יום רביעי, 8 במאי 2013




8.5.13

קסטלו ריזון חזרנו אליך בשנית, או בחמישית. מי זוכר.

אחרי הפלגה שקטה מאד, עם 60 שעות מנוע ו-3 שעות מפרש, הגענו.

הגענו לפני עלות השחר ובהתאם להבטחתי לדינה, חיכינו עד לאור יום לכניסה.

הכנתי מצוף בקצה בעוגן, עם חבל הארכה-סימון, באורך של כ-8 מטר.

המצוף טבע ולא נודעו עקבותיו. כנראה שהחבל שהכנתי קצר מידי.  נראה מה קורה ביציאה.

עדין לא הלכנו לעשות "כניסה" ואנחנו מתלבטים. נראה מחר.

לא דגנו בדרך, מה יש לנו נגד הדגים ?

בדרך זכינו לביקור של כנראה, עיט מותש שבא לנוח על הסירה.

בא, נחת, ישב, בסוף באה כנראה אימא שלו ולקחה אותו.

למחרת שב, הפעם לבד. שוב, נח, והמשיך לדרכו.

הימים נעימים, הלילות קרים והחליפה החדשה ממש במקום, עושה את עבודתה.

נכנסנו כאמור בבוקר, ואת היום בילינו בעיקר, אני, בשינה והשלמת שעות.

דינה התנפלה על הסירה, ניקיונות.

האמת, כבר נראה יותר טוב.

מחר, אולי, ניסע עם הדינג'י למערה הכחולה. תלוי במזג האוויר. עד עכשיו הים ממש חלק ונעים.

אין לי שום תלונות על העובדה שאני בעיקר מנועית. עדין מניף מפרש ראשי ליצוב וקישוט.

דינה מפעילה את הראדאר בלילה והוא עובד מצוין. (תודה מיכאל).

אדון ונגליס, בעל המסעדה מהצד המזרחי של הרציפון, נראה כרגיל. כנראה נאכל אצלו הערב.

השכן שלנו רוסי, מיכאיל, הסירה יוצרה בפולין בגדנסק, סירה קטנה 30 רגל.

החברה שלו, צעירה יחסית, יוצרה באוקראינה.

רופא מנתח במוסקווה.

מאחר והאנגלית שלו פחות טובה מהרוסית שלי, דיברנו ברוסית והבנתי בערך 2/3 ממה שאמר.

הבוקר עזר לנו להיקשר, מוקדם יחסית, שתיין הכפר. אחר כך קניתי לו בירה וחבר לחיים. זול יחסית.

זהו בערך. דינה תיקח אותי לפטרול אלים עוד מעט, ארוחת ערב אצל ונגליס ומחר אלוהים גדול. נראה.

נשיקות לכולכם, אני כבר מתגעגע.

הכל כשורה אהובותי ואהובי. אין תקלות. עדין.


הנץ (ממלטה) שבא לנוח


תגובה 1: