22/7/10 KORFOS
אנחנו באי שנקרא, מה זה משנה, קופוס, שזה בעצם לא אי אלא מקום שזה חלק מהפלופונס.
אבל מה זה חשוב. העיקר שהכל כשורה אהובותי ואהובי.
היום בבוקר השלמנו את מבצע הראדאר. קורינתוס. הפלגה קצרה יחסית. אחרי זה נראה.
אתמול עסקנו בעבודות הגסות. מיכאל העלה אותי לחצי התורן וביליתי שם כשעתיים בחיבורים ומשיכות.
עשינו הכנות בארץ שכללו הכנת צינורות הולכה, חוטי משיכה וחורים למכשיר, לפי שרטוטי ההתקנה.
למרבה הפלא בכל התאים. מיכאל דאג לסמן על קרש את החורים, שדאג לבדוק שהם ממאימים כאשר קיבלנו את הראדאר, ודאג באופן כללי.
על התורן הבנתי למה. לקדוח חורים חדשים בפסי נירוסטה על התורן זה תענוג מפוקפק מאד שנמנע ממני.
היו כל כך הרבה מכשולים ומהמורות בדרך שאני עדיין מופתע שהכל עובד כיאות.
הכבל הסטנדרטי באורך 15 מטר היה לפי התחזית קצר מיידי. לקחנו כבל ארוך יותר, 20 מטר במקום 15 אבל זה הצריך התקנה מיוחדת של מחברים. המחברים דורשים כלי מהדק מיוחד שקנינו אבל לחבר איתו נראה לי משימה בלתי אפשרית. מיכאל התגבר על משימה זו.
הכבל הארוך שהזמנו היה בדיוק קצר מיידי במטר או שנים. בעזרת תרגילים מיוחדים וקיצורי דרך, הגענו ליעד.
למרבה הפלא זה גם עובד וגם נראה טוב.
אם זה נראה לכם תיאור ארוך ומיותר על פרטים טכניים, תתארו לכם שזה היה לנו מאד חשוב.
עכשיו דינה ומיכאל משחקים בכל מיני הדמיות עם הראדר. לאחר שהם יגמרו לשחק עם הצעצוע החדש, הם בטח ילמדו אותי מה לעשות עם זה.
לידינו במסעדה יושבים שני זוגות צרפתים שמתעקשים להיות ידידותיים ומפריעים לכתיבה.
היום בסביבות 1500 יצאנו מהמרינה והגענו לכאן. דינה כרגיל, קובעת את יעדי ההפלגה ואני שמח להגיע לשם. היום ישנתי רוב הזמן, לאחר שהצלחתי לעבור את כל האוניות והמעבורות שרצו או עמדו במפרץ פיראוס.
המפרץ באמת עמוס באוניות ומיכאל צילם ללא הרף. במיוחד את ההידרופויילים שנראים מיוחדים.
מחר אנחנו מתוכננים לעבור את קורינטוס.
24/7/10 גלקסידי
אז אנחנו בגלקסידי אחרי יום של מעבר בקורינטוס והפלגה נוחה.דינה ומיכאל הלכו לקניות. אני נאבק עם המחשב כדי לגרום לו לכתוב בעיברית. הצלחתי להגיע לכתב אדום ומודגש. (אני באתי ותיקנתי כמובן)
Ahvhaשיהיה.
חם בגלקסידי. פרשנו כיסויי בד.
תידלקתי את הסירה, 357 ליטר, המנוע צורך 4.5-5 ליטר לשעת הפלגה בסל"ד של כ-2000 אין הפתעות.
כדי שלא יהיה משעמם, המזגן הפסיק לעבוד. הזמנו טכנאי. מה שטוב שלא היה קר בלילה.
אנחנו בהתכתבות עם תמר ודואגים לשבר של תמר. לשי יהיה פרוייקט רציני להשמיש את היד.
כדאי שתעבור לשחיה במסגרת שיעורי הפיזיותרפיה שעוד צפויים לה.
היום החלטנו להישאר בגלקסידי ולהתבטל. היה רעיון לנסוע לדלפי שזה לא רחוק מכאן אבל מתברר לי שכבר הייתי שם, עם יוסי ויולה וחוץ מזה חם.
אולי נלך לשחות. בים קר, רק 30 מעלות. בחוץ הבטיחו 40 וקצת.
יש משהו יפה בהפלגות, בין היתר. עוזבים שכונה בבוקר, שמחים לברר שהעוגן לא תפוס, מפליגים, שמחים שיש ים נוח ואז נחים.
לקראת היעד, דינה מתחילה לדאוג שלא תהיה חניה. )מקום לעגינה). אני כרגיל אופטימי.
מגיעים, תמרוני עגינה ויש מקום בשפע.
דינה על העוגן במיומנות רבה ואנחנו במקום.
בגלקסידי יש את אנגלו שהוא שר התיירות. אנחנו מכירים אותו והוא אותנו, מעצירות קודמות כאן בשנה שעברה.
אתמול, יצאנו למסעדה לחגוג את יום החתונה ה43 שלנו. וואלה.
כילינו את בקבוק השמפניה שאריאל שלח איתנו. מיכאל צילם תמונות והיה אוכל טוב. הבקבוק הביא אותנו מהר מאד למיטה ולנחירות קולניות. לא שלי. אני לא נוחר.
מיכאל ודינה חזרו ממסע קניות ורכש. אנחנו מסודרים.
אני עוד צריך לעבור על המנוע ועל מערכת התמסורת לבדוק ולגרז.
די מדהים לחשוב על כל המערכות בהם אנחנו תלויים. עוד יותר מדהים שבדרך כלל הכל עובד ואנחנו גם צפים וגם מתקדמים עם כל הדירה שלנו למחוזות חפצנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה