3.9.2009
עוגה עוגה עוגה, במעגל נחוגה, נשוטה.
17:27. הגענו לתעלת הקורינתוס. דינה הזכירה שצריך להיות על ערוץ 11 ואכן פתחה קשר. מיידית, הנהלת התעלה הודיעה לנו לא להיכנס, לחכות בחוץ והם יקראו לנו עוד כחצי שעה.
מאז אנחנו חגים במעגל. יצאה איזה ספינה בגרירה מהתעלה ועכשיו אנחנו לא רואים סיבה לעיכוב. אבל חגים במעגל.
הנסיעה לכאן עברה ללא אירועים מיוחדים. שקט. מנוע, מפרשים, בעיקר לקישוט וזהו.
אחרי שנעבור בתעלה, שאלה מתי, נחליט אם עושים לילה לבן או עוצרים באיזה אי בדרך.
איים לא חסר כאן.
17:40 קיבלנו אישור להתקדם בתעלה. הסיבה לעיקוב, אוניה באה מהצד השני. הסירה זומינג, של הישראלים שפגשנו בגלקסידי לפנינו. זה אומר שהם חיכו לפחות שעה וחצי כי הם התקדמו הרבה יותר מהר מאיתנו.
עוברים.
משלמים ביציאה.
אני עובר את התעלה תוך הפגנת נהיגה מזהירה, לא עולה על שום גדה, לא שובר כלום בתעלה או בסירה, ואחרי כחצי שעה אנחנו בצד השני.
מסתבר שהרוח שנשבה בתעלה, 5-10 קשרים, נושבת גם ביציאה.
אני מקבל איתות לעגון ביציאה, במקום בו נושבת הרוח בחזקה, וזה לוקח קצת תמרון להיקשר. (נהיגה מזהירה כבר אמרתי).
מסתבר שיש טיולים מאורגנים בתעלה וספינה עם המון מטיילים, זו שחיכינו לה בכניסה, נדרשת למקום הטוב המוגן מרוח. מילא שיהיה.
היציאה שוב דורשת תמרון, אני קושר את הפנדר החדש במקום אסטרטגי, צמוד לדינגי מזהיר את דינה, שוב, לא לנסות להציל את הסירה בהוצאת ידיים ורגלים מחוץ לסירה, (עשתה זאת קודם בגישה וזה מסוכן), ויוצאים.
הפנדר החדש בדיוק ממוקם במקום הנכון, עושה את העבודה ויוצאים לא בעיות.
לאן ??
האם לילה לבן או לעיירה קטנה במרחק של כ – 15 מייל.
אחרי קצת התלבטויות, ומאחר והרוח מולנו, מחליטים על שיוט קצר.
ניכנס ל מפרצון korfos- מפרצון בקצה הצפון מזרחי של הפלפונז.
אבל הכניסה יוצאת לנו בלילה ודינה לא נהנית מהכניסה. הכניסה עוברת ללא בעיות, חוץ מהשאלות של דינה. (אתה רואה, מה יהיה וכדומה).
הגענו. מסעדה נחמדה מרימה לנו חבל עגינה ואנחנו נקשרים, לא לפני שאני מנסה עגינת צד, כמעט מכסח איתה חבל, ונמנע מכך, עקב אזהרה של דינה. (היא לא רק חוששת).
הלקח החשוב, דינה השתכנעה שאפשר להגיע ולעגון גם בלילה.
שנינו מסכימים שזה היה רעיון טוב לעגון ללילה.
ארוחת ערב אצל המסעדה על המזח שלה אנחנו עוגנים ובסוף הארוחה מצטרף אלינו רוג'ר בנימין מהולנד. בחור צעיר ונחמד המציע ליו שתי כוסיות אוזו. (טעים מאד בסוף הארוחה).
אז אנחנו מתקשקשים קצת ומתברר שהבחור יהודי, מצד אימו, (הצד הקובע), ואנחנו דנים בנפלאות העם היהודי, בעיקר אני, עם הרצאה מלומדת בנושא..
הבחור היה בארץ כשהיה בן 7, יש לו קרובי משפחה, מצד אימו בתל אביב וכו'.
מה מקצועו ? אם תהיתם שהוא אכן יהודי, עורך דין. זה מבסס את עובדת היותו יהודי סופית.
בילינו כחצי שעה כאשר אני מסביר לו את נפלאות העם היהודי.
4.9.2009
דינה קמה קצת אחרי. אני כמו איש צוות מאומן מכין לה קפה מראש, כאשר היא קמה הקפה מוכן.
דינה קבעה את המסלול להיום, נוסעים לKEA מרחק של כ-60 מייל. נקווה שהפלגת יום.
אני בודק ברגים, קצת הידוק, ואנחנו מוכנים לדרך.
יצאנו לדרך בסביבות 0930.
הפלגה נעימה עם רוח קדמית 5-6 קשר.
המפרש הראשי נפתח.
אחרי קצת קריאה ואוכל, אני מקבל אישור ללכת לישון.
דינה ביטלה לי את האישור לישון אחר הצהרים, אבל לפני כן מותר.
דינה מחליטה לפתוח חלוץ, תנאי רוח טובים, ואני ישן בכיף.
אנחנו חוצים את מסלול האוניות לפיראוס. כל מיני ממותות עוברות אותנו, אני ישן דינה מנווטת.
אחרי כשעה אני קם ודינה מעבירה פיקוד. עבדה קשה ולא פגעה באף אחת מהאוניות שבדרך.
עכשיו, 1620 יש כבר פחות אוניות. אנחנו מתוכננים להגיע ל-קיאה, לחניית לילה.
מניסיון הלילה הקודם, היה נחמד לעצור ללילה.
כמו תמיד בהפלגה נוחה וטובה, כמו עכשיו, יש לי חיוך אווילי על הפנים. כיף.
ראינו בדרך טונה די גדולה, קופצת מעל המים, כנראה מנסה לא להיות למאכל לדג יותר גדול.
מעניין לראות דג של 10-20 ק"ג קופץ מהמים החוצה.
הפלגה ארוכה להיום. תנאי ים נוחים מאד. בקושי יש רוח ואנחנו עם מנוע עם עזרה קטנה מהרוח.
מגיעים לKEA בחשיכה. דינה כרגיל, לא מאושרת החושך.
המפרצון והרציפים מלאים. המזח פקוק.
בליית ברירה אנחנו על עוגן והולכים לישון, עייפים אך מרוצים.
5.9.2009
קמים מוקדם. הרוטינה הרגילה של הבוקר, אני עושה קפה וכו'.
היום ההפלגה המתוכננת היא של 56 מייל בתקווה שנגיע לפני חשיכה. (דינה לא אוהבת כניסות בחושך, כבר סיפרתי לכם).
רוח חלשה. נוסעים על מנוע.
בסביבות 1600, עדר גדול של דולפינים קטנים עובר אותנו, קצת קופצים, נחמד מאד.
הדולפינים האלה קטנים מאלו הנראים בארץ אבל היו הרבה.
מגיעים לSIPANOS בתים לבנים כמו במיקונוס, מזחון קטן ומלא ב – 4 סירות מהן אחת מנועית גדולה ועוד שלוש קטנות. המפרץ גם מאוכלס יחסית.
עוגנים על עוגן וקופצים למים. היה חם היום. המים כרגיל, נהדרים.
מגיעה מנועית גדולה, 72 רגל, עם צבעים מודרניים, מטליים, כחול ותכלת. יש שם כנראה 3-4 סקיפרים.
הוא מנסה להדחק לרציף, אולי מישהו יזוז לו קצת, לא הולך. האמת יש שם מקום אבל הם עוגנים בתפזורת, (הזונות), יוצא החוצה, חוזר פנימה, לוקח לו הרבה זמן לעגון. זה סימן בדוק להרבה סקיפרים.
המצברים טעונים מהנסיעה של היום אבל המחשב והטלפון לא. אז מפעילים וטוענים.
אני עושה קפה, (כבר התרגלתי), ומבבל"ט.
נרד היום לאכול בעיירה.
חסר לי צד אחד של מקבע המשוט בסירה, (נפגע בסערה וטבע), ואני אאלתר משהו. המרחק לחוף
כ-150 מטר ונגיע לשם בחתירה.
צוות.
אני מתלוצץ ומקטר בנושא דינה, אבל עכשיו ברצינות.
אם אתה רוצה שהצוות ידאג לך, כדאי שתדאג לצוות.
כן, גם בלעשות קפה. זה בדרך כלל הדדי. כמובן שבנושא דינה מסתבר שלא יכולתי לבקש צוות טוב יותר.
אני גם בעד יזמה ועצמאות בשיקולים, אם היא רוצה לפתוח מפרש שתפתח. (מקסימום נטבע, מה יש).
אני נזכר בהפלגות שלי בתור צוות כאשר הסקיפר מזהיר אותי, "במפרשים אל תיגע". כולו, תורה לא גדולה.
אז דינה, במשמרת שלה פותחת חלוץ וסוגרת על פי שיקוליה. עד עכשיו עבד בסדר.
היום בהפלגה איזה מטומטם עם סירת מנוע גדולה הפחיד אותנו קצת.נסע בזוית של 90 מעלות אלינו, במסלול התנגשות ובמהירות גדולה. ברגע האחרון זז קצת ועבר איזה 50 מטר מאחורינו. זו התנהגות מאד לא מקצועית. אני רק קיוויתי שהנהג לא נרדם שם. מסתבר שלא. הוא זז.
אני תמיד יכול ברגע האחרון להסיט קצת את הסירה שלי אבל במהירות שלו זה לא היה עוזר בהרבה.
אני רק מאחל לו שבפעם הבאה שהוא עושה "חוכמה" כזו הוא יגרד איזה סלע. (אמן סלע).
ירדנו לחוף, בחתירה בדינגי. דינה בצד עם הקיבוע למשוט ואני בסגנון גונדולה. למרבה הפלא אנחנו מתואמים טוב ומגיעים ללא בעיות לתוך איזה טקס דתי. (חתונה או הטבלה).
הולכים קודם לקניות, חוזרים למסעדה קטנה והטקס עוד בעיצומו.
איזה כומר שר שם ולא מתעייף.
אוכלים, אני מנסה בשר עז, לא רע. יש גם עוגת שקדים נהדרת..
חוזרים לסירה, בתאום משוטים מלא והולכים לישון.
מחר לאמורגוס כ – 11 שעות הפלגה.
6.9.2009
יציאה מוקדם בבוקר, 0900, ים חלק, מנוע, חם. משעמם.
את השיגרה שובר איזה פנדר קטנצ'יק ויתום. אני דג אותו. השני לאוסף.
עדיין חם וללא רוח ומשעמם.
את השיגרה שובר עוד פנדר, הפעם אדמדם וגדול.
אני ניגש אליו, קצת קשה לתפוס אותו. בסוף אני תופס ומושך והוא עולה לסירה קשור לחבל ארוך, ארוך מאוד. אחרי משיה מאומצת של כמה דקות מתברר לי שזה קשור לאיזה מלכודת דגים של מישהו.
בצער רב אני זורק את כל העסק חזרה למים.
עדיין חם ואין רוח ומשעמם. אם רק הייתה קצת רוח ...
צריך להיזהר במה שמבקשים. זה לפעמים עלול להתגשם.
הרוח עולה, ועולה ועולה, לה לה לה.
אנחנו במפרשים פתוחים, חלוץ וראשי, כי לא הייתה רוח, עד עכשיו.
עכשיו כבר יש. ב – 14 קשר, אני סוגר חלוץ. על הרוח זה לא עושה רושם וב-18 קשר אני מצמצם גם ראשי.
אנחנו מפליגים למפרץ באמורגוס, והכיוון מאלץ אותי להפליג לרוחב הגלים. הסירה מתנדנדת והגלים מגיעים ל-2-3 מטר כהרף עין.
שפריצים והכל. גל אחד מצליח להרטיב אותי ואת דינה בצורה מוצלחת במיוחד. לדינה קר ואני מציע לה, (ההצעה מתקבלת), לשבת על המדרגות. אני בתחתונים רטובים. אי אפשר לדעת אם זה הגלים או אני סתם השתנתי במכנסים מרוב שמחה. (זה הגלים, אבל לך תוכיח).
נכנסים למפרץ והכל נרגע, יחסית. עדין יש רוח 5-8 קשר.
אני מחשב זויות, מורה לדינה להטיל עוגן ומגיע ברוורס לרציף, שם כבר מישהו, (תמיד יש מישהו), שמתנדב לקבל ממני חבלי ירכתיים.
אני גומר לעגון, החרטומן מרוב תמרונים מנתק, (מנגנון הגנה חשמלי לשימוש יתר והתחממות), והשכן שלנו מודיע לי שאני על העוגן שלו ושאצא ואטיל עוגן שנית.
טוב,הוא צודק. אני מחכה שהחרטומן יתחבר לחיים שוב, יוצא ומתברר שאני תקוע לא רק על העוגן שלו אלא גם על שרשרת של מעבורת שעוגנת בסמוך.
זה כבר בעיה. המעבורת יוצאת בבוקר והיא יכולה לגרור אותי לפיראוס בלי להרגיש.
אני מתמרן קדימה אחורה, דינה מרימה ומורידה עוגן, המעבורת מאיימת להיצמד אלינו, (יותר נכון, מהווה מכשול שאנו עלולים להיצמד אליו), דינה מתמרנת את הסירה, אני מרים ומוריד עוגן, השכן שלנו, זה שעליו הטלתי עוגן, צועק הוראות מהחוף.
בשלב מסוים התימרונים עוזרים, אני כבר לא "קשור" למעבורת אלא רק לשכן שלנו, (יולה, פיני צעיר ונחמד, סקיפר מקצועי).
לשמחה מצטרף עוד שמגגה אחד שנדמה לו שאני גורר גם את העוגן שלו.
אני כבר שוקל לחתוך את השרשרת, להצמיד לה חבל ומצוף ולנסות לחלץ את הכל בבוקר.
יולה, הפיני, צועק לי מהחוף להריד את העוגן ולנסות לשחרר את העוגן שלו ממני. אחרי כמה ניסיונות, זה מצליח. (היה לנו משעמם היום, מה ?).
טוב, אנחנו חופשיים, אני מאתר מקום אחרי המעבורת, לחניה לאורך הרציף, (ׂALOG SIDE]), ועוגנים.
בסוף כל זה אנחנו רעבים וצמאים. בעיקר צמאים.
מיסעדונת קטנה ליד מקום העגינה שלנו, מזמינים כל אחד חצי ליטר בירה, דינה גומרת את שלה די מהר.
לכן היא עכשיו כבר ישנה.
אני מלא חוויות מהיום מספר לכם על כך, והולך לישון.
טוב, אז לא היה משעמם ובסוף כן הייתה רוח.
אני מקווה ליום משעמם מחר, ללא רוח.
לילה טוב.
7.9.2009
לילה שקט, יחסית, עבר על כוחותינו.
הייתה רוח.
אנחנו עוגנים במקביל לרציף. הרוחות ב"נמל" הן בסביבות 10-15 קשר, ואנחנו מתנדנדים.
שני הפנדרים שמצאתי, (את האדום מצאתי בנסיעה לקפריסין), עושים את העבודה ובולמים את הזעזועים.
במזג אוויר כזה, לא יוצאים. בחוץ הרוח בטח בסביבות 20-25 קשר. אנחנו במקום מוגן יחסית והרוח היא כאמור בסביבות 10-15.קשר.
אז, נשארים במקום. המקום הוא כאמור, אמורגוס, עם כמה מסעדות, מאפייה מצוינת, כבר בדקתי את העוגות שלם.
היות ואנחנו עומדים במקביל לרציף, לניגוד לעגינה המקובלת של עוגן וחרטום מקדימה וירכתיים לרציף, (עגינה ים תיכונית), החשש הוא שיבוא מנהל ה"נמל" ויגיד לי לעמוד בעגינה ים תיכונית. ברוח הקיימת זה יהיה קשה עד בלתי אפשרי.
בינתיים, מוקדם בבוקר, 1010 ואף אחד אינו מציק לנו.
אז אפשר לשתות קפה, לאכול עוגות ולקרוא.
לידינו נעמדה סירת טיולים, סירת דייגים גדולה ופתוחה, עם ספסלים לנוסעים תיירים.
הבחור אופטימי. מי יבוא אליו להתנדנד על הסירה שלו בכזה מזג אויר.
בכל מקרה, הבחור ממלמל לעצמו, אולי מתפלל, אולי מקלל. (הכל ביוונית).
מולנו יש אינטרנט קפה וננסה להעביר לכם חומר היום.
אם תהיה ירידה ברוח, אולי אנסה לשפר עגינה.
עוגה עוגה עוגה, במעגל נחוגה, נשוטה.
17:27. הגענו לתעלת הקורינתוס. דינה הזכירה שצריך להיות על ערוץ 11 ואכן פתחה קשר. מיידית, הנהלת התעלה הודיעה לנו לא להיכנס, לחכות בחוץ והם יקראו לנו עוד כחצי שעה.
מאז אנחנו חגים במעגל. יצאה איזה ספינה בגרירה מהתעלה ועכשיו אנחנו לא רואים סיבה לעיכוב. אבל חגים במעגל.
הנסיעה לכאן עברה ללא אירועים מיוחדים. שקט. מנוע, מפרשים, בעיקר לקישוט וזהו.
אחרי שנעבור בתעלה, שאלה מתי, נחליט אם עושים לילה לבן או עוצרים באיזה אי בדרך.
איים לא חסר כאן.
17:40 קיבלנו אישור להתקדם בתעלה. הסיבה לעיקוב, אוניה באה מהצד השני. הסירה זומינג, של הישראלים שפגשנו בגלקסידי לפנינו. זה אומר שהם חיכו לפחות שעה וחצי כי הם התקדמו הרבה יותר מהר מאיתנו.
עוברים.
משלמים ביציאה.
אני עובר את התעלה תוך הפגנת נהיגה מזהירה, לא עולה על שום גדה, לא שובר כלום בתעלה או בסירה, ואחרי כחצי שעה אנחנו בצד השני.
מסתבר שהרוח שנשבה בתעלה, 5-10 קשרים, נושבת גם ביציאה.
אני מקבל איתות לעגון ביציאה, במקום בו נושבת הרוח בחזקה, וזה לוקח קצת תמרון להיקשר. (נהיגה מזהירה כבר אמרתי).
מסתבר שיש טיולים מאורגנים בתעלה וספינה עם המון מטיילים, זו שחיכינו לה בכניסה, נדרשת למקום הטוב המוגן מרוח. מילא שיהיה.
היציאה שוב דורשת תמרון, אני קושר את הפנדר החדש במקום אסטרטגי, צמוד לדינגי מזהיר את דינה, שוב, לא לנסות להציל את הסירה בהוצאת ידיים ורגלים מחוץ לסירה, (עשתה זאת קודם בגישה וזה מסוכן), ויוצאים.
הפנדר החדש בדיוק ממוקם במקום הנכון, עושה את העבודה ויוצאים לא בעיות.
לאן ??
האם לילה לבן או לעיירה קטנה במרחק של כ – 15 מייל.
אחרי קצת התלבטויות, ומאחר והרוח מולנו, מחליטים על שיוט קצר.
ניכנס ל מפרצון korfos- מפרצון בקצה הצפון מזרחי של הפלפונז.
אבל הכניסה יוצאת לנו בלילה ודינה לא נהנית מהכניסה. הכניסה עוברת ללא בעיות, חוץ מהשאלות של דינה. (אתה רואה, מה יהיה וכדומה).
הגענו. מסעדה נחמדה מרימה לנו חבל עגינה ואנחנו נקשרים, לא לפני שאני מנסה עגינת צד, כמעט מכסח איתה חבל, ונמנע מכך, עקב אזהרה של דינה. (היא לא רק חוששת).
הלקח החשוב, דינה השתכנעה שאפשר להגיע ולעגון גם בלילה.
שנינו מסכימים שזה היה רעיון טוב לעגון ללילה.
ארוחת ערב אצל המסעדה על המזח שלה אנחנו עוגנים ובסוף הארוחה מצטרף אלינו רוג'ר בנימין מהולנד. בחור צעיר ונחמד המציע ליו שתי כוסיות אוזו. (טעים מאד בסוף הארוחה).
אז אנחנו מתקשקשים קצת ומתברר שהבחור יהודי, מצד אימו, (הצד הקובע), ואנחנו דנים בנפלאות העם היהודי, בעיקר אני, עם הרצאה מלומדת בנושא..
הבחור היה בארץ כשהיה בן 7, יש לו קרובי משפחה, מצד אימו בתל אביב וכו'.
מה מקצועו ? אם תהיתם שהוא אכן יהודי, עורך דין. זה מבסס את עובדת היותו יהודי סופית.
בילינו כחצי שעה כאשר אני מסביר לו את נפלאות העם היהודי.
4.9.2009
דינה קמה קצת אחרי. אני כמו איש צוות מאומן מכין לה קפה מראש, כאשר היא קמה הקפה מוכן.
דינה קבעה את המסלול להיום, נוסעים לKEA מרחק של כ-60 מייל. נקווה שהפלגת יום.
אני בודק ברגים, קצת הידוק, ואנחנו מוכנים לדרך.
יצאנו לדרך בסביבות 0930.
הפלגה נעימה עם רוח קדמית 5-6 קשר.
המפרש הראשי נפתח.
אחרי קצת קריאה ואוכל, אני מקבל אישור ללכת לישון.
דינה ביטלה לי את האישור לישון אחר הצהרים, אבל לפני כן מותר.
דינה מחליטה לפתוח חלוץ, תנאי רוח טובים, ואני ישן בכיף.
אנחנו חוצים את מסלול האוניות לפיראוס. כל מיני ממותות עוברות אותנו, אני ישן דינה מנווטת.
אחרי כשעה אני קם ודינה מעבירה פיקוד. עבדה קשה ולא פגעה באף אחת מהאוניות שבדרך.
עכשיו, 1620 יש כבר פחות אוניות. אנחנו מתוכננים להגיע ל-קיאה, לחניית לילה.
מניסיון הלילה הקודם, היה נחמד לעצור ללילה.
כמו תמיד בהפלגה נוחה וטובה, כמו עכשיו, יש לי חיוך אווילי על הפנים. כיף.
ראינו בדרך טונה די גדולה, קופצת מעל המים, כנראה מנסה לא להיות למאכל לדג יותר גדול.
מעניין לראות דג של 10-20 ק"ג קופץ מהמים החוצה.
הפלגה ארוכה להיום. תנאי ים נוחים מאד. בקושי יש רוח ואנחנו עם מנוע עם עזרה קטנה מהרוח.
מגיעים לKEA בחשיכה. דינה כרגיל, לא מאושרת החושך.
המפרצון והרציפים מלאים. המזח פקוק.
בליית ברירה אנחנו על עוגן והולכים לישון, עייפים אך מרוצים.
5.9.2009
קמים מוקדם. הרוטינה הרגילה של הבוקר, אני עושה קפה וכו'.
היום ההפלגה המתוכננת היא של 56 מייל בתקווה שנגיע לפני חשיכה. (דינה לא אוהבת כניסות בחושך, כבר סיפרתי לכם).
רוח חלשה. נוסעים על מנוע.
בסביבות 1600, עדר גדול של דולפינים קטנים עובר אותנו, קצת קופצים, נחמד מאד.
הדולפינים האלה קטנים מאלו הנראים בארץ אבל היו הרבה.
מגיעים לSIPANOS בתים לבנים כמו במיקונוס, מזחון קטן ומלא ב – 4 סירות מהן אחת מנועית גדולה ועוד שלוש קטנות. המפרץ גם מאוכלס יחסית.
עוגנים על עוגן וקופצים למים. היה חם היום. המים כרגיל, נהדרים.
מגיעה מנועית גדולה, 72 רגל, עם צבעים מודרניים, מטליים, כחול ותכלת. יש שם כנראה 3-4 סקיפרים.
הוא מנסה להדחק לרציף, אולי מישהו יזוז לו קצת, לא הולך. האמת יש שם מקום אבל הם עוגנים בתפזורת, (הזונות), יוצא החוצה, חוזר פנימה, לוקח לו הרבה זמן לעגון. זה סימן בדוק להרבה סקיפרים.
המצברים טעונים מהנסיעה של היום אבל המחשב והטלפון לא. אז מפעילים וטוענים.
אני עושה קפה, (כבר התרגלתי), ומבבל"ט.
נרד היום לאכול בעיירה.
חסר לי צד אחד של מקבע המשוט בסירה, (נפגע בסערה וטבע), ואני אאלתר משהו. המרחק לחוף
כ-150 מטר ונגיע לשם בחתירה.
צוות.
אני מתלוצץ ומקטר בנושא דינה, אבל עכשיו ברצינות.
אם אתה רוצה שהצוות ידאג לך, כדאי שתדאג לצוות.
כן, גם בלעשות קפה. זה בדרך כלל הדדי. כמובן שבנושא דינה מסתבר שלא יכולתי לבקש צוות טוב יותר.
אני גם בעד יזמה ועצמאות בשיקולים, אם היא רוצה לפתוח מפרש שתפתח. (מקסימום נטבע, מה יש).
אני נזכר בהפלגות שלי בתור צוות כאשר הסקיפר מזהיר אותי, "במפרשים אל תיגע". כולו, תורה לא גדולה.
אז דינה, במשמרת שלה פותחת חלוץ וסוגרת על פי שיקוליה. עד עכשיו עבד בסדר.
היום בהפלגה איזה מטומטם עם סירת מנוע גדולה הפחיד אותנו קצת.נסע בזוית של 90 מעלות אלינו, במסלול התנגשות ובמהירות גדולה. ברגע האחרון זז קצת ועבר איזה 50 מטר מאחורינו. זו התנהגות מאד לא מקצועית. אני רק קיוויתי שהנהג לא נרדם שם. מסתבר שלא. הוא זז.
אני תמיד יכול ברגע האחרון להסיט קצת את הסירה שלי אבל במהירות שלו זה לא היה עוזר בהרבה.
אני רק מאחל לו שבפעם הבאה שהוא עושה "חוכמה" כזו הוא יגרד איזה סלע. (אמן סלע).
ירדנו לחוף, בחתירה בדינגי. דינה בצד עם הקיבוע למשוט ואני בסגנון גונדולה. למרבה הפלא אנחנו מתואמים טוב ומגיעים ללא בעיות לתוך איזה טקס דתי. (חתונה או הטבלה).
הולכים קודם לקניות, חוזרים למסעדה קטנה והטקס עוד בעיצומו.
איזה כומר שר שם ולא מתעייף.
אוכלים, אני מנסה בשר עז, לא רע. יש גם עוגת שקדים נהדרת..
חוזרים לסירה, בתאום משוטים מלא והולכים לישון.
מחר לאמורגוס כ – 11 שעות הפלגה.
6.9.2009
יציאה מוקדם בבוקר, 0900, ים חלק, מנוע, חם. משעמם.
את השיגרה שובר איזה פנדר קטנצ'יק ויתום. אני דג אותו. השני לאוסף.
עדיין חם וללא רוח ומשעמם.
את השיגרה שובר עוד פנדר, הפעם אדמדם וגדול.
אני ניגש אליו, קצת קשה לתפוס אותו. בסוף אני תופס ומושך והוא עולה לסירה קשור לחבל ארוך, ארוך מאוד. אחרי משיה מאומצת של כמה דקות מתברר לי שזה קשור לאיזה מלכודת דגים של מישהו.
בצער רב אני זורק את כל העסק חזרה למים.
עדיין חם ואין רוח ומשעמם. אם רק הייתה קצת רוח ...
צריך להיזהר במה שמבקשים. זה לפעמים עלול להתגשם.
הרוח עולה, ועולה ועולה, לה לה לה.
אנחנו במפרשים פתוחים, חלוץ וראשי, כי לא הייתה רוח, עד עכשיו.
עכשיו כבר יש. ב – 14 קשר, אני סוגר חלוץ. על הרוח זה לא עושה רושם וב-18 קשר אני מצמצם גם ראשי.
אנחנו מפליגים למפרץ באמורגוס, והכיוון מאלץ אותי להפליג לרוחב הגלים. הסירה מתנדנדת והגלים מגיעים ל-2-3 מטר כהרף עין.
שפריצים והכל. גל אחד מצליח להרטיב אותי ואת דינה בצורה מוצלחת במיוחד. לדינה קר ואני מציע לה, (ההצעה מתקבלת), לשבת על המדרגות. אני בתחתונים רטובים. אי אפשר לדעת אם זה הגלים או אני סתם השתנתי במכנסים מרוב שמחה. (זה הגלים, אבל לך תוכיח).
נכנסים למפרץ והכל נרגע, יחסית. עדין יש רוח 5-8 קשר.
אני מחשב זויות, מורה לדינה להטיל עוגן ומגיע ברוורס לרציף, שם כבר מישהו, (תמיד יש מישהו), שמתנדב לקבל ממני חבלי ירכתיים.
אני גומר לעגון, החרטומן מרוב תמרונים מנתק, (מנגנון הגנה חשמלי לשימוש יתר והתחממות), והשכן שלנו מודיע לי שאני על העוגן שלו ושאצא ואטיל עוגן שנית.
טוב,הוא צודק. אני מחכה שהחרטומן יתחבר לחיים שוב, יוצא ומתברר שאני תקוע לא רק על העוגן שלו אלא גם על שרשרת של מעבורת שעוגנת בסמוך.
זה כבר בעיה. המעבורת יוצאת בבוקר והיא יכולה לגרור אותי לפיראוס בלי להרגיש.
אני מתמרן קדימה אחורה, דינה מרימה ומורידה עוגן, המעבורת מאיימת להיצמד אלינו, (יותר נכון, מהווה מכשול שאנו עלולים להיצמד אליו), דינה מתמרנת את הסירה, אני מרים ומוריד עוגן, השכן שלנו, זה שעליו הטלתי עוגן, צועק הוראות מהחוף.
בשלב מסוים התימרונים עוזרים, אני כבר לא "קשור" למעבורת אלא רק לשכן שלנו, (יולה, פיני צעיר ונחמד, סקיפר מקצועי).
לשמחה מצטרף עוד שמגגה אחד שנדמה לו שאני גורר גם את העוגן שלו.
אני כבר שוקל לחתוך את השרשרת, להצמיד לה חבל ומצוף ולנסות לחלץ את הכל בבוקר.
יולה, הפיני, צועק לי מהחוף להריד את העוגן ולנסות לשחרר את העוגן שלו ממני. אחרי כמה ניסיונות, זה מצליח. (היה לנו משעמם היום, מה ?).
טוב, אנחנו חופשיים, אני מאתר מקום אחרי המעבורת, לחניה לאורך הרציף, (ׂALOG SIDE]), ועוגנים.
בסוף כל זה אנחנו רעבים וצמאים. בעיקר צמאים.
מיסעדונת קטנה ליד מקום העגינה שלנו, מזמינים כל אחד חצי ליטר בירה, דינה גומרת את שלה די מהר.
לכן היא עכשיו כבר ישנה.
אני מלא חוויות מהיום מספר לכם על כך, והולך לישון.
טוב, אז לא היה משעמם ובסוף כן הייתה רוח.
אני מקווה ליום משעמם מחר, ללא רוח.
לילה טוב.
7.9.2009
לילה שקט, יחסית, עבר על כוחותינו.
הייתה רוח.
אנחנו עוגנים במקביל לרציף. הרוחות ב"נמל" הן בסביבות 10-15 קשר, ואנחנו מתנדנדים.
שני הפנדרים שמצאתי, (את האדום מצאתי בנסיעה לקפריסין), עושים את העבודה ובולמים את הזעזועים.
במזג אוויר כזה, לא יוצאים. בחוץ הרוח בטח בסביבות 20-25 קשר. אנחנו במקום מוגן יחסית והרוח היא כאמור בסביבות 10-15.קשר.
אז, נשארים במקום. המקום הוא כאמור, אמורגוס, עם כמה מסעדות, מאפייה מצוינת, כבר בדקתי את העוגות שלם.
היות ואנחנו עומדים במקביל לרציף, לניגוד לעגינה המקובלת של עוגן וחרטום מקדימה וירכתיים לרציף, (עגינה ים תיכונית), החשש הוא שיבוא מנהל ה"נמל" ויגיד לי לעמוד בעגינה ים תיכונית. ברוח הקיימת זה יהיה קשה עד בלתי אפשרי.
בינתיים, מוקדם בבוקר, 1010 ואף אחד אינו מציק לנו.
אז אפשר לשתות קפה, לאכול עוגות ולקרוא.
לידינו נעמדה סירת טיולים, סירת דייגים גדולה ופתוחה, עם ספסלים לנוסעים תיירים.
הבחור אופטימי. מי יבוא אליו להתנדנד על הסירה שלו בכזה מזג אויר.
בכל מקרה, הבחור ממלמל לעצמו, אולי מתפלל, אולי מקלל. (הכל ביוונית).
מולנו יש אינטרנט קפה וננסה להעביר לכם חומר היום.
אם תהיה ירידה ברוח, אולי אנסה לשפר עגינה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה