היום התחיל מעניין. היינו בעגינה ברציף צר. תמרון קשה.
אתמול קיבלנו את אסף והמשפחה. נהייה שמח.
היום תיכננו לצאת ב 9:00 לאי אוויה לעיירה קריסטו.
ביציאה נגעתי קלות בעוגן של מנועית 40 רגל. האישה שהייתה על הסירה פצחה בסירנה. יצאתי מהרציף ונצמדתי לקצה הרציף.
לפי הרעש נדמה היה שהיא טובעת. בסך הכול נגיעה קלה שהזיזה את מנוע בדינגי שלי קצת.
האישה דרשה שנחכה לקפטן. בעלה. חיכינו.
הגיע. בדק. קרא לי לבדוק. אין כלום. יש לו מוליך שרשרת בתצורת חת הפוכה שמכופפת בצד אחד קצת ומיד מתישרת. נראה משהו ישן מההרכבה. לא יכול להיות שנגיעה קלה שלי עשתה כזה כיפוף וישור. בסך הכול כלום. בדק שהעוגן יורד ועולה בלי בעיות.
אז מה .
מחכים למשטרת הנמל. שעה.. מגיע קפטן צעיר ונחמד מסתכל לא מתרשם במיוחד. מצלמים ניירות רשיון שלי ושטר בעלות על הסירה שלי ושל היווני בעל הסירה. הכול מתנהל ברוח טובה למרות שאני אומר שלא יכול להיות שהכיפוף הקל שלו נגרם על ידי.
הקפטן נפרד מהיווני
אני ואסף נוסעים איתו לנמל לצלם מסמכים ובהזדמנות זאת גם יחתים לי את הטרוול לוג ונמלא רשימת צוות.
הוא מסיע אותנו לנמל הראשי.
מהיווני נפרדתי בלחיצת יד. הכול טוב.
בנמל מתעכבים עוד קצת. בקיצור. אחרי עיכוב של 3 שעות מחזירים אותנו.
אסף ואני למרינה ויצאנו.
הפלגה נעימה. דינה כרגיל דואגת למקום עגינה וזה עובד. יש מקום ל 10 עד 30 סירות.
הגענו. נקשרנו. ללא עזרה.
אסף מדלג מעל לדינגי לרציף והכול טוב.
הילדים הולכים לים.
אני לישון והכול טוב.
כנראה נשאר פה עוד יום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה