הגן של קיין באי טורטולה

גטוב, מסיבת הירח הראשונה שלנו, אתמול, לא כל כך הצליחה.
היה גשם, הרבה עננים וגם הירח לא הופיע.
נקווה לפעם הבאה.
הבוקר הפלגנו למיקום החדש. כאן.
הפתעה, גם האי הזה מאד יפה וגם המפרץ.
יצאנו הבוקר, תוך דקות נוצר גשם שוטף. המשכנו. אנחנו לא נבהלים ממים.
המנוע של הדינגי החליט להשתחרר מאחד מחיבוריו. למרות שהמנוע מאובחט בעוד שרשרת, הורדתי סולם לחצי גובה, השתלשלתי לסירה וחיזקתי אותו שוב וביתר תוקף. כל זה במהירות אימתנית של 2-3 קשר לשעה ובגשם זלעפות. היה רטוב.
אנחנו גוררים את הסירה, מרחקים קצרים בין נקודות העגינה שלנו.
ראינו את התמונות מהבנייה, החדשות. יופי. העיקר שהבית הסמוך לא נפל.
אצלנו אין חדש. וטוב שכך.
כל ירידה לחוף היא בגדר הרפתקאה. המנוע יעבוד, אמא של פרנקלין תחליף מקצוע ? בינתיים היא עורכת דין. נקווה שתישאר כזו.
דינה כבר מוכנה לחזור.
התוכנית שלנו היא להסתובב כאן עוד יומיים שלושה, לחזור לסן מרטן, ולשלח את דינה לארץ ב-14 לחודש.
ב-17 הצוות המחליף אמור להגיע.
אני מניח שנצא לארץ דרך איי הבתולה ואני אוכל לשמש מורה דרך לאור הנסיון שרכשתי.


 זהו לבינתיים. הכל כשורה אהובותי ואהובי.

ז

מפרץ טריילי. באי בייפ, מה זה חשוב.

ייהגענו לכאן יום קודם כהכנה למסיבת ירח מלא. הילדים שלנו יצחקו אבל בשבילנו זו תהייה פעם ראשונה במסיבת ירח מלא.
היום ביקרנו bath    בחלק הדרומי של הבתולה גורדה. גורדה אגב, אמורה להיות בחורה שמנה. כך האי נראה לקולומבוס ולכן קרא לו כך.
המקום איכזב אותנו שלשום, ביקרנו וכל המצופים היו תפוסים.  נסענו ל-אי מקסים שנקרא סבא, ופגשנו שני זוגות נחמדים מקנדה. דוד, ברברה, אניי וקרייג. כן אני יודע שהשמות היו חשובים לכם. אכלנו ארוחת ערב בסמעדה, ביחד ונפרדנו בחיבוקים ונשיקות.
יצאנו, אניי ברברה ואני לעשן בפינה המיועדת למצורעים ופגשנו שני בחורים צעירים. אחד אמר שהוא מניו יורק, ברוקלין. ישר שאלתי אותו אם הוא יהודי, וכמובן התשובה הייתה כן. אפילו עשה בר מצווה בארץ.
אניי מאד התפעלה מהניחוש אבל הסברתי לה שהיה לי סיכוי של יותר מ50% להצליח. ניו, יורק, ברוקלין, ויש לו כסף לבקר כאן.
שאלתי אותו כמובן למה הוא לא נשוי והוא סיפר שגם אמא שלו לוחצת. נפרדנו בידידות.

 חוץ מזה הכל טוב. הכל כשורה אהובותי ואהובי. אמא של פרנקלין עדין לא נדרשה להחליף מקצוע. זאת  אומרת שהמנוע של הדינגי עובד טוב. זה היה רק תיקון רביעי.
נשיקות    לכולם

האי סבא

הגענו לאי קטן ומקסים, אחרי הפלגה קצרה ושתי עצירות לצלילה.

בראשו נה לא היה מקום, לא היו מצופים פנויים, אסור לעגון זה עלול להזיק לאלמוגים, ניסינו מקום נוסף והצליח.

המראות לא משהו.

הגענו בתיזמון מושלם לאי סבא, ליד הגורדה סאונד, ואפשר היה מייד ללכת לישון את שנת הצהרים.

לאחר השינה, (חובה), ירדנו לחוף. מנוע הדינגי עובד נהדר, ברכות לפרנקלין, עד הפעם הבאה.

גם ברונו היה נהדר עד שאימו החליפה מקצוע.

יש כאן בר ומסעדה יפים מאד ונאכל כאן ארוחת ערב.

יש להם שעה מאושרת, happy hour, והזמנו שני pain killers. אני ברבע משקה וראשי עלי סחרחר.

דינה הבטיחה עזרה בסיום המשקה.

זהו בינתיים נבלה כאן את הלילה, על מצוף, ומחר נמשיך.

אז הכול כשורה אהובותי ואהובי. עד הפעם הבאה.

גודו הגיע

הגיע פרנקלין , פרק את המנוע לגורמים. ניקה מה שצריך.
 והכל עובד, עד הפעם הבאה.
אנחנו מתחילים את השהיה שלנו באיי הבתולה.
אחלו לנו הצלחה
דינה

מחכים לגודו

יום חמישי בוקר.  ה-3 למאי. 2012
מחכים לפרנקלין.
המכונאי למנוע הדינגי. דינה הלכה לקניות. אני מילאתי מים, לא היה חסר הרבה, אנחנו חסכנים.
אתמול בנוסף לכל, נאלצתי לקנות מתאם חדש לכבל חשמל של הסירה. אמריקה.
עלה לא מעט, 160 דולר. קניתי. חיברתי לכבל חדש, תקעתי בחשמל וקיבלתי 110 וולט. אמריקה.
זה כמובן לא עוזר ונאלצתי להפעיל גנרטור.
גם מזג האוויר לא משהו. ירד גשם ומעונן. (ענני נמו).
אני מקווה שנתגבר על התקלה, או שנלמד לחתור במשוטים.
שמחתי לקבל ברכות ליום ההולדת. תודה לכולם.
למרות האמור לעיל, תקלות זה חלק מההפלגה. מי שלא מוכן לקבל ולהתמודד איתן, שלא יפליג.
המשפט הזה מיועד בעיקר אלי.
אז הכל כשורה אהובותי ואהובי.

השני במאי 2012

אנחנו באיי הבתולה. אין כאן בתולות.
התחלה היא לא משהו.
אתמול, התלבשנו חגיגית, הורדנו את הסירה, עגנו במפרץ יפה, ירדתי לדינגי, הפעלתי את המנוע, עבד שתי שניות ונדם.
אחר כך עוד 100 משיכות, שתי המתנות ליבוש, במידה והצפתי את המנוע, וקדחת.
הרמנו את הסירה, החלפנו לבגדי חול ונשארנו בסירה.
היום נסענו למרינה לעיר הגדולה, יש שם מכונאים. (נקווה).
הגענו למפרץ גדול, בו יש מספר מרונות ואפס מקומות.
מסתבר שבסוף העונה, רוב הסירות להשכרה כבר במרינה אוין מקום.
במרנה אחת, יהיה מקום בערך ב-12.  היות היינו ב-10 בבוקר, זרקנו עוגן. יש רוח, נסחפנו. הורדנו שוב עוגן, שוב נסחפנו, וכך עוד פעם. בפעם השלישית, נמאס לי והפלגנו למרינה. היה שם מקום ריק של סירה שעזבה. ראינו.
שאלנו שוב מה קורה, אמרו עוד שעה. נכנסנו למקום הריק בעזרתו של גרמני נחמד ואז הפקידה שהייתה באמת לא נחמדה אמרה טב תעמדו שם. עמדנו.
הלכנו לעשות כניסה. עסקנו בתלך לשם תחזור לפה, תמלא טופס זה וזה וההוא. מילאנו. לא בקשו נירות סירה. רק דרכון ובדיקה אם יש לנו ויזה. יש לנו רק שהגאונים בתל אביב מילאו בנובמבר תוקף ויזה ל-6 חודשים אבל כניסה מוגבלת ל-3 חודשים מתאריך הוצאה. דינה כמובן עלתה על זה עוד מקודם והייתה מודאגת.  הקצין הגירה צחק ואמר שזה אבסורד,  של השגרירות בתל אביב והכל בסדר. ליתר ביטחון שאלתי אם אוכל לשוב לכאן גם ב-20 למאי והוא אמר שכן. מזל שיש פקידים עם שכל ישר.
חוץ מזה פגשנו את פרנקלין, המכונאי שאמר שיבוא בערב. היות והוא צריך רק לפרק מנוע וגנרטור ולהרכיבם בסירה אחרת, יש לי ספקות נראה. בקור באיים ללא מנוע דינגי, לא נראה מבטיח במיוחד. נראה.
בסך הכל, הבתולה הזו לא קיבלה פנינו יפה במיוחד.
אז זהו בינתיים אהובותי ואהובי. הכל כשורה.

הראשון במאי 2012

הראשון למאי 2012–05–01

הגענו. אני כמו כל ישראלי, עושה משהו ותיכף רץ לספר לחברה.

אז, הגענו אחרי הפלגת אחה"צ, לילה ועוד קצת בוקר.

הפלגנו כ-20 שעות, רובן ככולן על מפרשים. הרוח מאחורינו כל הדרך בסטיות קטנות שהצריכו קצת זיג זגים. אז זיגזגנו.

דינה ישנה מעט, אני יותר.

בהפלגה עם הרוח הסירה מתנדנדת.

ניסיתי להכין קפה, שמתי קומקום והוא התחמם לאיטו. אני עמדתי בצד, מוכן להפתעות. היו.

בשלב מסוים הספל הריק שכבר היה בו קפה, והקומקום זינקו ביחד ממקום ונשפכו לכל עבר. מים חמים. אני מהצד והקומקום לא הצליח לתפוס אותי. הקפה נפרס יפה מאד על התנור.

זה לא כל כך נורא כי דינה קודם פתחה קופסת תירס והצליחה לשפוך את כולה על הסביבה הקרובה והרצפה.

אבל, לא נשברתי. הוצאתי את ה"מחזיקים" שיש במיוחד לתנור לתנאים כאלה, רק ששכחתי מקיומם, רתמתי את הקומקום לתנור והכנתי קפה. לדינה וגם לי. פטור בלא כלום אי אפשר, אז שפכתי קצת קפה עם חלב, על הסביבה הקרובה.

אנחנו במקום שנקרא נורמן איילנד, שיהיה, נ.צ. 18.19 צפון 064.37 מערב. כמובן באיי הבתולה הבריטיים.

הסיפור הוא על 11,000 בתולות שהרגו את עצמן לפני כ-1,500 שנה כדי לא ליפול לידי, וחלקים אחרים, של ההונים.

קולומבוס שהיה בעל דמיון מפותח, כמו שאנחנו יודעים הוא החליט שכדור הארץ עגול, קרא לאיים האלו על שמן.

התוכנית שלנו היא לבלות כאן כ-10-12 ימים, לחזור לסן מרטן, נגד הרוח, דינה נוסעת ב-14, כבר הזמינה כרטיסים והצוות יגיע ב-17. יהיו לי כמה ימים להכין את הסירה.

אבל זה עוד רחוק בעתיד. אנחנו, (דינה), מתכננים מיום ליום. אני אפילו לא זה.

התיכנון להיום היה טוב, עכשיו שעת צהרים, אנחנו ממוקמים על מצוף, ואפשר ללכת לישון.

מסורת זה דבר חשוב. (שנת הצהרים).

בערב כנראה נשוט עם הדינגי לחוף למסעדה הנמצאת כאן. (היום יום הולדת......).

אם יהיה כאן אינטרנט אז ננסה לשלוח את החדשות המרעישות שלנו, המפורטות לעיל.

אז הכל כשורה אהובותי ואהובי. נשיקות.