יום רביעי - ה-31 ליולי

עוד יום שקט עובר על כוחותינו במרינה. הרוח יורדת והכול נראה טוב. מחר אתוקה ומיקי באים. השגתי עבודה אצל ניקוס בעזרה לקשירת סירות שנכנסות. ביקשתי יורו ליום וגמרנו על יורו אחד בבוקר ויורו אחד אחר הצהרים. בצהרים נחים. אנחנו כבר צמאים ומוכנים לאקשן. הכול כשורה אהובותי ואהובי.

נקסוס יום שני ה-29 לחודש

יום פעילות אינטנסיבי עבר על כוחותינו. יצאנו לקניות, עם העגלה של הזקנים, בדרך ראינו שלל של דגי חרב של הדייגים המקצועיים כאן. כמה עשרות דגים, עם חרב ענקית, במשקל של 10-15 ק"ג כל אחד. לאחר שגמרנו להתפעל, היו כמה עשרות דגים כאלו. המשכנו לסופר מרקט. בדרך הארוכה, כרגיל. הגענו. קנינו. אני התעקשתי לחזור בדרך ארוכה עוד יותר אבל דינה התנגדה. חזרנו. המסע הזה הצריך מקלחת ואם מקלחת אז גם תספורת. החלטתי להצטרף לאופנה הקיימת של תספורת מוהיקנית, יצא לא רע. דינה כמובן צוחקת ורצה להפיץ את התמונה בין כל הצאצאים. עכשיו כולם צוחקים. שיהיה להם לבריאות. יש גם ויכוח אם להעלות את התמונות לכאן אבל זה דינה תחליט. נאלצתי גם לקנות אתמול זוג מכנסים קצרים מהודרים, שחורים, לנשפים בלבד. אני עדין מתעקש לדבוק בגינס המסוגנן שלי. נכנכה לידינו סירה עם זוג. הגברת מייד עברה להשתזף בחרטום ללא חזיה. זה היה יכול להיות מחזה מרהיב לולא הגברת הייתה בגיל פחות מ-60. היא לא. אתמול לפנות ערב הגיע סירה מושכרת מלאה בצרפתים רטובים. לפי חגורות ההצלה הם "אכלו" ים. נכנסו די במהירות וגרמו לכמה דפיקות לב לסירות השכנות. לא אנחנו.נראו ממש שפוכים. זה הכול לבינתיים. השכנים הישראלים שלנו אמילי ושרון עוזבים הלילה, מזרחה. נחמדים. נמשיך לשמור על קשר. כנראה. הכול כשורה אהובותי ואהובי.

נקסוס - יום ראשון ה-28 לחודש

עוד יום רגוע, כמעט, עבר על כוחותינו. אני תחת לחץ לא מתון, לקנות מכנסיים קצרים כדי להחליף את הזוג המפואר שיש לי. זה זוג מכנסים עם היסטוריה גאה של מכנסי גינס ארוכים שהתבלו וקוצרולמכנסים קצרים כדוגמת כול אותם זוגות הנרכשים בכסף רב על ידי הצעירות. קרעים וחורים מסוגננים וכתמים מן העבר. דינה שונאת אותם. אני מת עליהן. התוצאה, היום נלך לקנות מכנסיים קצרים. שני זוגות. היא בטח תרצה להשמיד את הזוג ה"קלאסי" שלי ואצטרך לשמור עליהם. אתמול גם עשו לנו כביסה. תרתי משמע. מסרנו כביסה לניקו, הצטבר די הרבה, וקיבלנו בחזרה כביסה נקיה ומקופלת ומחיר של 88 יורו. אני שוקל לקנות מכונת כביסה. חבל רק שאין מקום להתקין אותה. אולי על הסיפון. (לא ברצינות). פגשנו זוג ישראלי נחמד, שרון ואמילי ואנחנו מקשקשים איתם. אנחנו עדיין מוקפים גרמנים וגרמניות. הגרמניות עושות רושם טוב. השפה מגעילה. הימים הקרובים מבטיחים להיות סוערים ואנחנו כאן קשורים טוב לרציף. כאשר הרוח נושבת, נעים כאן מאד. אפילו קריר. הכול כשורה אהובותי ואהובי.

נקסוס

יום שיש, ה-26 לחודש.
הגענו.
הפלגה לא ארוכה של כ-6 וחצי שעות ואנחנו באי חדש, ישן. לטענת דינה היינו כאן וגם ניקוס, המרינרו המקומי זוכר אותי. אז כנראה שכן.

נקסוס

יום שבת ה-27 לחודש אנחנו מוקפים בגרמנים. איזה שפה מגעילה. אתמול הלכנו לפטרול בעיר, עיר גדולה יחסית, עצרנו במסעדת זורבה, בכל אי יש מסעדת זורבה. זה לא רשת. זה הדימיון של היוונים. היוונים ממש נחמדים. עד עכשיו, לא ראיתי תאונת דרכים ולא שמעתי ריב או דין ודברים. רגועים החברה. הם גם אוהבים תיירים. על אמת. התוכנית שלנו היא לשהות כאן עד שאתוקה ומיקי יגיעו ואחר כך נתאים עצמנו למבקרים. לדינה יש תוכנית מקיפה לנקיונות ושאיבת אבק. אני בטח לא אפריע לה. אני מתכתב עם החברים בארץ ומנסה לקדם את עיסקי השידוכים שלי. בינתיים ללא הצלחה. הכול כשורה אהובותי ואהובי.

הילדים נסעו

אחת מיצירות סטלה, קישואים ממולאים ברוטב יין ולימון. יחסר לנו

יום חמישי ה-25 לחודש.
הבוקר לקחתי את הילדים והנכדים למעבורת.
ההשכמה הייתה למופת וכולם היו מוכנים בזמן.
קצת עצוב ושקט.
היה נהדר. מקווים להמשיך ככה עוד כמה שנים.
אתמול סיימנו את התיור באמורגוס ביום "לימודים ארוך".
נסענו לחוף מרוחק ויפה. שחינו.
בדרך חזרה שיכנעו אותי לנסוע לועד חוף שהתברר כיפה מכולם.
נכון שזה פלש לתוך שנת הצהרים שלי אבל,
בחוף הזה היו כסאות נוח להשכרה והצלחתי להשלים את החסר. (שינה).
החוף מאד מגוון. סירות דיג, הרבה אנשים, והרבה נשים חשופות. נחמד.
היום נקדיש לסידורים ונקיונות ומחר, נפליג לנקסוס. )אם אלוהים ירצה ומזג האוויר ירשה.
על פי התחזיות זה נראה שיהיה בסדר. נראה.
היה נהדר.
אם יש סיבה אחת עיקרית המצדיקה את אחזקת הסירה זה הביקורים של הילדים והחופשות איתם.
לידנו יש סירה של זוג בגילנו, מאנגליה,  המקדישים את עיקר זמנם לנקיונות בסירה.
כול בוקר הם עוברים עם מטלית על כול הסירה וזה לוקח להם כמה  שעות.
יש תחביבים מוזרים לאנשים.
הם מאד נחמדים והעובדה שכול יום הסירה שלהם צוברת אבק חדש לא מרתיעה אותם.
אנשים עם תחביבים מוזרים.
זהו להפעם. נצטרך להתרגל לשקט.
הכול כשורה אהובותי ואהובי.

סבא וסבתא והנכדים רן ואיתי

נעמה

המשך ליום שבת באמורגוס-נכתב ביום ראשון.

יום ראשון, היום, לאחר שהתברברתי עם העדכון הקודם אני ממשיך.
קיבלתי את הרכב הגדול ל-7 איש ונסענו לטיול לחוף מאד נחמד שתיירנו יומיים קודם.
הייתה שם בריכת שחיה עם מי ים, שחינו, נהנינו.
חזרנו לסירה עייפים אך מרוצים.
למחרת, זה היה אתמול, נסענו לחוף עוד יותר מומלץ על ידי חיים ועופרה.
זה חוף המצריך ירידה של 100 מדרגות לים ועוד יותר גרוע, עליתן בחזרה.
עמדתי במשימה, בקושי.
חזרנו עוד יותר עייפים ועוד יותר מרוצים.
אחרי מנוחת אחה"צ, חובה, נסענו למנזר של ה"קלטים". פליטי ואדי קלט.
שם זה רק 300 מדרגות ואני מתחיל לחשוב שמנסים להתנקש בחיי.
עלינו למעלה, סיגה סיגה, והיה שווה.
התקבלנו במים קרים ושרי, לא לפני שהלבישו לי מכנסים ארוכים על המכנסים הקצרים שלי, נראה שהנזירים יותר רגישים לרגלי גברים חשופות, (הלבישו את הנשים בחצאיות), ומאד התרשמנו.
מנזר כדוגמת ואדי קלט, חצוב בתוך ההר.
דינה תצרף תמונות.
חזרנו בכלל עייפים וכבר עייפים מכדי להיות מרוצים.
היום, החזרנו הרכב, הילדים, למעט רן הלכו לטייל, ואנחנו כאן איתו. דגים.
הכול כשורה אהובותי ואהובי.

יוסי בתחילת ה"מסע"

הוכחה שיוסי הגיע עד לפתח המנזר

רן ואיתי על רקע הנוף הנשקף מהמנזר

נימנ

נעמה בקטע הקצר שהלכה לבד ולא עד גב אסף

החוף היפה שעפרה וחיים המליצו 

רן מוכן לצלילה