עדיין בחלקיי 7 באוגוסט.

שקט כאן. הילדים נסעו לטייל. אנחנו בסירה.
עבדתי על המשאבות ושתיהן עובדות יופי. גם על אוטומט.
הבוקר התחיל בנסיעה מצד אחד של הרציף לצידו השני. המקום בו עגנו מושכר ליאכטה מנועית ישראלית כ 60 רגל. ביחד הן שתי מנועיות של חברה ישראלים. נחמדים. היום חזרו לארץ.
הילדים כאמור בטיול ומחכים להם.
שקט מידיי.
מחר מתכננים עוד יום טיפולים אני אגמור לטפל בסירה.

חלקיי. יום שני ה 6 באוגוסט.

הגענו לכאן אתמול.
בדרך שוב המשאבה המישנית לא עבדה.  הפעלתי את המשאבה הראשונית שהתגברה על נזילת המים בקלות. בכול מקרה הרגשה לא נוחה.
המרינה כאן נחמדה מאד.
סידרתי את המשאבה הראשית כך שתעבוד דרך  המפסק הצף. וסוף סוף הצלחתי לקבע את המפסק הצף בגובה המתאים.
צריכה להיות התאמה בגובה בין המשאבה לבין המפסק הצף כך שהמשאבה תעבוד כאשר פני המים עולים ומפסיקה לעבוד כאשר הם יורדים.
הייתי מצרף שרטוט אבל את מי זה מעניין.
בקצור זה עובד יופי. ומפסיק כאשר צריך. כניסת המים לסירה גם התמתנה פלאים. אולי זה קשור למהירות הסיבוב של הציר.
בכול מקרה הזמנתי מכונאי שהשתחל למטה ואמר שהמצב די בסדר אבל כדי לסדר את זה צריך להוציא את הסירה מהמים ובכול מקרה החא לא מטפל בכאלה וצריך אם רוצים להגיע ל ספנה שלהם. זו מספנה בעיקר לאוניות סוחר. אמרתי לו שאטפל בזה ברודוס והוא אמר כי טוב.
בינתיים גם בדקתי את המשאבה המשנית ששבקה חיים. קניתי חדשה וארכיב אותה מחר.
אסף ואני הלכנו לשכור רכב לילדים והם יסעו מחר לטייל בסביבה. גם מחרתיים.
ביום חמישי  נראה. וביום שישי הם צריכים להגיע לשדה התעופה באתונה.
יש לנו מים וחשמל והכול טוב. עדיין לא בחנתי את הדינגי וכנראה  נעשה זאת כאשר תמר והשייטות יגיעו ביום שישי.
נצא מכאן ביום שבת.
אנחנו מתבטלים כאן במרינה בחלקיי וזה לא רע בכלל. קראתי אפילו מאמר שבטלה ועצלנות טובים לאריכות ימים ולבריאות.
סטלה איתי ונעמה הלכו לסופרמרקט.
דינה ורן קוראים ואסף ישן.
החלטנו לא לעבור את הגשר מאחר חזה כרוך בלילה של המתנה ומעבר בהלוך וכנל בחזור.
מכאן נתחיל להפליג דרום  מזרחה ואולי סוף סוף עם הרוח.