יום גשום בזאדאר

ה-29 ליולי.
טלי נסעה השכם בבוקר.
אנחנו בחדשות המרות ברשת.
החלטנו להישאר עוד יום או יומיים במרינה כאן, למרות העלות הגבוהה שלה.
צפויים גשמים ומשבי רוח עזים.
הימים כאלה עדיף להיות קשור לרציף.
מישהו, איזה אלכסנדר באלבניה, אמר לי שמיטב השייטים מבלים רוב זמנם בנמל.
קשורים לרציף.
במילים אחרות, צריך לדעת מתי להשאר קשור.
אתמול גילינו קיצור דרך, למרכז העיר העתיקה.
במקום לעקוף את כול הלגונה בה אנחנו נמצאים, יש שירות סירה, החוצה את הנהר, את שפך הנהר בו אנחנו שוהים, ישר לעיר העתיקה.
היות והמרחק קצר, כ-100 מטר,  השייט מפעיל כוח שרירים בלבד, על סירה המסוגלת לקחת כ-8 איש.
החציה עצמה אורכת כ-3 דקות.
נחמד.

זהו לבינתיים.
מצב רוח לא משהו.
נשיקות.