החלטות

החלטות
12 לינואר 2012–01–12
אז התלבטנו.
החלופות היו או להזמין מנוע חדש, על כל הכרוך בכך מבחינת כסף וזמן, או לנקות את הדלק, מה שנדרש לעשות בכל מקרה, ולנסות להמשיך הלאה, על 5 צילינדרים.
חלפים – יוק.
גם אם נשיג חלפים הספקות לגבי יכולת המנוע ימשיכו. אולי פשוט הגיע זמנו.
בסוף החלטנו שאנחנו זקנים, בעיקר אני, מידי להרפתקאות, כמה זמן יתקיימו דברי הפסוק, שומר פתאים אדוני, (האשראי לדני), וכדאי ללכת על יותר בטוח.
זה אומר המתנה של כחודש חודשיים להגעת המנוע והתקנתו.
אנחנו כנראה נאכזב את היתושים כאן ונחזור הביתה להפסקה קלה. אני לחודש ודינה ליותר.
ייקח לנו כשבוע להתארגן כאן על יציאה, להוציא את הסירה מהמים וכדומה.
אנחנו גם צריכים לגלות להגירה שלא יצאנו. רק כאילו יצאנו אבל חזרנו.
אני לא בדיוק מאושר ממהלך העינינים אבל, אלו העובדות והשיקולים.
בדרך הזו עדיין הסירה תהייה מוכנה לחצייה לקראת מאי.
זהו בינתיים.
הכול כשורה אהובותי ואהובי.

החלטות

החזרה לגרנדה

החזרה לגרנדה.
אתמול היה לנו יום מעניין. על פי הקללה הסינית.
יצאנו מוקדם בבוקר, ב0730, לאחר שבילינו בנעימים לילה שקט יחסית ללא יתושים על מצוף.
החלטנו שנצא עם 5 צילינדרים ואלוהים גדול.
ההתחלה הייתה טובה. נכנסנו לרוח נחמדה של 15 קשר, בדיוק על האף.
פתחתי מפרשים כדי לחסוך במנוע, והמנוע החליט לחסוך בעצמו. הוציא הרבה עשן לבן וכבה. על להידלק מחדש, לא היה עם מי לדבר.
טוב, חוזרים לגרנדה.
הבעיה היא שהרוח נגדנו, ו – 15 קשר על האף זה לא מתאים.
אני מנסה לתמרן בזיגזגים ומגיע פחות או יותר לאותו מקום בסיום של סיבוב.
אחרי כשעה וצי של התקדמות במקום, ולפני שאנחנו מתקשרים למספנה לבקש גרירה, רחל ראתה אותנו ושאלה מה קורה.
עניתי לה שכלום לא קורה, עם המנוע, ואני צריך גרירה.
הודיעה שתארגן. ואכן, לאחר חצי שעה מגיע גייסון בסירת המנוע הגדולה שלו עם אייזק, ואדל וג'ודי.
הוא מתקרב עד למגע לסירה שלי, אייזיק עולה על הסירה שלנו והסירות מתנגשות. נזק לאחד ממוטות המעקה. לא נורא.
מעבירים חבל, גייסון מתחיל בגרירה, נגד הרוח וחבל הגרירה נקרע.
אייזיק מחליט שהוא ישיט את הסירה על מפרשים לתוך המפרץ. העובדה שלי זה לא הצליח לא מרשימה אותו במיוחד.
דבר ראשון הוא פותח חלוץ, אני שטתי קודם בראשי חצי מצומצם. אחרי כמה דקות, הוא מתעקש לפתוח גם את הראשי עד הסוף, ושטים מהר יותר. לאן ??
מתחילים לזגזג שוב אבל המהירות הנוספת מוסיפה כושר תמרון ויכולת שייט מול הרוח ומתקדמים.
זה לוקח כמה זיג זגים אבל מגיעים מול לפתח הכניסה למפץ המספנה ונכנסים.
יכולת שיוט בהחלט מרשימה. כנראה שעוד יש לי מה ללמוד. בטוח, לא כנראה
כל הסיפור, מהפלגה ב – 0730 ועד חזרה למספנה ב - .1300
אנחנו חזרה קשורים. האמת, הקלה.
אני הולך להודות לכל המעורבים במבצע, ולאייזיק אני מוסיף תודה גם עבור השיעור במפרשנות.
מסתבר שהבחור, בן 47, מפליג ומתחרה כאן באזור מגיל 14. בהחלט יש ממי ללמוד.
בבדיקה של סטפן מסתבר שיש לי מים ולכלוך בדלק.
היום בבוקר, מכונאי שלו החליף פילטרים, הפעיל את המנוע ואת הגנרטור, שניהם עובדים טוב, (המנוע על 5 צלינדרים), ועכשיו נותר לחכות לריקרדו שיש לו מכונה לניקוי דלק מלכלוך וממים.
לאחר שזה יושלם, שוב נצטרך להחליט. להזמין כאן מנוע חדש זה סיפור של חודשיים.
להפליג על 5 צילינדריים זה אפשרות אבל בטווח הקרוב, נידרש להחליף מנוע בכל מקרה.
נראה.
בכל מקרה, הכל כשורה אהובותי ואהובי. נעדכן.

המסיבה

7.1.12

שלום אהובי

הכול התחיל במקרה. עברתי ליד מרטין, תופר המפרשים שבדיוק סיפר למישהי שהוא מנגן באיזה שהיא מסעדה ביום שישי בערב. התעניינתי לפרטים וקיבלתי.

שאלתי את רוב אם הוא יהיה מעוניין והוא אמר שכן ויבדוק לגבי עוד מתעניינים.

חזר מקניות ואמר שגייס עוד זוג. דיווד וברברה.

רוב בדיוק סיפר שאמה של אישתו נפטרה והם חוזרים להלוויה שתתקיים ב-14 ביולי. הנפטרת תבלה בפריזזר עד המועד שנקבע. רציתי לשאול אם הם יוצאים לחגוג איתנו את המאורע אבל החלטתי שאל לי להתערב בענייני הנוצרים. אולי זה מקובל אצלם. במיוחד לגבי החותנת.

נסענו 3 זוגות במונית שהזמנו.

הגענו לאחר נסיעה של חצי שעה. הנהג השאיר לנו טלפון ונסע.

נכנסים למסעדה ויוק. יש הופעה אבל מחר.

הסתכלנו שוב בכתובת שמרטין נתן לי וזה לא כאן.

טלפון מהיר למונית והוא חוזר אלינו להקפצה שנייה.

הגענו. יש ויש גם הזמנה עבורנו.

הקהל כמעט כולו לבן. תיירים ואמהות.

בינתיים מוסיקת תקליטן ואז הלהקה. הברקודות.

ההרכב, מרטין אנגלי בסקסופון. מישהו איטלקי, לא הציג את עצמו זמר וגיטרה בס, בחור שחור-מוקה, גיטרה לא בס, ומתופף שחור. אין הצגת שמות אבל מוסיקה, נפלאה.

ניגנו נהדר, במיוחד הסקסופון, מרטין המפרשן שלנו.

הזמר שר מכול וכול. אנחנו רוקדים. כן, גם אני.

היה נהדר.

היו כמה וכמה יתומים בקהל, כושים צעירים ויפים ואמהות מאמצות, לבנות ופחות, הרבה פחות, צעירות.

זה כנראה נוהג מקובל כאן ונראה שהיתומים והאמהות נהנים.

היו הרבה שייטים, לבנים ומבוגרים בקהל.

ברברה סיפרה שקיבלה אפילו מחמאה מהברמן שאמר לה שזה נפלא לראות כל כך הרבה זקנים רוקדים. היא לא ראתה בזה מחמאה. הברמן ואני כן. הגברת ובעלה בני 70

זוג מעניין. הפליגו בסירה שלהם מעל ל-80,000 מייל ימיים ב15 שנים האחרונות. הקיפו את העולם פעם וחצי. (ברזיל הכי נחמדה. תוניסיה הכי מגעילה, במיוחד האנשים שם).

זהו אז מאד נהנינו.

חזרנו עייפים ומאושרים. ריקי נהג המונית שלנו, לא רצה לקחת כסף בתום החצי הראשון ולקח כסף

כסף, פלוס טייפ, רק בתום הנסיעה. האנשים כאן נותנים אמון באנשים.

הזוגות שהיו איתנו, הזקנים הצעירים רקדו ורקדו ונהנו מאד.

הזוג השני שבו הוא איבד חמות והיא את אמה, רקדו פחות. בכל זאת מסיבת אבל ופרידה. היום הם טסים לקנדה ויחזרו בסוף החודש.

החלטנו שננסה בעתיד יותר להיחשף לבילויים המקומיים.

זהו, אנחנו מחכים ליום שלישי לירידה למים אלא אם יקרה איזה שהוא נס-חלקים.

אז, הכול כשורה אהובי ואהובותי.

החלטות

6.1.12

שלום לכולם. מזמן לא כתבתי, לא היה על מה.

עכשיו יש.
החלטנו להפליג ביום שלישי, כן, על 5 צילינדרים. יש הרבה סירות עם מנועים של 4 צינלינדרים כך שעדין מצבנו טוב.
האמת פשוט אין לנו ברירה. סטפן, למרות ההבטחות של אישתו, (כושית יפהפיה, זוכרים ?), לא הצליח למצוא את החלקים או המשאבה.
אני מקווה שהחברים שלי בארץ, אבי, חיים, ימצאו ואז נראה איך אוכל לקבל אותם.
אני מקווה שלא אכתוב לכם בעתיד שעכשיו אנחנו מחכים למנוע.
יתר הדברים באים על תיקונם בקצב הקריביים. עשיתי חשבון שהם עובדים כ – 3-4 שעות ביום.
2-3 בבוקר ועוד כשעה לאחר ארוחת הצהרים.
היום אנחנו יוצאים לעיר הגדולה למסעדה עם מוסיקה, תזמורת פחים ועד להקה אחרת בה איש המפרשים שלנו מרטין מנגן בסקסופון. נדווח.
התארגנו 3 זוגות ממחנה העבודה כאן והזמנו מונית.
היום לא ירד כאן גשם. כנראה שיש בצורת זמנית.
הייתי צריך ללפף את מחזיקי הראדר מאחר והליפוף הישן התבלה.
ביקשתי מהמקומיים, מחלקת טיפוס והצלה, לעשות את העבודה.
באו שנים, בתיאום נהדר אחד טיפס עם הידיים על הוונטות והשני עזר לו במשיכת המעלן. 5-6- משיכות והבחור למעלה.
ניקו לי היום את המדחף בחומצה. היה צריך גם להבריש את גופי האבץ אבל זה יהיה יום עבודה אחר. (זה שתי מטלות של שעת עבודה אחת, שתיהן).
אני כבר רגיל וזה נראה לי טבעי שעבודות כאלה ייקחו יומיים
האנשים כאן בסך הכול מאד נחמדים. הם רק לא ממהרים לשום מקום. הם גם יודעים שהעבודה לא תברח.
המשפט, "העבודה אינה ארנבת, היא לא תברח, אפשר לשבת", הגיע לכאן מזמן מזמן.
אז זהו. אנחנו מתרגשים לקראת היציאה הגדולה היום. נחזור, קרוב לוואדי, ונדווח.
אז הכול כשורה אהובי ואהובותי.

אין...

2012–01–04
השנה החדשה התחילה טוב.
מיד בבוקר, לאחר חזרתם לחופש הלכתי לצוד את סטפן. (זה שם שתקראו עליו הרבה). הראיתי לו את החלק השבור של המסנן של הגנרטור והיה לו מתחת ליד מסנן אחר עם חלקים שלמים תואמים. במסנן שלו שברו חלק שאצלנו הוא בסדר. משניהם יצא אחד והיה טוב.
חזרנו לסירה והוא הפעיל את המנוע, כמובן לאחר כמה הכנות שלו ותפילות שלי. המנוע הסתובב. יש ???
עכשיו צריך להוציא את האוויר מהמערכת והוא פתח את האינג'קטורים.
אחד מהם מספר שלוש מלמעלה אינו מקבל דלק.
בכל מקרה הוא מנסה להדליק ואחרי כמה ניסיונות המנוע עובד. יש ????
לאחר בדיקת אינג'קטור מספר 3 סטפן מחליט שהמשאבה דלק אינה מספקת לו דלק וצריך לתקן את משאבת הדלק. הוא לא בטוח אם יוכל לתקן והלך להתייעץ בדו"אל.
בערב הודיע שכנראה יוכל לתקן ונתראה מחר, שזה היום.
בערב "יצאנו לאכול במסעדה החביבה והיחידה כאן ופגשנו אותו ואת אשתו. כושית נחמדה מאד ויפיפייה אמיתית.
הזמנתי את סטפן לבירה, שוחד אף פעם לא מזיק, וסיפרתי לאישתו שעתידנו תלוי בסטפן בעלה. היא אמרה לי לא לדאוג. סטפן לעולם אינו מאכזב אותה. יהיה בסדר.
אז היום זה היום הגדול. או שסטפן יצליח או שנגיש בקשה לאזרחות בגרנדה.
חוץ מזה גשם יורד כאן יום יום, היתושים חוגגים עלינו גם יום ויום והכל טוב.
אתמול הרווחתי 65 דולר. ומעשה שהיה כך היה.
קרש ישיבה בדינגי נשבר.
הלכתי עם הקרש הישן לנגריה כאן והוא אחרי חישובים מעמיקים, ולאחר החלטה כי עץ יהיה יקר מידי ונסתפק בדיקט ימי, הגיע האומדן. 65 דולר. בשביל חתיכת דיקט במידות של 80 על 40 ס"מ בערכך.
הודיתי לו מקרב לב, איחלתי לו כל טוב וחזרתי לסירה עם החלקים.
הטלאתי, הדבקתי, קדחתי והרכבתי. נראה בסדר.
וככה הרווחתי 65 דולר.
כמו שאתם קוראים, אני טוחן מים עד שגודו, סטפן, יגיע.
נעדכן.
הכול כשורה אהובותיי ואהובי. יש ????
טוב, כנראה שאין.
סטפן היה,על הבוקר, ניסה פה, ניסה שם והגיע למסקנה שאחד הקפיצים שבור וצריך משאבה חדשה.
המנוע עובד מצוין על 5 צילינדרים.
צריך להזמין משאבה חדשה.
ההתלבטות היא אם להפליג על 5 צילינדרים או לחכות כאן עם היתושים עוד לפחות שבועיים עד, אם וכאשר תגיע משאבה חדשה.
שלחתי דו"אל לאבי חיים ומיכאל לבקש עצות.
דני גם אתה מוזמן לחוות דעתך, אם תרצה.
המכונאי כאן, סטפן, גם בודק אפשרות להשיג משאבה נראה.
הנטייה שלי היא להפליג כמו שזה ולנסות לתקן בסן מרטין.
מצב רוח בסדר למרות התקלה. נראה.

שנה חדשה

שנה טובה 2012–01–01 אתמול חגגנו עם שאר פליטי המספנה את השנה החדשה.
קרול, מהולנד, הציע שניפגש בבר המקומי, כל אחד יביא מה שיביא, ויהיה שמח. היה.
מענין איזה אוסף של אנשים היו.
היו, מרים וג,
ג'ונטאן זוג צעיר מקנדה. היה רוב וקרול מקנדה, היו רבקה גף ובנם מייקל מאינדיאנה,
היה טוני מאנגליה, עם יכולות שתיית בירה מעוררות התפעלות, וכמובן ידידינו הוותיקים באד ג'ודי ובנם אלן מפלורידה.
היה גם נורבגי שתוי אחד עם בחור כושי נחמד שהוא הציג אותו כבנו. (היה דמיון מה בצורת האף).
שתינו מה שהיה, אכלנו מה שכולם הביאו, תרומת דינה הייתה 10 ק"ג אורז שכמעט נגמרו.
נושאי השיחה היו תיקוני סירה ושיפוצים. לשני זוגות כאן יש סירות מעץ ואם חשבתי שיש צרות בעולם, לבעלי סירות עץ משנות השמונים יש יותר.
הזוגות כאן אינם צעירם במיוחד או עשירים במיוחד. כולם אוהבים לעבוד על הסירות שלם ולספר על הפלגות.
טוני למשל היה בסנטה הלנה, האי שבו מת נפוליאון ואפילו ביקר בבית שבו הוא גר, הנשמר עד היום. זה אי במרחק 1600 מיל מדרום אפריקה וגם ברזיל ומצוי בלב האוקיינוס האטלנטי.
אתמול הפעלתי את מנוע הדינג'י. עבד בגמגומים קשים.
באד, המומחה לעניינים טכניים הציע לפרק את הקרבוראטור ולנקות. או לנסות להפעיל עד שהליכלוך או המים או מה שהיה שם יישרף ויעלם.
בחרתי להמשיך ולהפעיל ובסוף הוא השתכנע לעבוד רצוף. אני עדיין זוכר את העצה של חיים שלא לפרק מה שאחר כך לא אדע להרכיב.
מזג האוויר כאן ממש קבוע. טמפרטורה 28-30 מעלות, לחות 80-100 אחוז.
יורד גשם כל יום. מה שמציל את המצב זה הרוח שככמעט תמיד נושבת. עם הרוח ממש מזג אויר נעים.
אני הולך למקלחת, קרובה אלינו כבר סיפרתי לכם, מתקלח עם הבגד ים וחוזר לסירה רטוב ומאושר.
היום הצלחתי להשחיל בחזרה חבל שהוצאתי בטעות מתוך המנור טרם נסיעתנו.
לקח זמן אבל בסוף הצליח.
אנחנו כמובן מתמודדים עם היתושים שיש כאן למכביר.
מסתבר שיש שני סוגים, הפועלים בגבהים שונים.
יש את המנמיכי טוס, בגובה הקרסוליים, קטנים אבל מזיקים גדולים. אחרי עקיצה שלהם מתחילים לגרד עד זוב דם.
יש גם את היתושים הסטנדרטיים שפועלים בגובה הבטן ומעלה. עוקצים ומגרד כרגיל.
המחשב שלי, זה שקיבלתי מקובי, הלך לעולמו בשיבה טובה. מיתת נשיקה.
בשלב מסוים, לא התעורר יותר. לחצנו פה, לחצנו שם וכלום.
יהי זכרו לטובה.
מה עוד, דינה רצה אחרי כל כתם עובש עם אקונומיקה וחומץ. זה עובד.
לא נשארו הרבה דברים לעשות. הרשימה הצטמצמה ל20-30 פרטים אבל כולם קטנים.
זהו לשנה החדשה.
הכל כשורה אהובותי ואהובי.
מקווה לכתוב בשורות טובות ביום שלישי.