מרינה יקרה

יום ראשון ה-2 לאוגוסט.
כתבתי תאור מפורט של ההרפתקאות שהיו לנו במפרץ בו עגנו. (היו).
הכתבה הלכה לאיבוד בנבכי הטיוטות ומחכה לחילוץ של דינה. (יהיה).
היום מגיע קובי.
הילדות הלכו לעיר והותירו אותי לבד לשאוב מים ולחטוב עצים. במקום לחטוב עצים, לשפוך את הזבל.
שאבתי מים. המרינה מספקת מים בין 1000-1200 ומילאתי מים.
ניסיתי לתקן את החור בקייאק וכנראה בלי הצלחה. נתן לעסק להתיבש ונראה.
התוכנית היא שתמר תשכור רכב ותיסע לקחת את קובי מסלוניקי. כשעה וצי מכאן.
הילדות ישארו ת"פ שלנו,  בעיקר של דינה.
המקלחות כאן מגעילות-לפי הבנות. אני התקלחתי בסירה.
המזגן עובד בכיף.
הבנות חוזרות עוד מעט מקניות ומחר נצא מכאן כנראה למפרץ בו היינו.
יודיעו לי.
הכול טוב.
הכול כשורה אהובותי ואהובי. מתגעגע.