הרקלייון -קנוסוס

יום שבת.
התחלה מאוחרת, ונוסעים להרקלייון, שוב, אבל הפעם ברצינות.
דבר ראשון אנחנו רוצים לבחון את המרינה-המזח העירוני, מאחר וזו התחנה הבאה שלנו.
המרחק כ-40 מייל.
אחרי שנשהה שם יום או יומיים, נמשיך לכנייה.
המזח והמרינה מתגלים כמקום נחמד, עם מקום, כניסה בלילה ללא בעיות, דרך הנמל הראשי וזה נראה טוב.
התישבנו לקפה והגברות הלכו לראות את המצודה
המצןודה בשיפוצים החל משנת2007 והשיפוץ יסתיים בעתיד.

קנוסוס

נוסעים לקנוסוס. היוונים מבטאים את ה-K, שלא כמו באנגלית. שיהיה.
מקום יפה. ארמון ישן מהתקופה המינואית, כ-2000 לפני הספירה.
למזלם, אנגלי אחד החל בחפירות ושיחזור בשנת 1900 ושיקם חלקים גדולים מהחורבות.
זה לא מתאים לשיטה היוונית הדוגלת בלהשאיר את האבנים במקומם.
זה כמובן מתאים ליוונים מאחר וזה אומר לא לעשות דבר.
האנגלי קצת הגזים ביציקות בטון שלו אבל בסךהכול התוצאה יפה ולא  מגיעה לקרסוליים של מצדה או עכו או בית שאן או קיסריה ......וכו'.
אני תמיד מתפלא ומקנא איך הם מכל כך קצת אבנים, מפוזרות, שבורות ולא מרשימות הם הצליחו לייצר תעשית תיירות אדירה.
אולי הסוד הוא היוונים. הם באמת נחמדים.
חזרנו בזמן. (מצוות אתם יודעים).
הערב אנחנו נוסעים להרים לאיזה טברנה שרמי יבחר.
מחר מנוחה, מחרתיים להרקלייון.
חיים קשים.


הכול כשורה אהובותי ואהובי.

יוסי יוצא לבוש לארוחת ערב

דינה מתקשה עם הרשת והתמונות, דווקא יש, אבל לרשת אין סיכוי.
בסוף היא תתגבר עליה.