אנחנו כ 10 שעות מקסטלו.
כול מה שכתבתי אתמול, בעמל רב לא נשמר. ננסה שנית.
התחלנו ביום ראשון ברגל שמאל.
החגיגה התחילה עוד בשבת כאשר דינה ואני הבאנו דברים לסירה. הסירה מטילה מימיה באופן רציף. משאבת השיפולים עובדת אבל ....
אבי השכן בודק, מים מתוקים. אני פותח את המכסים ואכן צינור אחד של המים המתוקים השתחרר ומזרים מים לשיפוליים. חבק החליד. לא בעיה גדולה ואני מחליף.
יום ראשון מגיעים בדיוק -12 00 לביקורת גבולות. אבל זה, נסיון הצמדות שלי לרציף מצליח חלקית, מאד, חבל רתיקה מסתבך באור ניווט, דינה מנסה להציל ומשפשפת את היד, השעון קופץ לה מהיד, במזל לסירה, ואור הניווט נתלש.
יופי של התחלה לסקיפר זה אני.
יצאנו. לא לפני הרצאה שלי לדינה וניר שהם יותר חשובים מהסירה ולא לנסות להזיז אותה בכוח. זה לא עובד ונפצעים..
יצאנו לים. כ -800 מטר מהחוף המנוע מדומם. משהו נתפס במדחף. מתחילה פניקה ורצף של עצות, נחשו ממי, אני מחליט לפתוח מפרש להתרחק החוף ולשלוח את ניר למים לבדוק.
לפני הכול, נסיון נוסף להתניע, מניע וובד. קצת קדימה קצת אחורה וסדין נילון גדול נפרד מהסירה.
שוב ניצלו.
הרוח לא בדיוק איתנו ואנחנו שטים צפונה. מול חדרה עוגנת אוניה אדומה. מטען מסוכן.
מגיע מידית סירת מנוע עם רובים על הסיפון במצב היכון לירי. מסתבר שזה שטח סגור ואני בתוכו.
מקבל הוראה לשוט החוצה, לצאת מהאזור. מציית. מתנצל ומשוחרר.
טוב מספיק התרגשויות להתחלה.
יתר הזמן עובר בנחת, כולל הלילה עד שניר תופס טונה של כ 14 קילו. השמחה גדולה.
ניר מבצע וידוא הריגה, דג בלי ראש וזנב לא ממשיךלחיות.
בערב הפילטים שניר חותך ומטגן נהפכים למאכל נהדר. ואנ בכלל לא אוהב דגים.
הים מתנהג איתנו בסדר, יחסית ואנחנו עם מנוע וראשי..
וזה מביא אותנו להיום בבוקר.ניר תופס עוד טונה, גדולה יותר. היא מגיעה לסירה אחרי עבודה קשה שלו. מאמץ אחרון, טונה גדולה בטח 6 עד 8 קג. גם הטונה עושה מאמץ אחרון, קופצת באוויר ולוקחת את הזורזרה איתה לים. חבל. אני עדין. לניר היה אוצר מילים יותר גדול.
זהו עד כאן. צהרים. יום שלישי.
עוד כ- 10 שעות לקסטל. איה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה