לארוס מרינה. 17 ליולי 2018

אתמול יצאנו  או יותר מכון גורשנו מהמעגן העירוני. של העיירה קלימנוס. בילינו כאן כמה ימים כולל שכירת רכב וטיול. אבי טס הביתה דרך מעבורת שלקחה אותו לאתונה..
אני ראיתי בערב את הגמר בכדורגל. היה משחק טוב. מאד. הקרואטים נתנו לצרפתים שתי מתנות. שער עצמי ופנדל לא מחוייב המציאות. הצרפתים נתנו עוד שני גולים בלי עזרה מהקרואטים..
הקרואטים החזירו בשער אחד וקיבלו עוד אחד במתנה מהשוער הצרפתי. היה טוב.

יצאנו ביום שני בבוקר למפרץ לעגון על מצוף. בעל המסעדה והמצוף לקח אותנו לארוחת ערב והיה נחמד.
היום הרוח ירדה קצת והפלגנו ללרוס.
טלי מצוננת קשות והיום עכשיו הן הלכו לרופא. נראה.
אין הרבה חדש. הסירה מתנהגת יפה. אני מחכה לשובן של הגברות.

למסעדות יש מנהג מגונה לחבר סיסמאות מוזרות ומסובכות הנדרשות לכניסה לרשת שלהם. למה .
רק במקום אחד הייתה מסעדה ללא סיסמא.
לגבי מחר נראה לפי טלי.

אז לטלי דלקת ריאות. קיבלה אנטיביוטיקה ומשאפים.
הבטחתי לה ביקור במיקנוס , לכן עליה להבריא מהר.
מחר ממשיכים לפטמוס, בדרך צפונה ומערבה.

קלימנוס. ה- 13 ליולי. יום שישי.

עזבנו את ניסרוס לא לפני שהרמתי עוגן לגרמני אחד שהטיל את השרשרת שלו עלינו.
בעיה שלו.
הטכניקה עובדת להפליא. מרימים את השרשרת שלו,משחילים חבל מתחת השרשרת שלו.
קושרים בחבל לברוז שלנו.
מורידים את העוגן שלנו. משתחרים וזורקים את השרשרת שלו למים. שיתמודד.
הוא צריך לוודא שהעוגן שלו עדין נעוץ.

הפלגנו בהפלגה מאד רוחנית לקוס. הרבה מאד רוח עם  משבים של 30 קשר. הרבה מתזים. היה שמייח.
הגענו עייפים. הם הודיעו לנו שיש ריגטה גדולה המגיעה אליהם ביום שישי ויוכלו לתת לנו מקום רק ללילה אחד. בסה.
טוב.
יוסי לא סיפר על גלים די גבוהים ומתזים של מים על היושבים בצד השמאלי של הסירה , אתמול ( טלי) והיום  ליושבים בצד הימני של הסירה( אני)
ויוסי כל יום , כי הוא הקפטן.
אבי הצליח להתחמק מרוב ההתזות.
היום קמנו מוקדם. 06:00, קבעתי עם תחנת הדלק לתדלוק ב 07:00   למרבה התדהמה הוא הגיע בדיוק בזמן. נס יווני .
היום הפלגה קצרה לקלימנוס.
גם רוח אבל קצר ופחות מאתמול. כאן נוכל להישאר עד יום שני ואז הרגטה מגיעה גם לכאן.
התחברנו לחשמל ומים. שניהם חשובים. החשמל למזגן שעובד נהדר ולמים שגם עובדים נהדר במקלחת.
החיוב ל 3 ימים צנוע. 37 יורו כולל מים וחשמל.

היום אולי נשכור רכב וניסע לטייל. בינתיים חם. אנחנו מתמזגים.

יוסי לא סיפר על גלים די גבוהים ומתזים של מים על היושבים בצד השמאלי של הסירה , אתמול ( טלי) והיום  ליושבים בצד הימני של הסירה( אני)
ויוסי כל יום , כי הוא הקפטן.
אבי הצליח להתחמק מרוב ההתזות.

ניסרוס

הגענו אתמול לניסרוס לאחר הפלגה קצרה ונוחה..
הפיגלשטיינים עד עכשיו מביאים מזל.
אמנם התחלנו מוקדם כדי שלא ליפול ברוחות הצהרים אבל התברר שלא היה צורך  בהשכמה הברוטלית של דינה.
ההשכמה ברוטלית בכול זאת הועילה. הגענו מוקדם. בערך בחצי היום והמעגנה חיכתה לנו עם שפע מקומות פנויים. כול זה התמלא מהר  מאד.
ארוחת בוקר בצהרים זה דבר נחמד.
הלכנו לשכור רכב כדי לבקר בלוע הר הגעש. המשכיר הוא מייק, יווני,  שעשה כסף בארה"ב וחזר לאי מולדתו עם אישה שניה אמריקאית מניו יורק. קיבלנו את סיפור חייהם אבל נדלג עליו.
בערב נסענו לעיר קטנה ליד, מנדרקי, לאכול גלידה. לא משהו מיוחד.
כמובן לא לפני שהזמנו מקומות לארוחת הערב מול הטלוויזיה. בלגיה צרפת. משחק טוב.
הבוקר שוב השכמה מוקדמת ונוסעים לראות את לוע הר הגעש. ראינו. עישן  מעט.
הלאה למנזר יפה בראש גבעה. קודם עוד עצרנו בכפר היפה של מייק. וארוחת בוקר.
החזרנו את הרכב ללא פגע. 50 קילומטר כול הדרכים הסלולות  באי.
הערב שוב הזמנה במסעדה למשחק השני אנחנו בעד אנגליה.
גמר אנגליה צרפת יכול להיות מעניין.
מחר בבוקר. מוקדם נצא לקוס.
יש כאן סידור מוזר באי.
יש חשמל ואנחנו עם מיזוג אויר נהדר. ותודה לאמיר איש ה המזגנים ולחיים  שמצא את התקלה בצנרת. העסק עובד נפלא.
מה שכן אין מים וגם לא מחייבים על חשמל. 
זו בערך.
כנראה שנדווח כבר מקוס. מהמרינה.

טילוס

אנחנו בטילוס. אחרי הפלגה של כ- 6 שעות שהייתה אמורה להיות סוערת. דינה העיר האותנו ב-05:30 כדי לדלג על חלק מהסערה.  סתם.
אבל זה הועיל לנו בכניסה למעגן לטילוס .  המעגן היה די ריק והתמלא תוך חצי שעה.
מחר אנחנו מפליגים לניסרוס. שיהיה.
אני נוהג לאן שאומרים לי. את הזוית לגלים אני מכוון אבל דינה עושה זאת לבד ובהצלחה.
בילינו ברודוס יפה. ראינו את משחקי הכדורגל והיה טוב. גם המסעדות.

הסירה לא מספקת דרמות חדשות.טוב שכך.
זהו לבינתיים.

במרינה ברודוס.

יום שבת. ה 7 ליולי. המזגן עובד נעים בפנים. חם בחוץ.
הדרך לכאן הייתה מעניינת במובן הסיני של המילה.
יצאנו  מוקדם בבוקר ביום חמישי ה 5 ליולי. תפסנו כמה שעות של רוח קידמית סבירה.
יש לי שתי משאבות שיפוליים כנגד הנזילה בציר. מה שנקרא ציר רטוב. האמת הציר כבר רטוב  מידיי אבל סביר.  מאחר והמשאבה הראשונה  התחתונה  עובדת יותר מידיי החלטתי לעבור למשאבה המישנית שהיא יותר חזקה ונמצאת מעליה.
הכול טוב. הים עולה.
התחיל איזה ציפצוף מוזר מלמטה אני פותח את המכסה שיפוליים  והסירה  מלאה מים.
לא משהו דרמטי אבל בכול זאת הרבה.
המשאבה המישנית לא עבדה. אני מפעיל את המשאבה הראשונה החלשה בהספק ואת המשאבה השלישית שזה ניר.
דינה בודקת מקומות החפה לטורקיה. שיהיה.
המשאבה הראשונית ובעיקר ניר עם המשאבה הידנית מתגברים על ממים ואנחנו שוב יבשים.
אין מה לדאוג. מה שברור שנידרש לתקן את האטימה של הציר ברודוס.

הים עולה ועולה. כנראה שהיה בנוער העובד כמוני. עלו נעלה.
התזי מים ושמח. אנחנו מזגזגים עם הרבה מנוע וחצי מפרש ראשי.מתקדמים יפה. המשאבה הראשית עובדת יפה. במישנית אטפל ברודוס.
הגענו. 14 שעות הפלגה נגד הרוח   לא כייף.התקלחנו. היה הרבה מלח להוריד והלכנו לישון.
למחרת יום שישי הלכתי להתייצב אצל בקורת גבולות ובמרינה. וגם להזמין מכונאי.
הבטיחו לי מכונאי ב- 16:00. נו זמן יווני.
16:00 והמכונאי מגיע.. הפתעה. אני מסביר לו מה הבעיה.  צריך להוציא את הגנרטור כדי להגיע לציר. חתיכת עבודה.
הבחור הולך ל מרינה לדווח ויחזור עם הצעת מחיר. זו  הקומבינה כאן.
חוזר. די מהר.  העבודה תעלה 500 יורו. אבל...
הבחור עושה עמידת ראש בתוך השיפוליים  ואמר שינסה לסגור בלי לפרק את הגנרטור. וכן לאחר כמה עמידות ראש כאלה. הבחור צעיר וחסון. הוא  התגבר על הבעיה. כשעה עבודה.
מסכמים שהוא יודיע למרינה שאני לא מסכים למחיר.
אני נותן לו 50 יורו. הוא אומר  שזה ייתר מיידי. הייתם מאמינים. ואני מאושר.
מסכמים שבעוד חודשיים בדרך חזרה אני עוצר כאן. מתקשר אליו שירות ונראה מה המצב.
מסקנה. לכול קומבינה  יש  רה קומבינה.
בינתיים אני מתקן גם את המשאבה המישנית. חיבור חשמלי תפס קורוזיה והחליט לנתק מגע. חיברתי עם מהדקים חדשים.
אתמול עוד הספקנו ניר ואני לראות את ברזיל מפסידה לבלגיה. לא בצדק. ניימר היה חושך אבל הם ישבו עליהם רוב המשחק. בכול מקרה ניר ואנ י ניחשנו נכון.
גם היום בערב הימרנו על אנגליה וקרואטיה.  זהו לבינתיים.
הכול טוב.המזגן עובד.

יום שלישי ה 3 ליולי 2018

אנחנו כ 10 שעות מקסטלו.
כול מה שכתבתי אתמול, בעמל רב לא נשמר. ננסה שנית.
התחלנו ביום ראשון ברגל שמאל.
החגיגה התחילה עוד בשבת כאשר דינה ואני הבאנו דברים לסירה. הסירה מטילה מימיה באופן רציף. משאבת השיפולים עובדת אבל ....
אבי השכן בודק, מים מתוקים. אני פותח את המכסים ואכן צינור אחד של המים המתוקים השתחרר ומזרים מים לשיפוליים. חבק   החליד. לא   בעיה גדולה ואני מחליף.
יום ראשון מגיעים בדיוק -12 00 לביקורת גבולות. אבל זה, נסיון הצמדות שלי לרציף מצליח חלקית, מאד, חבל רתיקה מסתבך באור ניווט, דינה מנסה להציל ומשפשפת את היד, השעון קופץ לה מהיד, במזל לסירה, ואור הניווט נתלש.
יופי של התחלה לסקיפר  זה אני.
יצאנו. לא לפני הרצאה שלי לדינה וניר שהם יותר חשובים מהסירה ולא לנסות להזיז אותה בכוח. זה לא עובד ונפצעים..
יצאנו לים. כ -800 מטר מהחוף המנוע מדומם. משהו נתפס במדחף. מתחילה פניקה ורצף של עצות, נחשו ממי,  אני מחליט לפתוח מפרש  להתרחק החוף ולשלוח את ניר למים  לבדוק.
לפני הכול, נסיון נוסף להתניע, מניע וובד. קצת קדימה קצת אחורה וסדין נילון גדול נפרד מהסירה.
שוב ניצלו.
הרוח לא בדיוק איתנו ואנחנו שטים צפונה. מול חדרה עוגנת אוניה אדומה. מטען מסוכן.
מגיע מידית סירת מנוע עם רובים על הסיפון במצב היכון לירי. מסתבר שזה שטח סגור ואני בתוכו.
מקבל הוראה לשוט החוצה, לצאת מהאזור. מציית. מתנצל ומשוחרר.
טוב מספיק התרגשויות להתחלה.
יתר הזמן עובר בנחת, כולל הלילה עד שניר תופס טונה של כ 14 קילו. השמחה גדולה.
ניר מבצע וידוא הריגה, דג בלי ראש וזנב לא ממשיךלחיות.
בערב הפילטים שניר חותך ומטגן נהפכים למאכל נהדר. ואנ בכלל לא אוהב דגים.

הים מתנהג איתנו בסדר, יחסית ואנחנו עם מנוע וראשי..
וזה מביא אותנו להיום בבוקר.ניר תופס עוד טונה, גדולה יותר. היא מגיעה לסירה  אחרי עבודה קשה שלו. מאמץ אחרון, טונה גדולה בטח 6 עד 8 קג. גם הטונה עושה מאמץ אחרון, קופצת באוויר ולוקחת את הזורזרה איתה לים. חבל. אני עדין. לניר היה אוצר מילים יותר גדול.
זהו עד כאן. צהרים. יום שלישי.
עוד כ- 10 שעות לקסטל. איה.

ערב הפלגה

הרהורים ערב הפלגה
30 ליוני.  2018..
יום שבת בערב.
חזרנו מחגיגת יום הולדת 15 לשי קצת לפני משחק אורגווי פורטוגל.
התבקשתי לכתוב לבלוג  ביחוד לאור העובדה שזו כנראה תהייה ההפלגה האחרונה שלנו.
הגיל. הסיפור מתחיל להיות כבד עלי.
האחיין שלנו ניר מצטרף וזו תהייה עזרה  גדולה.
מחר עוד חצי יום סידורים ויציאה.
כרגיל תחנה ראשונה תהייה קסטלו רייזון. כ 70 שעות אם הכול הולך כשורה אשתדל לכתוב בדרך ולשלוח  כאשר נגיע.