אנחנו ברודוס ביום גשום.
הגיעו אחרינו לכאן רמי
ולינדה מקדימה המתכננים מסע דומה לשלנו.
כאמור גשם.
החלטתי שלא לצאת היום לסימי.
מי שיוצא בגשם, מחפש צרות. אני לא.
גמרתי את הפרק הרוסי שלי,
אני מקווה להרבה זמן. אסביר.
קראתי לקרוא על לנינגרד
בזמן המלחמה. היום סנט פיטרסבורג. מדהים איך כל הרוסים שאנחנו פוגשים, מקפידים לקרוא
לזה בשם החדש, ישן. לנין מת.
בנוסף לכל הזוועות שנגרמו
על ידי הגרמנים, המצור וההתקפות, ההנהלה הרוסית
שהייתה גרועה למדי, גרמה לקורבנות נוספים.
הספר על ידי ההיסטוריונית
האנגליה, אנה ריד, כבר הזכרתי אותה, מעריכה שמתו ברעב כ-750,000 אנשים.
המפלגה הקומוניסטית ירתה
בעוד אי אילו אלפים והגרמנים עשו את היתר.
לא פלא שלא היה לי תאבון
בדרך לכאן. מזג האוויר היה שקט וקראתי את הספר
בדרך.
המלאים שצברתי בעיקר סביב
המותניים, מתחילים להיעלם.
עוד כמה שבועות כאלו והכרס
עליה עמלתי כה רבות, תיעלם.
אחרי לנינגרד עברתי לסטלין.
לבחור היה הספק מדהים.
הוא הצליח לחסל כמה מיליונים של בני אדם, בעיקר אוקראינים ומיעוטים, לא יהודים, עוד לפני שהגרמנים הגיעו.
הוא התחיל עם הרבה יהודים,
טרוצקי, קמנייב, זמיניב, כגנוביץ, (לזר),
אבל בסוף נשאר רק עם לזר.
מסתבר שאת עלילת הרופאים
היהודיים, הפסיק רק מותו.
ידידנו חרושצוב שהיה הממונה על אוקראינה, עשה עבודה יסודית מאד על האוקראינים
כל זה עוד לפני הגרמנים.
לא פלא שהאוקראינים הצטרפו
לגרמנים נגד הרוסים.
טוב, סוף סוף, סטלין מת
בשנת 1953. כרושצוב דאג שיירו בבריה, תוך
שנה. מולטוב קיבל בחזרה את אישתו היהודייה
שאהב, מהכלא, ורוסיה עברה לעידן ליברלי ומודרני של כרושצוב, ברזנייב ושות'.
ועכשיו יש פוטין אבל עליו
עוד לא כתבו ספרים.
זה כל שיעור ההיסטוריה
להפעם. תודה לאריאל על סטלין ולמיכאל על לנינגרד.
אני משאיר לדינה לצרף תמונות
מתאימות לנושא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה