המתנה

8.9.2009
0910, בוקר טוב.
יום סגרירי. הרוח לא יורדת. אנחנו נבלה כאן עוד יום.
אתמול בערב נכנסה מעבורת, בסמוך אלינו והיא מהווה מחסום חלקי מהרוח.
למרות זאת, הרוח עדיין חזקה. לא מתעייפת.
אנחנו שמחים שאנחנו פה ליד הרציף ולא בלב ים.
הרציף מלא בכל מיני תיירים, עם ציוד רחצה, משקפות ובטח יש להם קרם שיזוף בתיקים.
בחוץ, כמו אצלנו בפברואר. חורף. אין שמש. אני מחכה לגשם שישבור את הרוח.
לגבי התוכניות שלנו, הים קובע.
אנחנו במרחק של כ – 200 מייל ימיים מקסטלורייזון, אי יווני קטן ליד קאש התורכית, ומשם כ – 350 מייל ימיים מהארץ. במונחי זמן, קסטלטורייזון לארץ 3-4 ימים, עד קסטלורייזון, עם עצירה כנראה בקוס, והפלגת לילה אחת, כ – 3 ימים. סה"כ אנחנו כ-7-8 ימים מהארץ.
קצת צפוף אבל אם מזג האוויר יאפשר, עדיין מתוכננים להגיע לארץ לראש השנה.
יש כאן מאפיה נהדרת, אני מבקר בה הבוקר ויש לנו עוגות ומאפים טריים.
הפנדרים, בעיקר אלו שמצאנו, עושים עבודה טובה מאד ואנחנו מתנדנדים ליד הרציף, עם נשיקות לוהטות בו מפעם לפעם, על פי מצב הרוח.
כנראה שנבקר באינטרנט קפה עוד פעם, היום אחר הצהרים. בערב הייתה שם בחורה מסיביר, נחמדה.
כייף היה לדבר עם כולכם, למעט אריאל, אתמול. היום כנראה נצלצל אליו.
זהו בערך לעכשיו.
1235
נמנמתי עוד קצת. יש סיכוי שהיום אשבור איזה שהוא שיא.
הסברתי לדינה שאני ישן כדי שאהיה רענן בלילה ונצא. גם בתור בדיחה זה לא התקבל כל כך טוב.
חורף. אפילו קר. לא יורד גשם, חבל. גשם בדרך כלל שובר את הרוח. כמו שזה עכשיו, הרוח לא נשברת.
למזלנו, המעבורת שחונה לידינו, בניצב לרוח, משמשת מעצור רוח טוב.
אפילו המעבורת אינה סומכת על העוגנים של עצמה, (יש לה שנים), והיא קשרה עוד חבל לחוף.
אני מקבל זאת בברכה מאחר ואם העוגנים שלה לא יחזיקו היא "תישען" עלינו.
דינה מבשלת מרק, מאכל ראוי ליום חורף.
חזרתי מסיור בעיר ולאורך המזח.
זרקתי אשפה, צילמתי תמונות, בעיקר של המעבורת "המגוננת" עלינו.
פגשתי סקייפר מקצועי, יוני, שסיפר לי שאתמול בלילה השתחררו לי, או כמעט השתחררו, שני פנדרים שלנו והוא קשר אותם שנית.
זה מה שיפה בים, אנשים עוזרים אחד לשני. גם אני הייתי עושה אותו דבר אם הייתי רואה פנדרים משתחררים.
יש בעיות חשמל ברציף. ראיתי כמה יוונים מסתודדים ליד ביתן החשמל שלהם.
בדרך כלל ביוון, (ראו סתם השמצה באה), אם יש גשם, או רוח, או סתם מצב רוח, החשמל מתקלקל.
או שזה בעיות של רשת בצמוד לים או סתם עבודה יוונית.
יש פתגם שאומר שמי שלא ראה אוניה יוונית מוזנחת, לא ראה אוניה מוזנחת מימיו.
זה במקרה, לא נכון.
המעבורת על ידינו, לא יצאה בגלל מזג אוויר והצוות שלה מנקה ושוטף אותה. יפה.
אחרי כל כך הרבה פעילות, שלי, אני חוזר למיטה לקרוא.
18:00 השמש מבצבצת מבעד לעננים, פעם ראשונה היום. וגם זה לחמש דקות. נדמה לי שגם קצת פחות קר והרוח ירדה, אבל זה יכול להיות מהרהורי ליבי. ביליתי את רוב היום בקריאה. יוסי בשינה וקריאה. אפילו לטייל ברחוב לא אפשרי , ובאמת יש מעט אנשים ברחוב. אין הרבה מה לעשות אלה לחכות עד שמזג האוויר יתבהר. הסירה עדיין מתנדנדת, אך פחות, שוב ואלי נדמה לי, אולי לזה אני מצפה.
. אני מקווה שמחר נוכל להמשיך בדרכנו, אחרת יהיה קשה להגיע לפני ראש השנה.
1930
דינה גררה אותי לסיור בעיר הגדולה. עשינו שתי הקפות, עברה רבע שעה.
הרוח עדיין בשלה.
ראינו סירת מפרשים נכנסת עכשיו. לא בדיוק מקנא בהם. בטח יש להם חוויות.
עברה גברת אחת ואספה דמי עגינה. צנוע. שילמתי ברצון. עדיף על להיות בחוץ.
המעבורת עדיין כאן עושה לנו "צל" מהרוח. תודה.
נלך לאינטרנט. הקשר מאתמול מצא חן בעינינו. אחר כך נלך לאכול ולישון. כבר מזמן לא ישנתי.
נקווה שמחר תהייה שמש ומזג אוויר רגוע. נבדוק באינטרנט.
החשש של דינה מוקדם מיידי. הזמן צריך להספיק, אלא אם הסערה לא תיגמר.נראה.
יש כאן על ידינו חותרי קיאקים, כנראה קרואטים או סרבים, (ששמענו "דוברה").
קצת לחימום, הם יצאו לחתור במפרץ, חזרו רטובים ומרוצים. מטורפים אמיתיים. כל הכבוד להם.
דינה מדברת עם אריאל, מזמן לא שמענו ממנו.