יום רביעי ה-5 לחודש.
מסתבר שלא סיימתי לתאר את קורות גרירת העוגן.
כמובן שחברנו לסירה, דינה כבר הייתה בכוננות, הדלקנו מנוע והכול בא על מקומו בשלום.
אחרי זה כדי להרגיע את דינה הפלגנו למרינה הכי יקרה באזור ומקשרנו לרציף ב-4 חבלים.
אז זהו לאז.
היינו ביומיים האחרונים במפרץ וללא קשר עם הרשת.
היום הפלגנו מהמפרצים שלנו, עצרנו בדרך לשחיה והתרעננות, לא בלי הויכוח הרגיל ביני לבין דינה על עוגן שתפס או לא תפס, (לא תפס אבל אני על הסירה לכול מקרה ושרשרת באורך של 40 מטר נגררת על קרקעית בעומק של 7 מטר), אבל אין רוח ובאין רוח כול עוגן תופס.
מחר נפליג לסלוניקי, הזמנו רכב ונטייל.
הזמן רץ. מפחיד.
הכול כשורה אהובותי ואהובי. מתגעגע.
מסתבר שלא סיימתי לתאר את קורות גרירת העוגן.
כמובן שחברנו לסירה, דינה כבר הייתה בכוננות, הדלקנו מנוע והכול בא על מקומו בשלום.
אחרי זה כדי להרגיע את דינה הפלגנו למרינה הכי יקרה באזור ומקשרנו לרציף ב-4 חבלים.
אז זהו לאז.
היינו ביומיים האחרונים במפרץ וללא קשר עם הרשת.
היום הפלגנו מהמפרצים שלנו, עצרנו בדרך לשחיה והתרעננות, לא בלי הויכוח הרגיל ביני לבין דינה על עוגן שתפס או לא תפס, (לא תפס אבל אני על הסירה לכול מקרה ושרשרת באורך של 40 מטר נגררת על קרקעית בעומק של 7 מטר), אבל אין רוח ובאין רוח כול עוגן תופס.
מחר נפליג לסלוניקי, הזמנו רכב ונטייל.
הזמן רץ. מפחיד.
הכול כשורה אהובותי ואהובי. מתגעגע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה