יום חמישי, 23 במאי 2013

"גייל" סופה

ה-23 למאי ואנחנו במרינה. טוב שכך.
התעוררתי הבוקר לקול הרוח ונידנודי הסירה.
וואלה, כרתים מתקנת את הדימוי של עצמה.
לא עוד חם ואוויר עומד. סופה.
אנחנו כאמור קשורים במרינה אבל כדאי לבדוק ולחזק קשיקות.
הרוח דרומית.
החלטתי להכפיל קשירות מכיוון הרוח.
עוד חבל לרציף, בוצע בקלות.
עוד חבל לסירה שמימיני, זה כבר מצריך אתלטיקה.
אני לוקח חבל, שם נפשי בכפי, קופץ לסירה השכנה, וואלה נחתתי בשלום.
קושר החבל.
עכשיו נותר רק לחזור לרציף.
זו כבר קפיצה יותר מסובכת.
קופץ, רגל אחת במים, נאחז ועובר.
וואלה הזקן עוד יכול לקפוץ מעל למרווח של 80 סנטימטר. טוב, אולי קצת יותר. לא מדדתי.
המבצע מסתיים בסריטה קלה על אחת הרגלים. דינה מתקנת עם ספריי פלסטר.
אני מיישר את הסירה, מהדק את החבל ואנחנו מוכנים להרפתקאות היום.
הרוח במרינה, בסביבות 20 קשר.
בחוץ, השימחה הרבה יותר גדולה.
הכול כשורה אהובותי ואהובי.
היום כנראה יהיו תמונות. אנחנו נוסעים לטייל ודינה תצלם.

יום רביעי, 22 במאי 2013

איוס ניקולאוס

בוקר שלו בכרתים  באיוס ניקולאוס
יש לנו תוכניות לימים הקרובים, שכרנו רכב עם רמי ולינדה ניסע לטייל.
הרכב לשלושה ימים,  שילמתי חשבון במרינה עד יום שני ויש תוכנית. אפשר לנוח.   מכעט.
צריך, כמדומני, ללכת למשטרת הנמל.
זה מאד נוח, נמצא בקצה השנישל העיירה,  ומצריך הליכה של 20 דקות. הלכתי.
הגעתי. השוטר שאל אותי מה אני רוצה ממנו, ועניתי לו ש"כלום".
אז למה באת ? כך השוטר, אמרו לי במרינה להגיע לכאן. כך, אני.
אה.
ביקש רשימת צוות, התיעץ   עם הממונה, והתחיל לחפש טופס חדש למלא. אין.
בעיה.
למזלנו עברה במקום פקידה,  לקחה טופס ישן, צילמה  אותו ויש טופס למא.
מילאתי. אותם פרטים.
הבחור פתח ספר גדול,  למעשה מחברת גדולה, לקח מחבבאחרת, לשימוש כסרגל, ועשה הרבה טורים.
סיים.
מילא את הפרטים שלנו והחזיר לי את הטופס המקורי.
כל זה לקח איזה חצי שעה שביליתי בלבהות בקירות.
הבחור התנצל על העיכוב,  סיגה סיגה, לא ממהרים לשום מקום.
נותר לי לשרך דרכי חזרה למרינה. שוב 20 דקות.
מאחר והבחור לא לקח ממני שום דבר, אני מבין שלא צריך לחזור אליו.
דינה הספיקה לעשו שתי מכונות, מכבסת, תולה. מזל שאין יונים.
אסור להישתמש בחוטים זולים.
חוט שקניתי, במחיר מבצע, לחיבור הרשתות למעקה החוטים, פשוט    מתפורר.
החוט שקנה אריאל, לבןןלא ציבעוני, מחזיק ומאחר ונותר ממנו די הרבה, דינה מלפפת את החיבור מחדש.
אני חושב שההליכה שלי למשטרת הנמל תהווה את עיקר הפעילות שלי להיום.
עכשיו ננוח.
הכול כשורה אהובותי ואהובי.
מחר יוצאים לטייל ובוודאי יהיו תמונות.

יום שלישי, 21 במאי 2013

סנט ניקולאוס

ה-21 למאי ואנחנו בסנט ניקולאוס
שם המקום - איוס ניקולאוס (אני חושבת שהמשמעות זהה לקדוש, אבדוק)

היום לאחר הפלגה קצרה, שקיצרתי עוד יותר בתנומה נעימה הגענו למרינה בסנט ניקולאוס.
משהו כמו 4 שעות. כרגיל, מנוע ום מפרש ראשי לקישוט.
פגשנו כאן יווני חייכן שאמר לנו לנוח, סיגה סיגה, ואחר הצהרים יביא אותנו למקום העגינה שלנו.
לא סרבנו.
לאחר קצת מנוחה, בכל זאת ביקשתי  מקום עגינה והוא הוליך אותנו לרציף C שהוא רציף קצת קצר עלינו אבל הסתדרנו.
התחברנו לחשמל, מילאנו מים, התקלחנו, ואחרי עוד מנוחה קצרה, בתוספת לקודמת,   הלכנו לעיר.
הפתעה. פגשנו את לינדה ורמי, מהמקומות הקודמים (פגשנו אותך ברודוס)

והחלטנו לשכור רכב ביחד לתור את האי.
מחר יום סידורים וביום חמישי בבוקר, נתחיל לטייל.
הלכנו לעיר, לינדה הצטרפה ואני מהר מאד יכולתי להשתחרר ולחזור לסירה.
אז, זהו, אנחנו כאן, הכל כשורה אהובותי ואהובי ודינה תוסיף תמונות בהמשך.
האגם הקטן במרכז העיירה. רק ספינות דיג יכולות להכנס
רציתי ללכת למשרד המרינה לגמור סידורים אבל היווני הבטיח לי שמחר זה גם יום. המילה לממחר היא משהו כמו אבריטו, או משהו דומה. שיהיה  (קרוב, "אביראו")

יום שני, 20 במאי 2013

יום שני ה-20 למאי ואנחנו עדיין בסיטייה.



מפרץ סיטיה מהמצודה

הבוקר קמתי עם המון מרץ. מרוב מרץ, אחרי מסע קצר למאפיה, הלכתי בעקבות ריח לחם טרי, חזרתי לסירה והלכתי לנמנם, קמעא.
התעוררתי ושאלתי את עצמי לאן אנחנו ממהרים. מפרץ יפה. עיר מנומנמת ונחמדה. אנחנו מחוברים לחשמל, יש אינטרנט, הכול טוב.
נשארים עוד יום.
קיבלתי אישור מהאדמירלית ואנחנו כאן.
אין לי בעיה לא לעשות כלום. לפחות איני מזיק לאיש.
דינה חיפשה פרויקטים לניקיון. המאווררים עלו בתור ונוקו למשעי.
החלטתי לפתוח את עונת השחייה בים. המים בטמפרטורה של 23-24 מעלות ונעים.
ירדתי להאכיל את הדגים. קרצפתי קצת את הסירה מכול הירוקת ומקצת ה"ברנקלס" שנדבקו לסירה.
היה ממש נחמד לשהות במים.
הדגים חגגו סביבי והיה נחמד.
איך שהוא הגעתי למנוחת הצהריים.
אחר הצהרים, שוב מסע להאכלת הדגים. המים ממש נהדרים בייחוד לאור החום בחוץ.
בכל מקרה, מחר נזוז לאייוס ניקולאוס.
דינה אינה מסתדרת טוב עם לא לעשות כלום. נקווה שתלמד.
זהו בערך.
דינה תוסיף תמונות מאחר ועלילותינו אינן משהו.
איזה יום שקט ונפלא.
המים נהדרים, כבר הזכרתי.
אני נזכר שבעצם אני מאד אוהב את השהייה במים. אני נכנס עם צנרן, (אהה, לא ידעתם, - שנורקל), צף לי ומגרד את הסירה.
הכול כשורה אהובותי ואהובי.
אנחנו בספורט  קפה החביב עלינו, החל מאתמול, אני עם גין וטוניק ואחרי חצי כוס אני מרחף.
יעילות בביצוע. לא צריך שנים שלושה משקאות כדי ל"רחף".
המצודה של סיטיה
  

יום ראשון, 19 במאי 2013

סיטייה - כרתים

שלום חברים
ה-19 למאי ואנחנו בכרתים, בעיירה שנקראת סיטייה. שיהיה.
הגענו אתמול לפנות ערב לאחר הפלגה נעימה עם רוח גבית שלעיתים הגיעה ל-20 קשר. חלוץ פתוח לרווחה ורצים 6-8 קשר. נחמד.
הגענו. נקשרנו לאורך הרציף והלכנו לאכול. אכלנו. אני מתחיל לאהוב דגים בסוף עוד נתחיל לדוג.
הבוקר קמנו ליום יפה, קצת מעונן ועם רוח קלילה.
הסניליות מתחילה אצלי. בינתיים במנות קטנות.
לפני כמה ימים שכחתי את הסיגריות שלי במקום כלשהוא.
אתמול זה היו משקפי השמש שלי. הייתי בטוח ששכחתי אותם במסעדה, זורבה, שם מאד מקורי, ואכן הלכתי לשם הבוקר. יום ראשון, עדיין סגורים.
חזרתי לסירה מאוכזב.
קודם לכן, מוקדם בבוקר החלטתי שצריך להתחבר לחשמל. היוונים שמו לי את החיבור במרחק של כ-80 מטר ממקום העגינה שלנו.
שני כבלים, לא ..הסmmmפיקו.   הבאתי כבל שלישי ולא  חר מאבק עם ברגים חלודים, חיברתי חוט שלישי וביחד, כ-100 מטר כבל. הכל עובד.
החלטתי להטעין את המחשב ויחד עם המחשב, מצאתי את המשפיים שלי, משקפי השמ החביבות עלי. כמו שחשבתי, הם היו אצל זורבה וחזרו לתיק המחשב. סניליות, כבר כתבתי.
הכל כשורה אהובותי ואהובי. לאחר יום הפלגה, ארוך, נחים. בעיקר אני. דינהמנקה    ומיבשת.

יום שישי, 17 במאי 2013

ה-17 למאי קרפטוס

העיירה אוליפוס





אתמול הגענו לקרפטוס. שוב, ואני לא מתלונן, הפלגה חלקה ברוח חלשה ועם מנוע. הראשי פתוח, בעיקר לקישוט
העיירה במבט ראשון, די מכוערת. העגינה היא בנמל המסחרי שלהם, לאורך הרציפים.
הגענו, נקשרנו, הלכתי למשטרת הנמל והוא אמר לי להיקשר במקום אחר. למה לא. זזנו קצת.
עדיין לאורך הרציף. נחמד.
היינו הסירה הראשונה ואחרינו הגיעו עוד איטלקים, עזרנו להם להיקשר, והגיעו עוד איטלקים. נו, עזרנו גם להם.
בערב יצאנו ל"מקסים".
מסעדה נחמדה, אוכל בסדר ומלצרים נחמדים.
חזרנו ונפלנו שדודים.
מסתבר שיום הפלגה בכל זאת די מעייף.
הבוקר קמנו די מוקדם. אני כמובן יוצא לחפש אינטרנט ובית קפה.
הגעתי לקפה שכמעט פתוח, יהיה ב-8 אבל הבלונדינית היפהפייה שדוחפת מטאטא, מרשה לי לחכות, להכניס את המחשב לטעינה ואני בחיכיון.
כזו בלונדינית יכולה להיות רק מארצות המזרח. ואכן, הגברת מאוקראינה ואנחנו עוברים לרוסית שוטפת. בעיקר שלה. החלק שלי מוגבל להרבה "דה, דה" וחיוכים. האמת אני די מבין מה היא אומר, כמעט.
כדי לא להחזיק אתכם במתח, אם לבלונדינית היו כל השינים והיא הייתה צעירה בכ-15 שנה, באמת היה על מה לדבר. במצב הנוכחי, אנחנו מחליפים רק חיוכים.
החלטנו להישאר היום בקרפטוס. מזג האוויר על התחזית אמור להיות גבה גלים ומחר מובטח ים שקט. אנחנו בעד ים שקט.
זהו בערך. ננסה לעשות משהו היום. נראה.
מפולת סלעים בדרך
כתגבורת לבלונדינית האוקראינית, הגיעה שחרחורת גרוזינית. מגולחת. לא לדאוג. מטיבליסי. דיברנו ברוסית ואנגלית.
שכרתי רכב. עולה פחות מארוחת ערב ונצא לטייל.
הסוכן של אוויס, הולנדי. מעניין אם יש להם יוונים כאן.
נסענו. לדינה המפה ולי ההגה. כרגיל.
נוסעים לכפר טיפוסי שנקרא בשם טיפוסי, אולימפוס. הנסיעה בהרים ואני מקבל כל הזמן הוראות להאט.  האמת, הכביש ההררי עם המון מפולות אבנים. עובדת שם חברת מע"צ הישראלית, (קל לזהות לפי קצב העבודה והכלים המכנים הכבדים).

הגענו לאולימפוס. כפר טיפוסי עם רחובות צרים, ואני מתעקש להיכנס עד הסוף. הרחוב נהייה צר וצר יותר ומסתיים במדרגות. עכשיו אין מקום להסתובב ואני נוסע לאחור כחצי קילומטר, מאד בצפיפות ובזהירות. עוזר לי יווני אחד שנותן לי הוראות מיותרות ודינה שמזכירה לי שאמרה לי לא להיכנס לסמטאות האלו, וכרגיל היא צודקת.
הסמטא שיוסי ניסה להכנס אליה עם רכב
למרות העזרה המסיבית, אני יוצא משם ללא פגע לרכב או לסביבה וחונה עם כולם.
ארוחת צהרים במסעדה יוונית, טיפוסית כמובן, והמשך בדרכים הרריות.
האמת,דרכים יפות מאד. היו להם כאן כמה שריפות יער רציניות. מסתבר שבאורנים הענפים נשרפים והגזעים נותרים זקופים. את אלה הם כורתים וכרגע הם על המדרונות. מראה חום, מכוער.

חזרנו לסירה עייפים אך מרוצים, בדיוק לשנת אחר הצהריים שלי.
מה שנותר זה לקחת את הכביסה שמסרנו כאן ליווני עם חוש הומור, אני מקווה,  שהבטיח שיהיה מוכן ב1900. אחר הצהרים הוא ישן. שמחתי למצוא אח לאדיקות שלי.
הוא גם אמר שזה יעלה או 100 יורו או 12 יורו. אני הצעתי 200 יורו ונראה למי יש חוש הומור יותר דפוק.
את הרכב נחזיר אחר כך, קניות עשינו, ומחר נשים נפשנו בכפנו ונשוט לכרתים.
מזג האוויר היום היה אמור להיות גרוע ומחר יהיה טוב.
הכל כשורה אהובותי ואהובי. נדווח מכרתים, אם אלוהים ירצה ומזג האוויר ירשה.

יום חמישי, 16 במאי 2013

חלאקי

חלאקי ה-15 למאי 2013
אתמול הגענו לאי קטן זה מערבית לרודוס.
אי יפה.
עוד לא פגשתי אי יווני מכוער, אבל בשביל זה יש להם את אתונה.
ההפלגה הייתה חלקה ואפילו ניסינו להרים מפרשים מלאים.
כיביתי מנוע וזה עבד בקושי לחצי שעה.
אנחנו עד עכשיו ב-98% מנוע.
דינה, כרגיל, הלכה לפטרל בעיירה וצילמה תמונות נהדרות. מאחר וזה מעבר לכישורים הטכניים שלי, היא תצרף אותן אחר כך.
יש כאן מעגן קטן עם רציף צף, אליו נקשרנו לאורך הרציף.
מאוחר יותר הגיעו סירות נוספות והן כבר השתמשו בעוגן.
יש כאן סירת ברזל רוסית, נראית כמו סירה רוסית. מאד מסיבית, בצבעי אדום לבן ומכוערת להפליא. זה נראה כאילו אני הייתי הרתך של הסירה.
לידינו שתי סירות של אנגלים, מכל הגילים, בכל סירה כ-10 אנשים, שלוקים ואדומים כמו אנגלים שניסו להשתזף והצליחו להישרף.
ראיתי בפסבוק של דינה שאבי מפיץ תמונות נבחרות של דינה ואני שמח על כך. תמשיך אבי, תודה.
מפליא אותי שעם כל החופשים בארץ, לאף אחד מחברי ומשפחתי אין זמן לשלוח לנו איזה דוא"ל. (סליחה, חוץ מנורית). זה לקטע הפולני שלי, שתרגישו אשמים, למה לא.
הבוקר קמתי כרגיל ב-0530 והלכתי למאפיה. אמר לחזור ב-0700 נראה אם התכוון לכך.
זמן יווני, כמו מרחקים יוונים, הם הערכות בלתי מדויקות בלבד.
זהו בערך.
קראתי את הראיון עם יאיר לפיד והוא קרא לדרעי שקרן. (אינו דובר אמת).
הפתעה. מה באמת ? ואנחנו לא ידענו על כך דבר.
הכל כשורה אהובותי ואהובי.
התחנה הבאה, אם אלוהים ירצה ומזג האוויר ירשה - קרפטוס.