יום שבת, 26 בפברואר 2011

לקראת סיום

22 לפברואר 2011–02–22

עזבתי אתכם באמצע הסיפור על השכרת האופנים.
השכרנו אופנים ליום שלם לתור את האי.
מיד בהתחלה הייתה עלייה קשה שבקושי התגברתי עליה. מיד אחרי באה עוד עליה ובשלב הזה התחלתי לראות כוכבים. עצרנו למנוחה. דינה ואריאל הסתכלו עלי והחליטו שאני צריך לחזור זה לא בשבילי העליות האלו. קיבלתי את קביעת הרפואית בהבנה. אני בקושי נשמתי. ממש מביש.
החלטתי שאני צריך להפסיק לעשן או להפסיק לנשום. מה שבא קודם. רצוי הפסקת העישו.
יש לי תוכנית גמילה המבוססת על הורדת שתי סיגריות כל יום מהכמות שאני מעשן. (התחלתי אתמול ב-20 ליום. זה היה קל. היום ההקצבה היא 18 נראה.
אריאל נסע היום לניו יורק. הודינו לו על עזרתו בהפלגה ועל חברתו. היה נהדר. אנחנו קצת עצובים וכבר מתגעגעים. החזיק מעמד יפה עם ההורים שלו.
אתמול יצאנו למסעדה לחגוג את הפרידה מאריאל. פגשנו אמריקאים נחמדים מניו יורק, לא העיר צפון ניו יורק. אחד מהם גון, אמר שאריאל לא יודע איזה פריבילגיה זו היא להורים שהבן מפליג איתם וידע זאת רק כשיהיו לו ילדים. כמה נכון.
אנחנו פה בבקווי כבר שבוע והוא עבר כהרף עין.
קיבלנו היום הצעת מחיר לגנרטור חדש וזה סיפור של כ-10,000 דולר. לא נראה לי. אולי ננסה להשמיש את הישן שוב על ידי אוברול.
אז כמו שכתבתי, מחר ליוניון ומחרתיים לגרנדה.
בגרנדה ננסה שוב לראות מה עושים עם גנרטור ולהזמין מפרש חלוץ.
את העוגן הצלחתי לסדר. אחרי שפרקתי חצי מקופסת הרייליים, התברר לי שבסך הכל יש לי בעיה של מגע באחד הכבלים. חיברתי שוב הרכבתי את כל מה שפרקתי והעוגן עובד.
בכל מקרה אנחנו מתכננים על מרינה מחר.

האי כאן נחמד מאד. דינה ואריאל חזרו מרוצים ועוד חיזקו את דעתם שזה היה מעבר לכושרי הנוכחי.
מאחר וכבר הפסקתי לעשן עשרות אם לא מאות פעמים נראה לי שיהיה קל מאד. (אני סתם גונב אימרה של מרק טווין שאמר שלהפסיק לעשן זה קל מאד. הוא כבר עשה את זה עשרות פעמים).
זהו לבינתיים. הכל כשורה אהובותי ואהובי. אם יהיה לנו קשר אינטרנט נמשיך מחר.


26 לפברואר 2011
זהו, אנחנו בגרנדה.
עצרנו בדרך ביוניון, במרינה קטנה ונחמדה.
הגענו לשם בגשם זלעפות מהמרינה יצאו לעזור לנו להיקשר ולא רק אנחנו נרטבנו.
לגשם כאן יש יתרונות. הוא לא קר, הטמפרטורה כל הזמן בסביבות 29 מעלות, אבל הגשם רטוב.

בילינו ביוניון במרינה הקטנה יומיים. רובם בגשם. המקומיים טוענים שזה די נדיר.
היינו במסעדה שהציגה אקווריום ענק עם מורנו ענק, מעל למטר וחצי. יותר נחש מדג.
גם האוכל היה טוב.
בדקנו, יותר נכון דינה בדקה מזג אויר וראינו שמתקרבת חזית.
החלטנו לצאת יום קודם מוקדם, ב-0600 בבוקר כדי להגיע לגרנדה באור יום.
עמדנו בזה. ב0630 כבר היינו בדרך. גשם.
לזכותה של דינה יאמר שהיא מוותרת לי כאשר יש גשם אני יכול לעמוד בחוץ ולהתרטב כאוות נפשי.
יש לנו שעווניות, צהובות כמו מהסרטים וזה לבוש טוב לגשם. באמת עוצר מים.
הרוח הייתה גבית בסביבות 10-15 קשר והגענו לגרנדה בסביבות 1500 כמובן בגשם.
אני עוד הספקתי לא להבין את סימני הכניסה למרינה ועברנו מעל לשרטון עם חבטה קלה בקוער.
מי אמר ששכל יותר חשוב ממזל.
נכנסנו ונקשרנו. אנחנו פה.
היום, במכס ובהגירה, באותו משרד, קיבלו אותנו יפה. סיפר שטרם היו לו מבקרים מישראל. לדעתי הוא לא זוכר, דני קו היה כאן לפני 6 שנים.
היום, לפי התחזית, גשם.
אנחנו הולכים לנצל את ההפוגות בגשמים וללכת להסתובב קצת.
התוכנית היא לאפסן כאן את הסירה, לנסות לסדר אוברול לגנרטור, להזמין מפרש גנואה חדש ולתקן את הראשי ואת מפרש הסערה שיש בהם קרעים קטנים.
זהו לעכשיו, הכל כשורה אהובותי ואהובי. נעדכן בהמשך.




יום שלישי, 22 בפברואר 2011

הרפתקאות בבקויי

11 לפברואר 2011
טוב, אז הגענו אתמול לאחר הפלגת לילה, עם מנוע ומפרשים.
ההפלגה הייתה בסדר, עם קצת גשם, קצת רוח וקצת משמרות בלילה.
הכל כשורה אהובותי ואהובי.
קרני מותק, יום הולדת שמח. מצטער שישנתי כאשר סבתא דיברה איתך. נחגוג כשתגיעו לטרינידד.
האי בקייה, יפה ביותר. אנחנו עוגנים במפרץ, על עוגן. הלכנו לסידורי מכס וכאלו. חזרנו לסירה, הכל בדינג'י, אריאל משיט, והלכנו לנוח.
בערב יצאנו למסעדה עם תזמורת קליפסו, (לא רע אבל לא משהו), אוכל טוב, וחזרנו בלילה בניווט חושך לסירה.
היום, דינה ואריאל יצאו ל"עיר" לסיור ואני כאן שומר על הסירה, (לא שחייבים, התנדבתי).
הרוח כאן במפרץ ערה. 5-15 קשר. העוגן מחזיק נהדר והכל טוב.זהו בינתיים.
13 לפברואר 2011
טוב אנחנו באיי טבגו קיי. אי צבים וכאלו.
הגענו לכאן אחרי הפלגה די סוערת אתמול. גשם, גלים, בלגן. מזל שההפלגה היתה קצרה יחסית כ-5 שעות. ההפלגה הייתה קצרה יחסית אבל ההמשך היה יותר ארוך.
הגענו לאי קניון, לחניית לילה כדי להגיע לאיי הצבים בבוקר שלמחרת.
הטלנו עוגן, הים סער, גם במפרץ אבל הכל בסדר.
לידינו עגן איזה צרפתי. יותר מאוחר בלילה, הסירות שלנו כמעט נפגשו. אנחנו כמובן לא התבלבלנו ואמרנו לו שהוא זז.
נתתי לו גם עצה להיקשר למצוף. (מה שעולה כסף).
אחרי כמה דקות שמתי לב שאנחנו בעצם נגררים. טוב, צריך להרים עוגן והתחיל מהתחלה.
להטיל עוגן בלילה זה לא נחמד.
ניסינו לתפוס מצוף, לא הלך, נסענו לפה, הטלנו עוגן, לא תפס, נסענו לשם, הטלנו עוגן, לא תפס אחרי כשעתיים של סיבובים, החלטתי שנחזור ונתפוס מצוף. ויהיה מה.
הבעיה קודם הייתה שבגלל הרוח, קשה היה להגיע קרוב למצוף בכדי לתפוס אותו.
הסירה שלנו גבוהה, ללא מדרגה שאפשר לרדת אליה, בקיצור, קשה להתמקם לתפיסת מצוף במיוחד ברוח חזקה.
חזרנו למצופים, שוב תמרונים לכאן ולכאן, תפסנו.
למרות הרוח החזקה, היה לנו לילה שקט.
בבוקר, יוצאים.
השתהינו כמה דקות שעלו לנו בדמי עגינה, הקונדוקטור הגיע ואסף 15 דולר, ללא קבלה, עם קבלה עולה 20 דולר עזר לנו להשתחרר ויצאנו לדרך.
הפלגה קצרה, מזג אויר טוב יחסית, עדין רוח וכאלה ואנחנו לאיי טובגו.אחרי כשעה וחצי הגענו. הכניסה קצת מסובכת עם שוניות אבל באור יום ובמזג אויר טוב יחסית, אין בעיה מיוחדת.
פגשנו בכניסה סירה עם שני מקומיים, גקסון והטלומג, (כובע ארוך אבל בסדר הפוך- ככה אני זוכר את שמו), עשינו כבר חשבון שברוח הקיימת יהיה קשה לתפוס מצוף, אבל, הטלונג הוביל אותנו למקום, עזר לנו להיקשר והמחיר, ארוחת לובסטרים אצלו בחוף.
זה כזה חוף ציבורי שיש ל"חברה" המקומיים מ תקן צלייה ושולחנות פיקניק.
הוא גם יבוא לקחת אותנו בסביבות אחת.
בינתיים הספקנו לפגוש את אסף וליאת, הנמצאים גם הם כאן ויופי.
הטלונג, בא, לקח אותנו, ארוחה טובה, אכלו לובסטר, (שניצל יותר טוב – לבעלי טעם מוגבל כמוני), והחזיר אותנו.
שחינו קצת, דינה יותר, ראתה איזה צב והיא מרוצה.
אריאל יוצא הערב אל אסף ליאת ועוד כל מיני שנפגשים בחוף.
דינה ואני מבלים ערב שקט בסירה.אני כרגיל, קורא, מתקן עוד משהו שנשבר, (הפעם חיבור של הסולם עליה מהמים – תוקן – 3 ברגים חדשים במקום אלו שנשברו). והו.
אנחנו מתחילים להבין שזה הקריביים.
כאן בעצם חורף. חורף נעים. טמפרטורת המים כ – 29 מעלות. מים צלולים וכן גם טורקיז, בגלל החול בתחתית.
הערב יורד, השקיעה כאן מוקדם ב1830. אסיים להפעם.
הכל כשורה אהובותי ואהובי. (לא שכחתי את הסיסמה).



17 לפברואר 2011
את ה-14 וה-15 בילינו באיי הצביר. טבגו קייס.
שחינו לחוף על ידינו לראות צבים ואיגואנות. צבים ראינו בדרך. איגואנות לא. מילא.
היה לנו יום גשום שבילינו בבטלה, כאילו שבימים האחרים אנחנו עובדים קשה. היום שלאחר הגשם היה יפה ואז שחינו וכל זה. אריאל פגש חברים שלו מספרד, פגשנו את אסף וליאת שהתארחו אצלנו לארוחת ערב והיה נחמד.
ב-16 יצאנו השכם בבוקר, (בערך ב7 וחצי), בחזרה לבקויי. הסיבה, מר סימפסון החי ועובד באי אמור להיות מכונאי על ואולי יצליח לתקן לנו את הגנרטור.
הגענו אחרי הפלגה לא משהו ברוח קידמית וגלים בינוניים, אחרי כ-7 שעות, הספק עלוב ל-20 מייל אבל הגענו בסביבות הצהרים.
הטלנו עוגן, לא תפס, הטלנו עוד פעם עוגן, לא תפס, אבל כדי שיהיה מעניין, גם לא רצה לעלות למעלה.
טוב, העלנו ביד ובעזרת הווינץ שעל התורן ונסענו לעגון על מצוף. (בתשלום). פגשנו את מר סימספון שהבטיח לבוא למחרת, (היום בסביבות 11). נקווה.
דינה ואריאל נסעו הבוקר לקניות ולהוציא כסף בבנק. אני מחכה למר סימפסון.
אתמול עוד יצאנו לארוחת ערב טובה אצל טומי. היה נחמד.
הסירה מדאיגה אותי. כל פעם מתקלקל משהו אחר וכולם נלחצים.
נכון לעכשיו חסר לנו גנרטור, מפרש חלוץ והעוגן שלא מתפקד. חוץ מזה הכל טוב.
נעדכן אתכם לגבי ההמשך כשנדע מי נגד מי.
אז בינתיים, הכל כשורה אהובותי ואהובי. אנחנו על מצוף והכל טוב.


20 לפברואר 2011

אנחנו כבר כמה ימים בבקווי, קשורים למצוף.

הגענו כאמור ביום רביעי. חיכינו יומיים לסימפסון, הוא קודם שלח את העוזר שלו שהקשיב לגנרטור והחליט שהבוס צריך לשמוע גם.


לקח עוד יום הבוס בא ושמע ואמר:

הוא יוכל לסדר את הגנרטור, בעלות של כ-850 דולר. החלקים לא יודע כמה ומתי יגיעו.

אפשרות שניה היא להזמין גנרטור חדש, פישר פנדה, בהספק דומה, וזה גם לא ברור לו מתי יגיע. יברר ויחזור אלינו. זה היה ביום שישי. בינתיים יום א' עוד לא חזר.

נראה לו שלחכות פה על מצוף, שבועיים שלושה זה לא הכי נוח ונמשיך לגרנדה. עם עצירה ביוניון. (עוד אי שבדרך).

אריאל טס ביום שלישי לברבדוס ומשם לניו יורק.

אנחנו כנראה נפליג באותו יום חזרה לגרנדה.

בינתיים יש לנו בעיית עוגן. אחד הריילים, זה של העלאת העוגן לא עובד. בפעם האחרונה אריאל ואני העלינו את העוגן בידיים וזה לא כיף גדול.


נחכה למחר ונראה.היום החלטנו להיות תיירים ולסייר באי עם אופנים.

יום רביעי, 9 בפברואר 2011

נפרדים מסנט לוציה בדרך לטרינידד

8 לפברואר 2011–02–08
טוב, הכל כשורה אהובותי ואהובי.
אנחנו מתכננים לצאת מחר דרומה לכיוון סנט וינסט ודרומה ממנו.
רצינו לצאת לפני יומיים אבל נכנסה חזית עם רוח חזקה שגם עושה גלים והחלטנו להישאר במרינה עד שיחלוף.
בכלל יש רתיעה צאת ממרינה מוגנת אל הים הפתוח, להיות נתון לחסדי גלים רוחות ונפטון.
אבל, מספיק זה מספיק. אנחנו כבר שבועיים כאן, התאוששנו, אנחנו די משתעממים וההרגשה היא שצריך להתקדם.
המטרה היא להגיע לטרינידד תוך שבוע שובעיים ושם להתמקם לחודש חודשיים. לתקן מפרש חלוץ, לפתור את בעיית הגנרטור לכאן או לכאן וגם לשייט קצת מסביב.
נעשה סיורים מוקדמים לקראת בואם של תמר קובי והילדים.
בתחילת מרץ אמור להיות קרניבל גדול בטרינידד. נראה אותו אני מקווה.
דינה ואריאל נסעו עם הדינג'י לקניות לקראת הנסיעה.
אני "שומר" על הסירה. לא נתקלנו בבעיות מיוחדות כאן, לא נגנב דבר בינתיים. נקווה להמשך כזה גם הלאה.
יש לנו בעיה פסיכולוגית עם הסירה ואנחנו כל הזמן מחכים לדבר הבא שיתקלקל.
בכל הספרות המקצועית זה בערך מה שקורה. מכל המכשירים, החיבורים, המכלולים והמנועים שיש בסירה, בעזרתו האדיבה של הים משהו צריך להתקלקל.
פעם זה חיבור , "בנד" של צינור המים המתוקים שנשבר בשיבה לא טובה, פעם זה האסלה שבאחד הטילטולים ניתקה יחד עם היושבת עליה, (כן, החלפתי לחדשה ודינה מרוצה).
שלא לדבר על גנרטור שכל פעם מפתח סימפטום אחר.
טרם הגענו ממש לקריביים שאצלי הטיירו כמפרצים שקטים, צלולים ומלאים באלמוגים ודגים.
בשביל זה צריך לעגון על עוגן במפרץ מבודד. טרם הספיקונו.
האנשים כאן נחמדים. דינה נסעה לטיול וחזרה עם חוויות, כפי שראיתם בבלוג.
אריאל מצא חברים, ואני בסירה חושב עליכם.
קיבלנו את התמונות של יעל ממסיבת יום ההולדת של אתוקה. נהדר. תודה יעל.
בין התמונות הייתה גם תמונה של סטלה ונעמה. איזה יופי.
הייתה לנו גם שיחה מקוטעת עם תמר והילדים. עופר נראה דומה מאד לשי וקרני. גדול.
אני לא מבין מה אני עושה פה במקום להיות איתכם בארץ.
הגשם כאן מתנהג כמו בקריביים. יורד ממטר לרבע שעה ומתבהר. קודם ירד, התבהר, דינה ואריאל נסעו ועכשיו מתקדר שוב. יחזרו רטובים.
יש לנו קשר אינטרנטי טוב כאן, בדרך כלל. בהמשך זה כנראה לא יקרה כך שהקשר יהיה פחות תכוף איתכם.
זהו בערך עד כאן. מצטער, בעצם שמח, שאיני יכול לכתוב לכם על גדולות ונצורות.
באחד הספרים קראתי ש-85 אחוז מהזמן מבלים בעגינה. מה 15 של הפלגות נתקלים ב – 3 אחוז סערות, (מה-15 אחוז).
זה די תואם את הקורות איתנו ואין לי בעיה עם זה להיפך. מוכן גם לרדת מה- 3 אחוז.
אני קורא ספרים ופותר תשבצים בכמויות. לא להאמין חלק מהזבל שאני מצליח לקרוא. דינה הביאה לי קינדל מלא בספרים אבל בינתיים אני משלים ספרי ניר והיא קוראת בו. (לא, אין תלונות).
חזרו מקניות. יבשים. מילא.
אריאל ואני עוסקים בהכנות למחר, סוגרים חבלים, ממתקנים חלוץ סערה, המשמש כגנואה לצורך העניין ונראה. אם מפליגים עם מפרשים "קטנים" ראשי וחלוץ סערה הרי שברוח חזקה לא יהיה הרבה מה לעשות. אם מפליגים עם מפרשים גדולים, צבעוניים וכאלו, הרי שברוח חזקה יש הרבה עבודה בתנאים קשים יחסית. אני בניגוד לרושם שלכם, מהזהירים. מפרשים קטנים, ולאט. בסך הכל זה לא מתבטא בהרבה זמן וכדאי להיות זהירים. (לאט אבל בטוח).
ובמילים מרגיעות אלו, עד הבלוג הבא, להשתמע. כאמור לעיל, זה יקח כמה ימים.
בכל מקרה, במקומות שבהם לא יהיה לנו אינטרנט, נפתח לוויני.



יום שני, 7 בפברואר 2011

טיול באי ST. LUCIA





החלטתי להיות תיירת רגילה.

-אתמול הצטרפתי לקבוצה של חמישה אנגלים מאוניית פאר שעגנה ב-CASTRIES עיר הבירה של האי לטיול תיירים של החלק המערבי של במיניבוס מרווח, מדריכה צעירה בת 23, מצחיקה, דברנית.

התחלנו בעיר הבירה הקרובה למרינה (20 דקות נסיעה ), היה יום ראשון כך שכולם היו בכנסיה ולא נכנסו לראותה אבל הסתובבנו במרכז וראינו עץ גול ועתיק בן למעלה מ-400 שנה, שזה היה הדבר היחיד שהלכנו לראות. יום ראשון הכל סגור במיוחד השוק . עשינו סיבוב בעיר עם הרכב והמשכנו הלאה.


מה שהיה מעניין היו יערות הגשם שעברנו דרכם (אצרף תמונה)

ירוק, גבוה צמחיה עשירה. יורד פה הרבה גשם, כמעט כל יום יש טיפוף של רבע שעה לפחות. היום יום מעונן ונראה כמו חורף בארץ. ועכשיו העונה היבשה, ביוני מתחיל ממש לרדת גשם.


היה להם הוריקן בנובמבר והנזק הגדול נעשה בגין שיטפונות ומפולות בוץ שקברו כבישים וכמה בתים. אריאל הלך לטייל במפלים ואמר שכל הדרך למעלה הייתה הרוסה והיה מאד קשה לטפס, הכל נהרס בסופה המדריכה אמרה לנו שלפני ההוריקן המפלים היו אחת האטרקציות שאליהם היו נוסעים. עכשיו צריך לחכות שיתקנו את הכבישים וינקו את מפולות הבוץ. לפי הבנתי זה הולך לאט מאד.

PETIT PITON and GROSS PITON האטרקציה של סנט לוציה הם הפיטונים אלה שני הרי וולקנו ירוקים המגיעים עד הים, מרשימים . לא טיפסנו עליהם








יש אפשרות טיפוס, אך לא הפעם .אולי בשנה הבאה נעצור פה שוב ויהיה לי עם מי לטפס. אז הגענו רק לתצפית מולם.

נסענו דרך וולקנו שקרס פנימה ויש כביש דרכו, מוביל למעיינות גופרית רותחים ומעין חם. צפינו בנוף מקסים וירוק.




הראו לנו בגן מטופח ויפה את כל הפירות והירקות שמגדלים באי , כולל תבלינים שהכרתי רק כאבקה.