פנייה. 31 ליולי. מעגן עירוני.

יוסי כתב, והכל הלך לאיבוד.
לא נשמר.
איתי אומר שקרא והוא יכתוב.
לפני יומיים,חנינו במעגן עירוני בקריסטוס ,לידנו חנתה מגה יכטאה בערך 100 פיט.
  היו הרבה מחשבות על איך נצא מהמעגן בלי להסתבך בעוגן של האוניה .
לאחר שיצאנו ללא פגע, הפלגנו למפרץ אחר.
לאחר הפלגה של בערך 2 שעות הגענו אל רוח חזקה ,  ונסיונות עגינה רבים, בסוף עגנו בטוח ללילה.
בבוקר החלטנו לצאת למפרץ אלרמירופוטמוס לעגינה.  אך לאחר מחשבה החלטתי ללכת לעגון במעגן העירוני  .
ליד המעגן יש חוף נחמד שבו הילדים ודינה נכנסו למים החלטנו להישאר עוד יום.

לווריו מרינה אולימפיק. ה 28 ליולי.

היום התחיל מעניין. היינו בעגינה ברציף צר. תמרון קשה.
אתמול קיבלנו את אסף והמשפחה. נהייה שמח.
היום תיכננו לצאת ב 9:00 לאי אוויה לעיירה קריסטו.

ביציאה נגעתי קלות בעוגן של מנועית 40 רגל. האישה שהייתה על הסירה פצחה בסירנה. יצאתי מהרציף ונצמדתי לקצה הרציף.
לפי הרעש נדמה היה שהיא טובעת. בסך הכול נגיעה קלה שהזיזה את מנוע בדינגי שלי קצת.
האישה דרשה שנחכה לקפטן. בעלה. חיכינו.
הגיע. בדק. קרא לי לבדוק. אין כלום. יש לו מוליך שרשרת בתצורת חת הפוכה שמכופפת בצד אחד קצת ומיד מתישרת. נראה משהו ישן מההרכבה. לא יכול להיות שנגיעה קלה שלי עשתה כזה כיפוף וישור. בסך הכול כלום. בדק שהעוגן יורד ועולה בלי בעיות.
אז מה .
מחכים למשטרת הנמל. שעה.. מגיע קפטן צעיר ונחמד מסתכל לא מתרשם במיוחד. מצלמים ניירות רשיון שלי ושטר בעלות על הסירה שלי ושל היווני בעל הסירה.  הכול מתנהל ברוח טובה למרות שאני אומר שלא יכול להיות שהכיפוף הקל שלו נגרם על ידי.
הקפטן נפרד מהיווני
אני ואסף נוסעים  איתו לנמל לצלם  מסמכים ובהזדמנות זאת גם יחתים לי  את הטרוול לוג ונמלא רשימת צוות.
הוא מסיע אותנו לנמל הראשי.
מהיווני נפרדתי בלחיצת יד. הכול טוב.
בנמל מתעכבים עוד קצת. בקיצור. אחרי עיכוב של 3 שעות מחזירים אותנו.
אסף ואני למרינה ויצאנו.
הפלגה נעימה. דינה כרגיל דואגת למקום עגינה וזה עובד. יש מקום ל 10  עד 30 סירות.
הגענו. נקשרנו. ללא עזרה.
אסף מדלג מעל לדינגי  לרציף והכול טוב.
הילדים הולכים לים.
אני לישון והכול טוב.
כנראה נשאר פה עוד יום.

מרינה אולימפיק ה 26 ליולי.לווריאו.

יום שקט עבר על כוחותינו. דינה בנקיונות. אני בתיקון כמה דברים קטנים. היה לנו גשם ל 5 דקות בערך.
הערב נצא לעיר. כי כמה אפשר לשבת בסירה. מחר עוד יום כמו היום.  נקיונות ותיקונים קלים   ומחכים לאסף והילדים.
מרינה יפה ויקרה. ברציף שלנו 3 סירות אמל 54 רגל.  תענוג להסתכל.
יום רגוע מאד לפני ההרפתקאות הבאות.

מיקנוס יום חתונה ה 51 ה 23 ליולי 2018

אנחנו מחכים למונית הים שתיקח אותנו חזרה למרינה. הים סוער.
חגגנו במסעדה נחמדה עם מארח ניקולס שמדבר עיברית שוטפת אחרי שהיה מתנדב בנחל עוז כחצי שנה.
היום הייתה הפלגה רגועה מאד. היה גם חום אימים.
יש כאן המון מגה יכטות. ממש המון.
לצד המגה יכטות יש כאן המון טוסטוסים המסיעים 2 ועד 4 נוסעים. הילד עומד מקדימה. בין הנהג האבא והאמא יש עוד ילד.
טוב. הגענו לסירה אחרי הפלגה קצרה בים סוער. חלונות סגורים. היה חם.
עייפים.
לילה טוב.

איקרייה יום שבת ה 21 ליולי 2018.

עוד יום נהדר באי חדש. במעגן רוח של 30 קשר אבל אנחנו צמודים לדופן מרופדת ונחמד. 
הפעלתי גנרטור כדי לטעון מצברים ולחמם לטלי מים למקלחת.  הגברת לא מתקלחת במים קרים. חוץ מזה צריך להטעין מצברים.
שכרנו  רכב. פזו קטן ונחמד וזריז. ההרים כאן מדהימים. נסענו 140 קמ בדרכים צרות ויפות מאד. טלי התעקשה על בקור ביקב שהתברר כגולת הכותרת. מקום מעיין עם אנשים נחמדים.
טעמנו. לא משהו.
דינה התלהבה מאיזה יין וקיבלנו מתנה מטלי ליום החתונה שלנו שחל בעוד ימיים. ה 23 ליולי. 51 שנה. שני מאסרי עולם ומתחיל את השלישי.
הסירה מתנהגת יפה.
יש כאן מים חופשיים במעגן. זו מרינה גמורה ללא חשמל אבל יש מים חופשי. גם העגינה חופשית.
האי ממש יפה. עם הרים גבוהים מאד. דרכים צרות ומפותלות עם דרכים עוד יותר צרות ומפותלות שלא בחנו.

שאלתי למה המרינה אינה פעילה ולא גובה כסף והוסבר לי שאינה בטוחה בגלל כיוון הרוח. מה שנכון. רוח חזקה מאד דוקא בתוך המרינה.
נראה מה יהיה מחר בבוקר.

איקארייה. יום שישי ה 20 ליולי

טוב. הגענו אחר 4 שעוות הפלגה נוחה. דינה כמובן העירה אותנו עם שחר ויצאנו לדרך. אצלנו בניגוד לכמה אחרים העוגן היה חופשי. מנועית גדולה התברברה עם עוגן של אחרים והיה מעניין.
אתמול סוף סוף נפלנו על נהג מוונית ממזר.לקח 15 יורו במקום 7.  מאחר ולא רציתי  לקלקל את שמנו כישראלים פרייארים לא התוכחתי. שיהיה לו לבריאות.
עלינו לראש ההר לנוף ומסעדה מקסימים. אני ממשיך את הרומן של עם העיזים ואוכל  goat  בכל הזדמנות. ירדנו למעגן עם  מונית  אחרת ב 7 יורו.
זה המקרה הראשון ביוון שנתקלתי בממזר.   בכול השנים.
מחר אולי נצא למיקנוס או מחרתיים.. תלוי במזג אוויר ובאדמירלית.
אני הנהג.
זהו לבינתיים.

פטמוס. ה 18 ליולי יום רביעי.

הגענו לפטמוס אחרי הפלגה נוחה של כ- 3.5 שעות.
הגענו למעגן העירוני בדיוק בזמן עם הרבה מקומות עגינה.  החרטומן החדש שלי לא בדיוק עובד, מה שגורם לי לכניסה מאד לא מפוארת לעגינה. הרבה קדימה ואחורה והרבה עוגנים מודאגים שלא אעלה עליהם או על העוגן שלהם. בחרתי לעגון ליד מנועית גדולה מפוארת. אלה מודאגים פחות. הצלחתי להפיל שרשרת על העוגן שלהם. כך הסתבר בדיעבד. הם יצאו והרימו את העוגן שלנו ואז בנחת ובחוסר מקצועיות רבה התחילו להשתחרר מהעוגן שלנו. לקח להם כחצ י שעה .  
יופי של הצגה. כולנו ישבנו על החרטום ונהנינו.
ולמנוחת צהרים. אחרי שחיברתי חשמל עם שני כבלים. רחוק.
עכשיו כעט 18:00 והגברות הלכו לפטרול אלים בעיירה.
מחר לאי הבא הפלגה קצת יותר ארוכה ודינה מבטיחה רוח וגלים. נראה.
בדקתי חיבורי חשמל לחרטומן ונראה בסדר. לא יודע מה הבעיה שלו. מה שבטוח שהוא לא מוסיף למוניטין המקצועי שלי.
זהו לבינתיים.
בערב שוב מסעדה.

לארוס מרינה. 17 ליולי 2018

אתמול יצאנו  או יותר מכון גורשנו מהמעגן העירוני. של העיירה קלימנוס. בילינו כאן כמה ימים כולל שכירת רכב וטיול. אבי טס הביתה דרך מעבורת שלקחה אותו לאתונה..
אני ראיתי בערב את הגמר בכדורגל. היה משחק טוב. מאד. הקרואטים נתנו לצרפתים שתי מתנות. שער עצמי ופנדל לא מחוייב המציאות. הצרפתים נתנו עוד שני גולים בלי עזרה מהקרואטים..
הקרואטים החזירו בשער אחד וקיבלו עוד אחד במתנה מהשוער הצרפתי. היה טוב.

יצאנו ביום שני בבוקר למפרץ לעגון על מצוף. בעל המסעדה והמצוף לקח אותנו לארוחת ערב והיה נחמד.
היום הרוח ירדה קצת והפלגנו ללרוס.
טלי מצוננת קשות והיום עכשיו הן הלכו לרופא. נראה.
אין הרבה חדש. הסירה מתנהגת יפה. אני מחכה לשובן של הגברות.

למסעדות יש מנהג מגונה לחבר סיסמאות מוזרות ומסובכות הנדרשות לכניסה לרשת שלהם. למה .
רק במקום אחד הייתה מסעדה ללא סיסמא.
לגבי מחר נראה לפי טלי.

אז לטלי דלקת ריאות. קיבלה אנטיביוטיקה ומשאפים.
הבטחתי לה ביקור במיקנוס , לכן עליה להבריא מהר.
מחר ממשיכים לפטמוס, בדרך צפונה ומערבה.

קלימנוס. ה- 13 ליולי. יום שישי.

עזבנו את ניסרוס לא לפני שהרמתי עוגן לגרמני אחד שהטיל את השרשרת שלו עלינו.
בעיה שלו.
הטכניקה עובדת להפליא. מרימים את השרשרת שלו,משחילים חבל מתחת השרשרת שלו.
קושרים בחבל לברוז שלנו.
מורידים את העוגן שלנו. משתחרים וזורקים את השרשרת שלו למים. שיתמודד.
הוא צריך לוודא שהעוגן שלו עדין נעוץ.

הפלגנו בהפלגה מאד רוחנית לקוס. הרבה מאד רוח עם  משבים של 30 קשר. הרבה מתזים. היה שמייח.
הגענו עייפים. הם הודיעו לנו שיש ריגטה גדולה המגיעה אליהם ביום שישי ויוכלו לתת לנו מקום רק ללילה אחד. בסה.
טוב.
יוסי לא סיפר על גלים די גבוהים ומתזים של מים על היושבים בצד השמאלי של הסירה , אתמול ( טלי) והיום  ליושבים בצד הימני של הסירה( אני)
ויוסי כל יום , כי הוא הקפטן.
אבי הצליח להתחמק מרוב ההתזות.
היום קמנו מוקדם. 06:00, קבעתי עם תחנת הדלק לתדלוק ב 07:00   למרבה התדהמה הוא הגיע בדיוק בזמן. נס יווני .
היום הפלגה קצרה לקלימנוס.
גם רוח אבל קצר ופחות מאתמול. כאן נוכל להישאר עד יום שני ואז הרגטה מגיעה גם לכאן.
התחברנו לחשמל ומים. שניהם חשובים. החשמל למזגן שעובד נהדר ולמים שגם עובדים נהדר במקלחת.
החיוב ל 3 ימים צנוע. 37 יורו כולל מים וחשמל.

היום אולי נשכור רכב וניסע לטייל. בינתיים חם. אנחנו מתמזגים.

יוסי לא סיפר על גלים די גבוהים ומתזים של מים על היושבים בצד השמאלי של הסירה , אתמול ( טלי) והיום  ליושבים בצד הימני של הסירה( אני)
ויוסי כל יום , כי הוא הקפטן.
אבי הצליח להתחמק מרוב ההתזות.

ניסרוס

הגענו אתמול לניסרוס לאחר הפלגה קצרה ונוחה..
הפיגלשטיינים עד עכשיו מביאים מזל.
אמנם התחלנו מוקדם כדי שלא ליפול ברוחות הצהרים אבל התברר שלא היה צורך  בהשכמה הברוטלית של דינה.
ההשכמה ברוטלית בכול זאת הועילה. הגענו מוקדם. בערך בחצי היום והמעגנה חיכתה לנו עם שפע מקומות פנויים. כול זה התמלא מהר  מאד.
ארוחת בוקר בצהרים זה דבר נחמד.
הלכנו לשכור רכב כדי לבקר בלוע הר הגעש. המשכיר הוא מייק, יווני,  שעשה כסף בארה"ב וחזר לאי מולדתו עם אישה שניה אמריקאית מניו יורק. קיבלנו את סיפור חייהם אבל נדלג עליו.
בערב נסענו לעיר קטנה ליד, מנדרקי, לאכול גלידה. לא משהו מיוחד.
כמובן לא לפני שהזמנו מקומות לארוחת הערב מול הטלוויזיה. בלגיה צרפת. משחק טוב.
הבוקר שוב השכמה מוקדמת ונוסעים לראות את לוע הר הגעש. ראינו. עישן  מעט.
הלאה למנזר יפה בראש גבעה. קודם עוד עצרנו בכפר היפה של מייק. וארוחת בוקר.
החזרנו את הרכב ללא פגע. 50 קילומטר כול הדרכים הסלולות  באי.
הערב שוב הזמנה במסעדה למשחק השני אנחנו בעד אנגליה.
גמר אנגליה צרפת יכול להיות מעניין.
מחר בבוקר. מוקדם נצא לקוס.
יש כאן סידור מוזר באי.
יש חשמל ואנחנו עם מיזוג אויר נהדר. ותודה לאמיר איש ה המזגנים ולחיים  שמצא את התקלה בצנרת. העסק עובד נפלא.
מה שכן אין מים וגם לא מחייבים על חשמל. 
זו בערך.
כנראה שנדווח כבר מקוס. מהמרינה.

טילוס

אנחנו בטילוס. אחרי הפלגה של כ- 6 שעות שהייתה אמורה להיות סוערת. דינה העיר האותנו ב-05:30 כדי לדלג על חלק מהסערה.  סתם.
אבל זה הועיל לנו בכניסה למעגן לטילוס .  המעגן היה די ריק והתמלא תוך חצי שעה.
מחר אנחנו מפליגים לניסרוס. שיהיה.
אני נוהג לאן שאומרים לי. את הזוית לגלים אני מכוון אבל דינה עושה זאת לבד ובהצלחה.
בילינו ברודוס יפה. ראינו את משחקי הכדורגל והיה טוב. גם המסעדות.

הסירה לא מספקת דרמות חדשות.טוב שכך.
זהו לבינתיים.

במרינה ברודוס.

יום שבת. ה 7 ליולי. המזגן עובד נעים בפנים. חם בחוץ.
הדרך לכאן הייתה מעניינת במובן הסיני של המילה.
יצאנו  מוקדם בבוקר ביום חמישי ה 5 ליולי. תפסנו כמה שעות של רוח קידמית סבירה.
יש לי שתי משאבות שיפוליים כנגד הנזילה בציר. מה שנקרא ציר רטוב. האמת הציר כבר רטוב  מידיי אבל סביר.  מאחר והמשאבה הראשונה  התחתונה  עובדת יותר מידיי החלטתי לעבור למשאבה המישנית שהיא יותר חזקה ונמצאת מעליה.
הכול טוב. הים עולה.
התחיל איזה ציפצוף מוזר מלמטה אני פותח את המכסה שיפוליים  והסירה  מלאה מים.
לא משהו דרמטי אבל בכול זאת הרבה.
המשאבה המישנית לא עבדה. אני מפעיל את המשאבה הראשונה החלשה בהספק ואת המשאבה השלישית שזה ניר.
דינה בודקת מקומות החפה לטורקיה. שיהיה.
המשאבה הראשונית ובעיקר ניר עם המשאבה הידנית מתגברים על ממים ואנחנו שוב יבשים.
אין מה לדאוג. מה שברור שנידרש לתקן את האטימה של הציר ברודוס.

הים עולה ועולה. כנראה שהיה בנוער העובד כמוני. עלו נעלה.
התזי מים ושמח. אנחנו מזגזגים עם הרבה מנוע וחצי מפרש ראשי.מתקדמים יפה. המשאבה הראשית עובדת יפה. במישנית אטפל ברודוס.
הגענו. 14 שעות הפלגה נגד הרוח   לא כייף.התקלחנו. היה הרבה מלח להוריד והלכנו לישון.
למחרת יום שישי הלכתי להתייצב אצל בקורת גבולות ובמרינה. וגם להזמין מכונאי.
הבטיחו לי מכונאי ב- 16:00. נו זמן יווני.
16:00 והמכונאי מגיע.. הפתעה. אני מסביר לו מה הבעיה.  צריך להוציא את הגנרטור כדי להגיע לציר. חתיכת עבודה.
הבחור הולך ל מרינה לדווח ויחזור עם הצעת מחיר. זו  הקומבינה כאן.
חוזר. די מהר.  העבודה תעלה 500 יורו. אבל...
הבחור עושה עמידת ראש בתוך השיפוליים  ואמר שינסה לסגור בלי לפרק את הגנרטור. וכן לאחר כמה עמידות ראש כאלה. הבחור צעיר וחסון. הוא  התגבר על הבעיה. כשעה עבודה.
מסכמים שהוא יודיע למרינה שאני לא מסכים למחיר.
אני נותן לו 50 יורו. הוא אומר  שזה ייתר מיידי. הייתם מאמינים. ואני מאושר.
מסכמים שבעוד חודשיים בדרך חזרה אני עוצר כאן. מתקשר אליו שירות ונראה מה המצב.
מסקנה. לכול קומבינה  יש  רה קומבינה.
בינתיים אני מתקן גם את המשאבה המישנית. חיבור חשמלי תפס קורוזיה והחליט לנתק מגע. חיברתי עם מהדקים חדשים.
אתמול עוד הספקנו ניר ואני לראות את ברזיל מפסידה לבלגיה. לא בצדק. ניימר היה חושך אבל הם ישבו עליהם רוב המשחק. בכול מקרה ניר ואנ י ניחשנו נכון.
גם היום בערב הימרנו על אנגליה וקרואטיה.  זהו לבינתיים.
הכול טוב.המזגן עובד.

יום שלישי ה 3 ליולי 2018

אנחנו כ 10 שעות מקסטלו.
כול מה שכתבתי אתמול, בעמל רב לא נשמר. ננסה שנית.
התחלנו ביום ראשון ברגל שמאל.
החגיגה התחילה עוד בשבת כאשר דינה ואני הבאנו דברים לסירה. הסירה מטילה מימיה באופן רציף. משאבת השיפולים עובדת אבל ....
אבי השכן בודק, מים מתוקים. אני פותח את המכסים ואכן צינור אחד של המים המתוקים השתחרר ומזרים מים לשיפוליים. חבק   החליד. לא   בעיה גדולה ואני מחליף.
יום ראשון מגיעים בדיוק -12 00 לביקורת גבולות. אבל זה, נסיון הצמדות שלי לרציף מצליח חלקית, מאד, חבל רתיקה מסתבך באור ניווט, דינה מנסה להציל ומשפשפת את היד, השעון קופץ לה מהיד, במזל לסירה, ואור הניווט נתלש.
יופי של התחלה לסקיפר  זה אני.
יצאנו. לא לפני הרצאה שלי לדינה וניר שהם יותר חשובים מהסירה ולא לנסות להזיז אותה בכוח. זה לא עובד ונפצעים..
יצאנו לים. כ -800 מטר מהחוף המנוע מדומם. משהו נתפס במדחף. מתחילה פניקה ורצף של עצות, נחשו ממי,  אני מחליט לפתוח מפרש  להתרחק החוף ולשלוח את ניר למים  לבדוק.
לפני הכול, נסיון נוסף להתניע, מניע וובד. קצת קדימה קצת אחורה וסדין נילון גדול נפרד מהסירה.
שוב ניצלו.
הרוח לא בדיוק איתנו ואנחנו שטים צפונה. מול חדרה עוגנת אוניה אדומה. מטען מסוכן.
מגיע מידית סירת מנוע עם רובים על הסיפון במצב היכון לירי. מסתבר שזה שטח סגור ואני בתוכו.
מקבל הוראה לשוט החוצה, לצאת מהאזור. מציית. מתנצל ומשוחרר.
טוב מספיק התרגשויות להתחלה.
יתר הזמן עובר בנחת, כולל הלילה עד שניר תופס טונה של כ 14 קילו. השמחה גדולה.
ניר מבצע וידוא הריגה, דג בלי ראש וזנב לא ממשיךלחיות.
בערב הפילטים שניר חותך ומטגן נהפכים למאכל נהדר. ואנ בכלל לא אוהב דגים.

הים מתנהג איתנו בסדר, יחסית ואנחנו עם מנוע וראשי..
וזה מביא אותנו להיום בבוקר.ניר תופס עוד טונה, גדולה יותר. היא מגיעה לסירה  אחרי עבודה קשה שלו. מאמץ אחרון, טונה גדולה בטח 6 עד 8 קג. גם הטונה עושה מאמץ אחרון, קופצת באוויר ולוקחת את הזורזרה איתה לים. חבל. אני עדין. לניר היה אוצר מילים יותר גדול.
זהו עד כאן. צהרים. יום שלישי.
עוד כ- 10 שעות לקסטל. איה.