יום חמישי ה-9 לחודש. לרוס

אחרי עוד יום מפרך של הפלגה, אנחנו במפרץ קטן ונחמד, על מצוף, של מסעדה, בלארוס.

היום המפרך שלנו התחיל ב-1130 לאחר שנפרדנו מהבנות הצעירות בקוס, והפלגנו ישירות ללארוס.

הכוונה הייתה לעגון במרינה בלארוס שהתברר לנו כי היא מלאה.

אז בלי טובות, מצאנו מפרץ קטן בדרום האי, התקשרנו למצוף של המסעדה ואנחנו כאן.

הפלגה קצרצרה, לא מפרשים ומול ים חלק, מפרכת כבר כתבתי, ואנחנו כאן.

בעל המסעדה נזעק אלינו עם הסירה שלו להראות לנו שנקשרנו לחבל הלא נכון.

ניסיתי להפיל את הטעות על דינה אבל לדעתו האחריות היא שלי. קיבלתי. תוקן.

קבענו שיבוא לאסוף אותנו ב-20:00 למסעדה.

לידינו עגן שוויצרי.

ירד אל פני המים עם מד חום, מדד את חום המים, הודיע כי תקין ואז הם ירדו למים.

שוויצרים.

אני ירדתי לסיור סביב הסירה ובעיקר להסתכל על חבל המצוף. תקין.

המים נהדרים, 25 מעלות. (גם לי יש מד חום). מד העומק שלי מראה גם טמפרטורה  של המים.

מאחורינו עגנו ישראלים.  כנראה  סירה מחיפה.

את רוב היום אני מבלה בתשבצים ובשינה כדי שלא אהיה עייף מידי ללכת לישון בלילה.

הקטע הזה נכתב לאור עידודו של מיכאל המספר לי שנועם אוהב לשמוע על עלילות "סינבד המלח".

אני שמח לבשר לכם שאין הרבה חדש. אין תקלות.(טפו טפו טפו) ואפילו תליתי דגל אמריקאי חדש שקנינו כאן. הישן התבלה.

הערב כאמור למסעדה כאן ומחר השכם בבוקר לסמוס.

מזג האוויר, לפי התחזית מבטיח להיות קצת יותר מעניין ונשתדל להגיע לסמוס, כ-6-7 שעות הפלגה מכאן, לפני שיתפתח למשהו.

זהו לבינתיים.

הכול כשורה אהובותי ואהובי.  חושב עליכם.

  

יום רביעי. 8 ליולי. קוס

אחר הצהרים. שקט.
4 נשים זה הרבה. אפילו שאני אוהב את כולן.
דינה טלי הלכו לרוקן את העיר.
יעל וטל נעלמו מהבוקר.
אנחנו בקוס. יש לדינה ולי חילוקי דעות לגבי המקום. אני לא זוכר אותו בכלל. לפי דינה היינו אבל לא במרינה בה אנחנו נמצאים אלא במקום אחר, לא ברור איפוא. רישומי המרינה מראים שהיינו פה לפני 3 שנים באוגוסט. אז למי אפשר להאמין ?
המרינה נחמדה מאד והגענו אליה אחרי הפלגה נחמדה מאד מסימי. שקט ורגוע. לא זוכר משהו מיוחד מסימי מלבד עיירה נחמדה, שכבר היינו בה מספר פעמים ואני זוכר אותה.
 ברודוס היה לנו שכן נחמד, אנגלי, מקס עם אשתו ג'ודי ועם סירת אוייסטר 58 רגל חדשה. משהו צנוע שעלה לו 1.3 מליון פאונד. לא שאלתי. סיפר לבד. בא לפגוש את ילדיו המפוזרים בין אוסטרליה להונג קונג.
 בסימי עשינו קניות. אני לארנק חדש, דינה כנ"ל וגם פגשנו את כריס ונירית. את הזוג הזה אנחנו פוגשים בכול מיני מקומות בעולם, כולל בקבו ורדה.
החברה נעימה מאד, היוונים נחמדים מאד, למעט נהג זקן אחד שהתעצבן שנסעתי באין כניסה. נו, באמת.
היום שכרנו רכב כאן ונסענו לקרוע את האי. (סה"כ 50 ק"מ). עצרנו בזיאה במסעדה נחמדה בה היה מלצר דובר עברית, מקומי, היה בארץ הרבה פעמים, חצי יהודי, ולרוע מזלו החצי הלא נכון. אביו יהודי ואימו בת המקום. אחרת היה עולה לארץ. (לדבריו).
גם ברודוס שכרנו אוטו ששימש, בין היתר להביא את האורחות משדה התעופה. אחר כך גם לטיולים.
היה לנו אירוע עם נהג מונית מקומי שהרשים אותי. נסענו מהמרינה החדשה לעיר, הזמינו לנו מונית ועלה 7 יורו. טוב. חזרנו מהעיר עם מונית ואני כותיק ומנוסה אומר לו "אז זה 7 יורו" יעני להראות לו שאני לא פרייר. ומיד בא תיקון של הנהג, לא 7 יורו רק 5. והסבר, אם אתה מזמין אותי בטלפון ואני נוסע אליך אז 7. אם אתה בא אלי, תפסנו אותו במרכז העיר, אז רק 5 יורו. לא התעקשתי.
שמעתי שגם בארץ יש כאלו נהגי מוניות – באגדות.
מחר אנחנו מתכננים לדלג עוד אי בדרכנו צפונה. משהו כמו לארוס. שיהיה. אני נוהג. הכול בסירה עובד, (חמסה, חמסה, טפו, טפו, טפו). הטפו זה בפולנית.
אפילו מיזוג האוויר עובד נהדר.
הגברות בעיר, הילדות נעלמו מהבוקר. שלווה.
 בין הדברים הנחמדים שקרו לנו, פגשנו את שבתאי לוי, עם הצוות שלו. נחמדים מאד.
 זהו לבינתיים. אין גדולו ואין נצורות וטוב שכך.
הכול כשורה אהובותי ואהובי.

שבת ברודוס

יום שבת ברודוס- הרביעי ליולי. יום הולדת שמח -ארה"ב. הניוזילנדית עזבה למעבורת לאתונה. ילדה נחמדה. בת 24. עם ידע ממש ממש מצומצם על העולם. איזה כייף לה. כמובן שניפחנו לה את הראש עם ההיסטוריה ההירואית של העם היהודי. גם אמרנו כמה מילים טובות על האיסלם. (אוהבים להרוג וכדומה). בקסטל התידדתי עם דניאל. פליט מחלב סוריה. על פי דבריו, בערבון מוגבל, היה בעל קזינו בחלב, מכר, ברח. הוא לבדו בעולם נוצרי אורתודוכסי. האנגלית שלו והערבית שלי-באותה רמה. ובכול זאת שמענו אום כולתום ביחד, אנתא עומרי- ונהינינו. בעיניו עלו דמעות. יש בקסטל הרבה פליטים מסוריה. בדרכם לאירופה. ידידינו דניאל רוצה להגיע דרך סרביה ואנגליה. לא נכנסנו לפרטים. הציע שאקח אותו בעד כסף הלאה וסירבתי בנימוס. בכול אופן, ההזמין אותי לקפה, אני אותו לבירה, ונפרדנו בידידות. לא אתפלא אם כול הסיפור שסיפר לי הוא המצאה אחת גדולה והוא סוכן חשאי של החיזבאללה. ונגיליס שונא את כול המוסלמים. כולל את דניאל, שיושב אצלו, אוכל, שותה ומשלם. אז עזבנו את קסטל והגענו לרודוס. האתר שלנו לתחזיות השתגע וצפה הוריקן בארץ ובופור 12, כן, בשחור, בכרתים. ההפלגה הייתה שקטה. בערב שקדם לעזיבתינו את קסטל, הגיעה סירה מנועית גדולה, כ-60 רגל, עם קפטן ישראלי- עומרי- זה מהשיר של אום קולתום, עם בתו, נווט בנמל חיפה ואדריכל נוף כצוות, בדרכם לחיפה. יש לו מיכל של 2500 ליטר וצריכת דלק של 60-150 ליטר לשעה תלוי בים ובמהירות. בקיצור, הוא מוגבל לקפיצות של 200-250 מייל. קופץ מתחנת דלק אחת לשנייה. תחנתו הבאה תהייה מרינה לאצי בקפריסין ומשם לחיפה. מחיפה להרצליה. איש אשכולות. ימאי ומורה לימאות מקדמת דנא. היה מה לשמוע וללמוד. איש מאד אינטיליגנטי, הסכים עם כול מה שאמרתי. אז זהו, אנחנו ברודוס במרינה החדשה. מרינה נהדרת, ריקה ושקטה. זאת לעומת הברדק במנדרקיס. לא זול, 30 יורו ללילה, אבל שווה. עדין בשלבי גמר אבל נראה נהדר. מרוב שהמרינה ריקה ואין לה חבלי קשירה במים, (סינקרים), אנחנו עוגנים "אלונג-סייד". זה אומנם מרחיק מאיתנו את החוויה של עוגנים על עוגנים ותסבוכת במנדרקיס, אבל נאלצים לוותר על החוויה. שכרתי רכב שיגיע בצהרים. ניסע לטייל ולקניות ונאסוף את האורחות שלנו מחר משדה התעופה. אני הולך להיות מוקף. ולא אוסיף. הסירה האנגלית הקלאסית שעגנה בהרצליה נמצאת כאן בדרכה לאיטליה. עם צוות בלבד. יפגשו את הבעלים באיטליה. הסירה נבנתה ב-2003 באנגליה, מעץ, עם ציפוי אפוקסי, ובעלות כפולה ומכופלת מאשר סירה רגילה ונורמלית. זהו לבינתיים.

רודוס

אנחנו במרינה החדשה של רודוס, זו שבונים כבר כ-10 שנים, והיא עדין לא גמורה

הפלגה שקטה של 11 שעות ואנחנו בחום של רודוס. משחררים את הטרפמיסטית הניוזילנדית שלנו, לוקחת מעבורת לאתונה. ומקבלים את טלי יעל וטל המגיעות ביום ראשון.

קסטלו-יום שני

החלטנו להישאר עוד יום בקסטל.
מחמת הסערה, שמשתוללת ליד רודוס.
כבר מזמן לא ראיתי סימנים של 11 בופור בתחזית מזג האוויר שלי- בין רודוס לכריתים.
אני יושב ליד דניאל, פליט סורי-נוצרי-.
הוא לא יודע אנגלית. אני לא יודע ערבית. מדברים.
היה לו קזינו בחלב, סגר, ברח, הוא כאן בדרכו לאירופה.
מחר שט לאתונה, משם לצרפת ואנגליה. אפשר לדבר הרבה גם ללא שפה.
אנחנו נפליג מחר בבוקר לרודוס. נאסוף את טלי ביום א' ואלוהים גדול.
אתמול הלכנו לשחות במים הנפלאים כאן. צלול. הכול סלעים. אין מדוזות. מים בסביבות 26-27 מעלות. מה עוד צריך.
האורחת שלנו תמשיך איתנו לרודוס או שתפליג מחר לאתונה עם המעבורת. נראה מה שתחליט.
זהו לבינתיים.

עדיין קסטלו

יום רביעי אחה"צ.
יש אלוהים.
הדרכונים חזרו. הכול טוב. יחי היוונים עם הברדק שלהם.
מחר נפליג לסימי.
מזג האוויר לא משהו אבל ננסה. לא יצליח, נחזור או נעצור בדרך.
הטרמפיסטית שלנו נשארת איתנו עד סימי.
ילדה ניוזילנדית נחמדה בת 24.
דינה ואני תפסנו אבהות עליה.
חם.
אולי נלך לשחות קצת.

קסטלוריזון

ראשון ליולי יום רביע.

הגענו מוקדם בבוקר, לאחר שדינה ביקשה שלא ניכנס בלילה.
הפלגה  רגועה מאד.
סהכ 61 שעות מהן רק 10 שעות מנוע.

לקחנו איתנו טרמפיסטית צעירה מניו זילנד, שיחפשה טרמפ ליוון.
נחמדה.
בפעם הראשונה תפסנו אלבקור , גדול יחסית 8 קילו.
אחרי חיתוך וניתוח נשאר הרבה פחות.
אכלנו לשובע, והקפאנו את היתר.



מחר נפליג לסימי, אם מזג האוויר ירשה.
נעשה כאן גם את הצק אין ונקווה שלא יתפסו אותנו.
בפעם שעבה לא עשינו צקאוט.
נראה.
זהו לבינתיים.