קסטלוריזון

חזרנו אתמול לקסטלו בסביבות 2200.
היום יום שבת.
נחים. ההגירה נחים מאחר ועבדו כול הלילה בהכנת נירות לסורים שממשיכים לזרום ליון.
ההפלגה מרודוס לכאן הייתה שלווה ורגועה למעט מלחמה בלתי פוסקת בכמה טייסות זבובים עוקצים שצצו, יש מאין.
נגמר בתיקו.
לזכותם, הם רק עוקצים, לא משאירים רצון לגרוד כמו היתושים. לרעתם-הם באמת עוקצים.
העגינה בלילה המואר עברה ללא בעיות חוץ מהאח של לזרוס העצבני לא פחות מלזרוס עצמו.
נגמר בסוף בלחיצת יד.
קיבלנו את הדו"אל של אבי המספר לנו שהמקום שלי עדיין תפוס.
שלחתי ללהן דו"אל לפני כמה ימים והודעתי שאני חוזר בראשון לספטמבר. קיבלתי הבטחה שיהיה פנוי מאיה יעקובוביץ.
מקווה שאבי קורא את זה ויזכיר להם שוב.
עכשיו, צהרים, מחכים לדרכונים.
נצא בסביבות 1300 והבייתה.
הכול כשורה אהובותי ואהובי. מתגעגע.
עוד 3 ימים. אי"ה.

חזרה ברודוס

יום חמישי אחה"צ, ה-27 לאוגוסט ואנחנו חזרה במרינה החדשה ברודוס אחרי שלושה ימים נהדרים במפרץ בלינדוס.
הילדים ניפחו את כול הארמדה, כולל הכלב החדש וכולם זכו לטבילה במים.
העוגן שלנו סיפק יופי של עגינה לאחר שהתחתן עם סלע אחד.
ביציאה זה דרש מספר תמרונים אבל, נפרדנו.
זה גם עלה במסילה עקומה של השרשרת ויש עוד פרוייקט לתיקון בסירה.
מחר בבוקר הילדים נוסעים.
אנחנו נצא לקסטלו ריזון שם נעשה יציאה, ואחר כך הבייתה.
כנראה נגיע ביום שלישי, תלוי במזג האוויר.
הכול טוב אהובותי ואהובי. מתגעגעץ

רודוס והסביבה

24  לחודש יום שני.
מזג האוויר שכנע אותנו להישאר במרינה החדשה כמה ימים. למעשה מה-21 לחודש היום בו אספנו את אסף והמשפחה.
שכרתי אוטובוס משפחתי וטיילנו.

מצאנו חופים יפים, אנחנו ועוד מאות תיירם אחרים, אבל מאד נחמד.
אתמול החברה נסעו לפארק המים לכול היום וחזרו עייפים ומרוצים.
היום הרוח עדיין נושבת אבל נקפוץ ללינדוס למפרץ לכמה ימים.
זה הכול לבינתיים.
אולי, אם הרוח בלינדוס תהייה חזקה נשתמש סוף סוף בעוגן דייגים הענק שיש לי בסירה.
הכול כשורה אהובותי ואהובי. מתגעגע.

nisyros pali

יום שלישי ה-18 לחודש.

ימים שלווים עוברים עלינו. מזג האוויר טוב, ומבטיח להיות גרוע לקראת יום ראשון כאשר אסף מגיע. נקווה שישתנה.

היינו סוף  במיקנוס 

נו.

ההתרגשות הגדולה הייתה הרמת שרשרת על ידי העוגן שלנו, בנקסוס, - שיררתי, אני כבר מנוסה בזה.

אחר כך קרוקס אחד שלי החליט לטבול במים ונאלצתי לקפוץ אחריו

זהו. לגבי אירועים חריגים.

אתמול היינו על מצוף במפרץ באי לוויטה מפרץ  נהדר.

אגב השרשרת והקרוקס היו כבר בנקסוס.

דינה גם בקשה לציין שהייתה משתתפת פעילה בחילוץ מהשרשרת.

מחר אנחנו בדרך לרודוס למרינה החדשה שם נערך ונחכה לאסף והמשפחה.

הכול כשורה אהבותי ואהובי. מתגעגע.

עדיין מיקונוס

יום שבת ה-15 לחודש.
מיקונוס זה מסעדה אחת גדולה היושבת על אי.
יש כאן מספר אוניות תיירים גדולות העוגנות ומספקות רעבים למסעדות.
המקום צפוף, בעיקר הסמטאות אבל יפה.
המון תיירים.
אתמול נסענו מהמרינה לעיר במונית ים, שתינו גין וטוניק מול השקיעה, ובקושי הגענו למסעדה.
משקה חזק. לחובבים כמוני.
המרינה מנוהלת בסטייל יווני. עדיין לא  גבו כסף, לא ברור מתי יבוא ובכלל.
החשמל הוא בשיטת הכרטיס. אתה קונה כרטיס טעון ומטעין את העמוד. מצאתי עמדה עם עודף, הקודם לא גמר את המלאי ואנחנו מחוברים מאתמול, ללא בעיות.
הטורקי על ידי התקשה להוציא את התקע שלו מהעמוד, ועזרתי לו. (מה שלא הולך בכוח הולך ביותר כוח).
את התקלה הראשית תיקנו לו אתמול. איזה חוט פיקוד נקרע וזה שיבש לו את הכול.
דינה הלכה לטייל בעיר.
אני מסתפק בלשבת בטברנה לידינו עם חיבור לרשת ולדווח.
מחר נצא דרומה.
הכול כשורה אהובותי ואהובי. מתגעגע.

mikonos

יום שישי ה-14 לחודש.
ימים שקטים עוברים עלינו אין, הרבה מה לדווח וטוב שכך.
מחכים לאסף      ומשפחתו.
אנחנו עכשיו עם הזרם והגלים וההפלגות מהירות יותר, -9 -7 קשר, עם מנוע מפרש וגלים.

נשאר כאן כנראה יומיים ואחר כך נמשיך.
לידינו במרינה של מיקונוס טורקי עם סירה חדשה, כנראה בווריה ועם כול הפיקוד מושבת.
מלכה לטכנאי. משהו עם הפיקוד.
אני מצליח להתאפק ולא לנסות לעזור.
שארדואן יעזור לו.
 הכול טוב.
הכוש כשורה אהובותי ואהובי. מתגעגע.

skol????? Skopelos

יום שלישי ה-11 לחודש

הגענו לכאן אחרי הפלגה ארוכה ושקטה מאד.

אי יפהפה. 

אין הרבה מה לדווח וטוב שכך.

די מלא כאן יש איזה משט של מקומיים.

דינה הלכה לטייל. אני כותב.

הכול כשורה אהובותי ואהובי. מתגעגע.

מחכים לאסף ומשפחתו.

אנחנו נשארים כאן יום ומחר נמשיך.

מזג האוויר צפוי להיות נוח עד ה-19 לחודש.

אז כבר נהייה, אי"ה ברודוס במרינה החדשה.

סלוניקי

יום שבת ה-8 לחודש.
היו בעיות תקשורת והיה קשה להתחבר לרשת.
הגענו לסלוניקי ב-6 כמתוכנן.
נקשרנו התארגנו ונפתחו ארובות השמים, עם רוחות של 30 קשר.
אנחנו עגונים וטובי לב.
למחרת שכרנו רכב גדול ונסענו לבקר את פיליפ, אבא של אלכסנדר הגדול.
ממש, ממש מרשים.
קברים שנחשפו מתחת לתל קבורה, שוחזרו ומוצגים במוזיאון תת קרקעי מתחת לאדמה. מדהים.
משם למפלים בעיר אודסה,  גם מרשימה שפעת המים.
והביתה.
למסעדת "מזה" ממולצת בצדק בנמל ולישון.
היום הילדים ודינה נסעו לטייל בסלוני העיר.
עיר.
יפה.
אני נשארתי בסירה לשמירה ועבודות.
זהו בערך.
מחר הילדים נוסעים ואנחנו נתחיל במסע דרומה לפגוש את אסף והמשפחה ברודוס.
יש לנו כ-10 ימים להגיע לשם שזה די והותר.
הרוחות אמורות להיות איתנו.
בהפלגה לכאן הצלחנו להציל כלב ששוטט חופשי בלב ים.
כלב די גדול, עם 4 ידיות אחיזה.
מנופח לגמרי ומתוצרת סין.
בקיצור, עוד צעצוע מניילון, גדול מדי, לשני ילדים רוכבים. הארמדה גדלה.
הכול כשורה אהובותי ואהובי. מתגעגע.

ניה מודריאני

יום רביעי ה-5 לחודש.
מסתבר שלא סיימתי לתאר את קורות גרירת העוגן.
כמובן שחברנו לסירה, דינה כבר הייתה בכוננות, הדלקנו מנוע והכול בא על מקומו בשלום.
אחרי זה כדי להרגיע את דינה הפלגנו למרינה הכי יקרה באזור ומקשרנו לרציף ב-4 חבלים.
אז זהו לאז.
היינו ביומיים האחרונים במפרץ וללא קשר עם הרשת.

היום הפלגנו מהמפרצים שלנו, עצרנו בדרך לשחיה והתרעננות, לא בלי הויכוח הרגיל ביני לבין דינה על עוגן שתפס או לא תפס, (לא תפס אבל אני על הסירה  לכול מקרה ושרשרת באורך של 40 מטר נגררת על קרקעית בעומק של 7 מטר),  אבל אין רוח ובאין רוח כול עוגן תופס.

מחר נפליג לסלוניקי, הזמנו רכב ונטייל.
הזמן רץ. מפחיד.
הכול כשורה אהובותי ואהובי. מתגעגע.

porto carras

יום  שבת ה-1 לאוגוסט
הגענו למרינה היפה והיקרה באזור.
מגיע לנו.
היה יום מעניין.
אחרי סלוניקי ואיסוף הילדים הפלגנו למפרץ  נהדר שדינה איתרה בדרכנו לסלוניקי.
דינה תוסיף שם אחר כך. Porto Coufo
בילינובמפרץ הזה יומיים בשקט ושלווה.
החלטנו להשתמש במיכל הכלה,  holding tank, למען בריאות הציבור. עובד נהדר.
הורדנו את כול הארמדה שלנו למים.
הארמדה כוללת קייק, דינג'י עם מנוע-הכול עובד נהדר, והסירה המתנפחת.
עברו יומיים ללא אירועים מיוחדים.
אתמול עוד שטנו עם הדינג'י לקניות בעיירה הסמוכה והכול נהדר.
הבוקר התחיל אחרת.
התעוררתי השכם, ליד 1000, ומתברר שמיכל ההכלה נוזל. איזה יופי.
מחבר אחד נשבר ונוזל.
טוב, מתקנים.
יש לי בדיוק חלק מתאים-מחבר, ואני מחליף. חוץ המריח, לא בעייה גדולה.
אבל, איזה דרך לפתוח את היום.
התאוששתי במים, דינה ניקתה הכול עם אקונומיקה והכול טוב.
תמר החליטה לקחת את הילדים לעוד אחד משחיות האתגר שלה לסלע במרחק של כמה מאות מטרים.
לא לדאוג. כולם שוחים, כולם עם עזרי ציפה, ורוח.
הרוח עולה ואני מתעקש שיחזרו איתי בדינג'י.
לא הלך בקלות, ביחוד עופר שהחליט שהדינג'י לא לטעמו.
עולים כולם לדינג'י ואני מכוון לסירה.
אין סירה בכיוון שלי. הרוח והסירה החליטו שזזים.
העוגן שתפס נהדר, באין רוח, שינה טעמו והסירה שטה.
דינה בכלל קוראת ופתאום מתברר לה שהיא שטה.

מרינה יקרה

יום ראשון ה-2 לאוגוסט.
כתבתי תאור מפורט של ההרפתקאות שהיו לנו במפרץ בו עגנו. (היו).
הכתבה הלכה לאיבוד בנבכי הטיוטות ומחכה לחילוץ של דינה. (יהיה).
היום מגיע קובי.
הילדות הלכו לעיר והותירו אותי לבד לשאוב מים ולחטוב עצים. במקום לחטוב עצים, לשפוך את הזבל.
שאבתי מים. המרינה מספקת מים בין 1000-1200 ומילאתי מים.
ניסיתי לתקן את החור בקייאק וכנראה בלי הצלחה. נתן לעסק להתיבש ונראה.
התוכנית היא שתמר תשכור רכב ותיסע לקחת את קובי מסלוניקי. כשעה וצי מכאן.
הילדות ישארו ת"פ שלנו,  בעיקר של דינה.
המקלחות כאן מגעילות-לפי הבנות. אני התקלחתי בסירה.
המזגן עובד בכיף.
הבנות חוזרות עוד מעט מקניות ומחר נצא מכאן כנראה למפרץ בו היינו.
יודיעו לי.
הכול טוב.
הכול כשורה אהובותי ואהובי. מתגעגע.