיון.

הרציף פה מספק חשמל ומים חופשי. נחמד..
מחר בערב אסף ומשפחתו נוסעים לסלוניקי.
אנחנו נצא עוד באותו ערב לכיוון רודוס. לג ראשון יהיה  של 150 מייל. כ 25 שעות.
דינה מודאגת ממזג האוויר.
אני דואג רק לכיוון  הרוח.

זהו לבינתיים.
נשיקות.

12 לאוגוסט. פנייה. אחד המפרצים.

היום היה יום מצחיק. אבל הבדיחה הייתה על חשבוננו. אז לא צחקנו.
הפלגנו בצהרים לפנייה. יש שם מרינה. הפלגה קצרה של חצי שעה. הגענו.
מרינה חצי ריקה. התחלתי לתמרן לעגינה ואז צעקו לנו מהחוף שאין מקום. אלק.
לכו למעגן המסחרי. הלכנו.
הגענו. מישהו מהחוף סימן לנו איפה לעגון. עגנו. שאלנו אותו אם זה בסדר ? והוא ענה שהוא מסלובקיה  ומבחינתו הכל בסדר. הבנו.
הלכנו לברר.  זה לא בסדר. זה מעגן מסחרי של מפעילי סירות הטיולים. הם יחזרו בקרוב ונאלץ להסתלק.
מה שכן, נוכל למלא מים, חופשי, אבל מהר,  ונוכל לקנות מים לשתיה במינימרקט הסמוך. אבל מהר.
גם במי שתיה וגם במי רחצה הגענו ל מינימום.
מילאנו. קנינו. התבקשנו להסתלק. הטיוליות חוזרות.
לאן ? לאותה לגונה ממנה באנו.
מחר נפליג לניה מרמרה ונקווה לטוב.
מצחיק, אבל כאמור הבדיחה על חשבוננו, אז לא צחקנו.
בכל מקרה, יש מים אז מתקלחים ושותים חופשי.
מחר הפלגה של 6 שעות.
החברה עוד המומים מההפלגה הקודמת והתוכנית התקבלה בהתלהבות מועטה.
זה מה יש.
נשיקות לכולם.

11 לאוגוסט, האצבע האמצעית, הצד המזרחי.

תהיום ארגנתי לנו הפלגה קשה. שלא יחשבו הילדים שהים תמיד שקט.
הצליח מעל למתוכנן. ים גבוה, 15 עד 22 קשר, כמובן על האף. לא היה טעם לפתוח מפרשים והסירה התנדנדה לכל הכיוונים.
החברה הקיאו. מי מוקדם ומי מאוחר.
דינה ואני לא התרגשנו.
אחרי 3 שעות של טילטולים, כל החמישה הקיאו.
כאשר נכנסנו יותר פנימה הים נרגע.
בסוף, סוף סוף, הגענו, לאחר 5 שעות,  למפרץ המתוכנן.
כולם קפצו למים והמחלה נעלמה.
יצאו מהמים עם מרץ והתחילו להציק אחד לשני. אלופים.
מחר נפליג לעיירה עם מים וחשמל. בינתיים יש מים. למקלחות. לשתיה כמובן שיש.
המפרץ כאן קסום.
יש כניסה ישירה, עם שרטון. הפעם לא התפתתי, הלכנו מסביב.
ערב.
סטלה הכינה ארוחת מלכים. כרגיל. 8 מנות.
זהו עד  מחר. לילה טוב.
נשיקות.