 |
| העיירה אוליפוס |
אתמול
הגענו לקרפטוס. שוב, ואני לא מתלונן, הפלגה חלקה ברוח חלשה ועם מנוע. הראשי פתוח,
בעיקר לקישוט
העיירה
במבט ראשון, די מכוערת. העגינה היא בנמל המסחרי שלהם, לאורך הרציפים.
הגענו,
נקשרנו, הלכתי למשטרת הנמל והוא אמר לי להיקשר במקום אחר. למה לא. זזנו קצת.
עדיין
לאורך הרציף. נחמד.
היינו
הסירה הראשונה ואחרינו הגיעו עוד איטלקים, עזרנו להם להיקשר, והגיעו עוד איטלקים.
נו, עזרנו גם להם.
בערב
יצאנו ל"מקסים".
מסעדה
נחמדה, אוכל בסדר ומלצרים נחמדים.
חזרנו
ונפלנו שדודים.
מסתבר
שיום הפלגה בכל זאת די מעייף.
הבוקר
קמנו די מוקדם. אני כמובן יוצא לחפש אינטרנט ובית קפה.
הגעתי
לקפה שכמעט פתוח, יהיה ב-8 אבל הבלונדינית היפהפייה שדוחפת מטאטא, מרשה לי לחכות,
להכניס את המחשב לטעינה ואני בחיכיון.
כזו
בלונדינית יכולה להיות רק מארצות המזרח. ואכן, הגברת מאוקראינה ואנחנו עוברים
לרוסית שוטפת. בעיקר שלה. החלק שלי מוגבל להרבה "דה, דה" וחיוכים. האמת
אני די מבין מה היא אומר, כמעט.
כדי
לא להחזיק אתכם במתח, אם לבלונדינית היו כל השינים והיא הייתה צעירה בכ-15 שנה,
באמת היה על מה לדבר. במצב הנוכחי, אנחנו מחליפים רק חיוכים.
החלטנו
להישאר היום בקרפטוס. מזג האוויר על התחזית אמור להיות גבה גלים ומחר מובטח ים
שקט. אנחנו בעד ים שקט.
זהו
בערך. ננסה לעשות משהו היום. נראה.
 |
| מפולת סלעים בדרך |
כתגבורת
לבלונדינית האוקראינית, הגיעה שחרחורת גרוזינית. מגולחת. לא לדאוג. מטיבליסי.
דיברנו ברוסית ואנגלית.
שכרתי
רכב. עולה פחות מארוחת ערב ונצא לטייל.
הסוכן
של אוויס, הולנדי. מעניין אם יש להם יוונים כאן.
נסענו.
לדינה המפה ולי ההגה. כרגיל.
נוסעים
לכפר טיפוסי שנקרא בשם טיפוסי, אולימפוס. הנסיעה בהרים ואני מקבל כל הזמן הוראות
להאט. האמת, הכביש ההררי עם המון מפולות
אבנים. עובדת שם חברת מע"צ הישראלית, (קל לזהות לפי קצב העבודה והכלים המכנים
הכבדים).
הגענו
לאולימפוס. כפר טיפוסי עם רחובות צרים, ואני מתעקש להיכנס עד הסוף. הרחוב נהייה צר
וצר יותר ומסתיים במדרגות. עכשיו אין מקום להסתובב ואני נוסע לאחור כחצי קילומטר,
מאד בצפיפות ובזהירות. עוזר לי יווני אחד שנותן לי הוראות מיותרות ודינה שמזכירה
לי שאמרה לי לא להיכנס לסמטאות האלו, וכרגיל היא צודקת.
 |
| הסמטא שיוסי ניסה להכנס אליה עם רכב |
למרות
העזרה המסיבית, אני יוצא משם ללא פגע לרכב או לסביבה וחונה עם כולם.
ארוחת
צהרים במסעדה יוונית, טיפוסית כמובן, והמשך בדרכים הרריות.
האמת,דרכים
יפות מאד. היו להם כאן כמה שריפות יער רציניות. מסתבר שבאורנים הענפים נשרפים
והגזעים נותרים זקופים. את אלה הם כורתים וכרגע הם על המדרונות. מראה חום, מכוער.
חזרנו
לסירה עייפים אך מרוצים, בדיוק לשנת אחר הצהריים שלי.
מה
שנותר זה לקחת את הכביסה שמסרנו כאן ליווני עם חוש הומור, אני מקווה, שהבטיח שיהיה מוכן ב1900. אחר הצהרים הוא ישן.
שמחתי למצוא אח לאדיקות שלי.
הוא
גם אמר שזה יעלה או 100 יורו או 12 יורו. אני הצעתי 200 יורו ונראה למי יש חוש
הומור יותר דפוק.
את
הרכב נחזיר אחר כך, קניות עשינו, ומחר נשים נפשנו בכפנו ונשוט לכרתים.
מזג
האוויר היום היה אמור להיות גרוע ומחר יהיה טוב.
הכל
כשורה אהובותי ואהובי. נדווח מכרתים, אם אלוהים ירצה ומזג האוויר ירשה.
כרגיל אני נהנה מכושר הכתיבה המליצי שלך ועוקב באדיקות אחרי הבלוג.
השבמחקאבי
היוונים בוכים על האבטלה כי כל העובדים הם זרים - יותר בזול ....
השבמחקנשמע מוכר ממקומות אחרים
לתיירים זה מועיל - אז מה אכפת לך ?