החלטות

6.1.12

שלום לכולם. מזמן לא כתבתי, לא היה על מה.

עכשיו יש.
החלטנו להפליג ביום שלישי, כן, על 5 צילינדרים. יש הרבה סירות עם מנועים של 4 צינלינדרים כך שעדין מצבנו טוב.
האמת פשוט אין לנו ברירה. סטפן, למרות ההבטחות של אישתו, (כושית יפהפיה, זוכרים ?), לא הצליח למצוא את החלקים או המשאבה.
אני מקווה שהחברים שלי בארץ, אבי, חיים, ימצאו ואז נראה איך אוכל לקבל אותם.
אני מקווה שלא אכתוב לכם בעתיד שעכשיו אנחנו מחכים למנוע.
יתר הדברים באים על תיקונם בקצב הקריביים. עשיתי חשבון שהם עובדים כ – 3-4 שעות ביום.
2-3 בבוקר ועוד כשעה לאחר ארוחת הצהרים.
היום אנחנו יוצאים לעיר הגדולה למסעדה עם מוסיקה, תזמורת פחים ועד להקה אחרת בה איש המפרשים שלנו מרטין מנגן בסקסופון. נדווח.
התארגנו 3 זוגות ממחנה העבודה כאן והזמנו מונית.
היום לא ירד כאן גשם. כנראה שיש בצורת זמנית.
הייתי צריך ללפף את מחזיקי הראדר מאחר והליפוף הישן התבלה.
ביקשתי מהמקומיים, מחלקת טיפוס והצלה, לעשות את העבודה.
באו שנים, בתיאום נהדר אחד טיפס עם הידיים על הוונטות והשני עזר לו במשיכת המעלן. 5-6- משיכות והבחור למעלה.
ניקו לי היום את המדחף בחומצה. היה צריך גם להבריש את גופי האבץ אבל זה יהיה יום עבודה אחר. (זה שתי מטלות של שעת עבודה אחת, שתיהן).
אני כבר רגיל וזה נראה לי טבעי שעבודות כאלה ייקחו יומיים
האנשים כאן בסך הכול מאד נחמדים. הם רק לא ממהרים לשום מקום. הם גם יודעים שהעבודה לא תברח.
המשפט, "העבודה אינה ארנבת, היא לא תברח, אפשר לשבת", הגיע לכאן מזמן מזמן.
אז זהו. אנחנו מתרגשים לקראת היציאה הגדולה היום. נחזור, קרוב לוואדי, ונדווח.
אז הכול כשורה אהובי ואהובותי.