כדי שהיציאה תהייה מענינת, עליתי מייד על שרטון חול.
דווידה, מפעיל המרינה, ראה אותי עושה ענני חול והגיע מיד עם סירת גומי.
בקש חבל - מעלן, משך חזק וירדנו. כמו בספרים.
יצאנו למפרץ ועגנו ליד זוג אנגלים. עגנו די קרוב אליהם. יש כאלה שנלחצים מזה. שאלנו אם בסדר וענו "בסדר בתנאי שיש לנו קוקייס". יותר מאוחר הזמנו אותם לקוקייס אבל הם היו עסוקים. בשלב יותר מאוחר, הגיע רובין, זה הגבר האנגלי, להתנצל שהם עסוקים בהכנות וצריכים לעזוב. אנגלים מנומסים.
לידינו עגנה סירה עם שוויצרים המניפים דגל בלגי. ההסבר שלהם, כולם (המקומיים), חושבים ששוויצרים הם עשירים ומתיחסם בהתאם.
אנחנו בחזרה ליד אי החזרירים, לפי הכותרת. זה מול המרינה וכנראה יש לנו חיבור לרשת. נראה בהמשך.
היום, יום שישי נסענו לקניות ואני ביקרתי כרגיל בקנטקי צייקן. נהדר.
יצא לי לדבר עם איזה גרמני, שמיד סיפר לי שיש לו סרטן דרגה 4 בפרוסטטה ונותרו לו, לפי הרופאים 3 שנים.
בזמן הזה הוא מתכנן לחזור לגרמניה. (ברלין).
כרגע אין לו צוות, המנוע שלו לא מתפקד אבל הוא לא צריך מנוע מאחר ואת החציה יעשה ללא מנוע. נורברט. איש בגילי.
לא שאלתי אותו מה עשה במלחמה או מה הוריו עשו.
הנסיעה היום הייתה מענינת. זה מיניבוס המתוכנן ל-8-10 איש.
הצלחנו להדחק לתוכו, ברוח טובה, 14 איש עם חבילות. הייתה איתנו גם נורווגית, בעצם אביה ארמני מישראל, והיא בקרה בארץ מספר פעמים. יש לה גם סבתא ביפו. הם מטילים כאן עם בת קטנה בת 3.
הודיעו לי מהמרינה שהפרופ יגיע לספק ביום שלישי לספק שלהם במיאמי ומשם בפד אקס לכאן עוד 2-3 ימים.
כמו שזה נראה, בסוף השבוע או ביום שני נגיע למרינה להרכבת הפרופ, תיקון המקרר והמטען.
יש הצעה מהצוות שניפגש בסן מרטין לאור הבעיות בויזות לאיי הבתולה. נראה סביר. נכתוב להם לחוד.
זהו בינתיים, הכל טוב כאן, נוף נהדר. אנו נכנסים לקצב, (בטלה), והכל כשורה אהובותי ואהובי.
ננסה אפילו להתקשר בסקייפ. אם יצליח.
