8 לפברואר 2011–02–08
טוב, הכל כשורה אהובותי ואהובי.
אנחנו מתכננים לצאת מחר דרומה לכיוון סנט וינסט ודרומה ממנו.
רצינו לצאת לפני יומיים אבל נכנסה חזית עם רוח חזקה שגם עושה גלים והחלטנו להישאר במרינה עד שיחלוף.
בכלל יש רתיעה צאת ממרינה מוגנת אל הים הפתוח, להיות נתון לחסדי גלים רוחות ונפטון.
אבל, מספיק זה מספיק. אנחנו כבר שבועיים כאן, התאוששנו, אנחנו די משתעממים וההרגשה היא שצריך להתקדם.
המטרה היא להגיע לטרינידד תוך שבוע שובעיים ושם להתמקם לחודש חודשיים. לתקן מפרש חלוץ, לפתור את בעיית הגנרטור לכאן או לכאן וגם לשייט קצת מסביב.
נעשה סיורים מוקדמים לקראת בואם של תמר קובי והילדים.
בתחילת מרץ אמור להיות קרניבל גדול בטרינידד. נראה אותו אני מקווה.
דינה ואריאל נסעו עם הדינג'י לקניות לקראת הנסיעה.
אני "שומר" על הסירה. לא נתקלנו בבעיות מיוחדות כאן, לא נגנב דבר בינתיים. נקווה להמשך כזה גם הלאה.
יש לנו בעיה פסיכולוגית עם הסירה ואנחנו כל הזמן מחכים לדבר הבא שיתקלקל.
בכל הספרות המקצועית זה בערך מה שקורה. מכל המכשירים, החיבורים, המכלולים והמנועים שיש בסירה, בעזרתו האדיבה של הים משהו צריך להתקלקל.
פעם זה חיבור , "בנד" של צינור המים המתוקים שנשבר בשיבה לא טובה, פעם זה האסלה שבאחד הטילטולים ניתקה יחד עם היושבת עליה, (כן, החלפתי לחדשה ודינה מרוצה).
שלא לדבר על גנרטור שכל פעם מפתח סימפטום אחר.
טרם הגענו ממש לקריביים שאצלי הטיירו כמפרצים שקטים, צלולים ומלאים באלמוגים ודגים.
בשביל זה צריך לעגון על עוגן במפרץ מבודד. טרם הספיקונו.
האנשים כאן נחמדים. דינה נסעה לטיול וחזרה עם חוויות, כפי שראיתם בבלוג.
אריאל מצא חברים, ואני בסירה חושב עליכם.
קיבלנו את התמונות של יעל ממסיבת יום ההולדת של אתוקה. נהדר. תודה יעל.
בין התמונות הייתה גם תמונה של סטלה ונעמה. איזה יופי.
הייתה לנו גם שיחה מקוטעת עם תמר והילדים. עופר נראה דומה מאד לשי וקרני. גדול.
אני לא מבין מה אני עושה פה במקום להיות איתכם בארץ.
הגשם כאן מתנהג כמו בקריביים. יורד ממטר לרבע שעה ומתבהר. קודם ירד, התבהר, דינה ואריאל נסעו ועכשיו מתקדר שוב. יחזרו רטובים.
יש לנו קשר אינטרנטי טוב כאן, בדרך כלל. בהמשך זה כנראה לא יקרה כך שהקשר יהיה פחות תכוף איתכם.
זהו בערך עד כאן. מצטער, בעצם שמח, שאיני יכול לכתוב לכם על גדולות ונצורות.
באחד הספרים קראתי ש-85 אחוז מהזמן מבלים בעגינה. מה 15 של הפלגות נתקלים ב – 3 אחוז סערות, (מה-15 אחוז).
זה די תואם את הקורות איתנו ואין לי בעיה עם זה להיפך. מוכן גם לרדת מה- 3 אחוז.
אני קורא ספרים ופותר תשבצים בכמויות. לא להאמין חלק מהזבל שאני מצליח לקרוא. דינה הביאה לי קינדל מלא בספרים אבל בינתיים אני משלים ספרי ניר והיא קוראת בו. (לא, אין תלונות).
חזרו מקניות. יבשים. מילא.
אריאל ואני עוסקים בהכנות למחר, סוגרים חבלים, ממתקנים חלוץ סערה, המשמש כגנואה לצורך העניין ונראה. אם מפליגים עם מפרשים "קטנים" ראשי וחלוץ סערה הרי שברוח חזקה לא יהיה הרבה מה לעשות. אם מפליגים עם מפרשים גדולים, צבעוניים וכאלו, הרי שברוח חזקה יש הרבה עבודה בתנאים קשים יחסית. אני בניגוד לרושם שלכם, מהזהירים. מפרשים קטנים, ולאט. בסך הכל זה לא מתבטא בהרבה זמן וכדאי להיות זהירים. (לאט אבל בטוח).
ובמילים מרגיעות אלו, עד הבלוג הבא, להשתמע. כאמור לעיל, זה יקח כמה ימים.
בכל מקרה, במקומות שבהם לא יהיה לנו אינטרנט, נפתח לוויני.
טוב, הכל כשורה אהובותי ואהובי.
אנחנו מתכננים לצאת מחר דרומה לכיוון סנט וינסט ודרומה ממנו.
רצינו לצאת לפני יומיים אבל נכנסה חזית עם רוח חזקה שגם עושה גלים והחלטנו להישאר במרינה עד שיחלוף.
בכלל יש רתיעה צאת ממרינה מוגנת אל הים הפתוח, להיות נתון לחסדי גלים רוחות ונפטון.
אבל, מספיק זה מספיק. אנחנו כבר שבועיים כאן, התאוששנו, אנחנו די משתעממים וההרגשה היא שצריך להתקדם.
המטרה היא להגיע לטרינידד תוך שבוע שובעיים ושם להתמקם לחודש חודשיים. לתקן מפרש חלוץ, לפתור את בעיית הגנרטור לכאן או לכאן וגם לשייט קצת מסביב.
נעשה סיורים מוקדמים לקראת בואם של תמר קובי והילדים.
בתחילת מרץ אמור להיות קרניבל גדול בטרינידד. נראה אותו אני מקווה.
דינה ואריאל נסעו עם הדינג'י לקניות לקראת הנסיעה.
אני "שומר" על הסירה. לא נתקלנו בבעיות מיוחדות כאן, לא נגנב דבר בינתיים. נקווה להמשך כזה גם הלאה.
יש לנו בעיה פסיכולוגית עם הסירה ואנחנו כל הזמן מחכים לדבר הבא שיתקלקל.
בכל הספרות המקצועית זה בערך מה שקורה. מכל המכשירים, החיבורים, המכלולים והמנועים שיש בסירה, בעזרתו האדיבה של הים משהו צריך להתקלקל.
פעם זה חיבור , "בנד" של צינור המים המתוקים שנשבר בשיבה לא טובה, פעם זה האסלה שבאחד הטילטולים ניתקה יחד עם היושבת עליה, (כן, החלפתי לחדשה ודינה מרוצה).
שלא לדבר על גנרטור שכל פעם מפתח סימפטום אחר.
טרם הגענו ממש לקריביים שאצלי הטיירו כמפרצים שקטים, צלולים ומלאים באלמוגים ודגים.
בשביל זה צריך לעגון על עוגן במפרץ מבודד. טרם הספיקונו.
האנשים כאן נחמדים. דינה נסעה לטיול וחזרה עם חוויות, כפי שראיתם בבלוג.
אריאל מצא חברים, ואני בסירה חושב עליכם.
קיבלנו את התמונות של יעל ממסיבת יום ההולדת של אתוקה. נהדר. תודה יעל.
בין התמונות הייתה גם תמונה של סטלה ונעמה. איזה יופי.
הייתה לנו גם שיחה מקוטעת עם תמר והילדים. עופר נראה דומה מאד לשי וקרני. גדול.
אני לא מבין מה אני עושה פה במקום להיות איתכם בארץ.
הגשם כאן מתנהג כמו בקריביים. יורד ממטר לרבע שעה ומתבהר. קודם ירד, התבהר, דינה ואריאל נסעו ועכשיו מתקדר שוב. יחזרו רטובים.
יש לנו קשר אינטרנטי טוב כאן, בדרך כלל. בהמשך זה כנראה לא יקרה כך שהקשר יהיה פחות תכוף איתכם.
זהו בערך עד כאן. מצטער, בעצם שמח, שאיני יכול לכתוב לכם על גדולות ונצורות.
באחד הספרים קראתי ש-85 אחוז מהזמן מבלים בעגינה. מה 15 של הפלגות נתקלים ב – 3 אחוז סערות, (מה-15 אחוז).
זה די תואם את הקורות איתנו ואין לי בעיה עם זה להיפך. מוכן גם לרדת מה- 3 אחוז.
אני קורא ספרים ופותר תשבצים בכמויות. לא להאמין חלק מהזבל שאני מצליח לקרוא. דינה הביאה לי קינדל מלא בספרים אבל בינתיים אני משלים ספרי ניר והיא קוראת בו. (לא, אין תלונות).
חזרו מקניות. יבשים. מילא.
אריאל ואני עוסקים בהכנות למחר, סוגרים חבלים, ממתקנים חלוץ סערה, המשמש כגנואה לצורך העניין ונראה. אם מפליגים עם מפרשים "קטנים" ראשי וחלוץ סערה הרי שברוח חזקה לא יהיה הרבה מה לעשות. אם מפליגים עם מפרשים גדולים, צבעוניים וכאלו, הרי שברוח חזקה יש הרבה עבודה בתנאים קשים יחסית. אני בניגוד לרושם שלכם, מהזהירים. מפרשים קטנים, ולאט. בסך הכל זה לא מתבטא בהרבה זמן וכדאי להיות זהירים. (לאט אבל בטוח).
ובמילים מרגיעות אלו, עד הבלוג הבא, להשתמע. כאמור לעיל, זה יקח כמה ימים.
בכל מקרה, במקומות שבהם לא יהיה לנו אינטרנט, נפתח לוויני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה