עוד יום ברטימון

ה-30 לחודש. יום חמישי
עומד בפנינו עוד יום קשה בו לא נידרש לעשות דבר.
אתמול בערב יצאנו לעיר בערב.
ליד מקום יפה ואוורירי נתקלנו בתופעת המסעדה הריקה.
מסעדה שנראית כמו עוד מאות אחרות וריקה.
בפתח, כמנהג היוונים עמד יווני קטנטן ונחמד.
הודעתי לו שאנחנו המזל שלו ותיכף נמלא לו את המסעדה.
התישבנו.
הזמנו תפריט לשנים מספר 55 (נניח שזה המספר מה זה משנה), שנרא ה מבטיח.
הגיע משהו עב"מי עם קצת ציפס קצת תמנון והרבה רוטב.
לא משהו.
הדבר החיובי היחידישאני יכול לומר על זה הוא שלא לכלכתי את החולצה שלי, שלא כהרגלי בקודש.
המסעדה אכן התמלאה.
מסקנות, לא להזמין תפריטים מוכנים במיוחד מגמדים יוונים נחמדים.
בדרך חזרה פיציתי את את עצמי  בגלידת שוקולד ענקית.
כמו שאתם קוראים הכול כרגיל.
מה שמחזיר אותי לבעית הפתיחה, אין מטלות או תכונית מוגדרת.
אני אתקן, קצת את העמוד שנוצח במערכה עם המפלצת ואמצא לי עוד דברים לעשות.
לדינה יהיה יותר קשה אבל היא גם תמצא.
אולי תלך לעיר לפטרל.
הכול כשורה אהובותי ואהובי.