מרינה "יאכט קלוב" בעיר הגדולה סנט גורג.
היה נחמד באי החזירים. יש שם קהילה שלמה של זקנים, בגילנו, הנמצאים שם חודשים רבים ושנים רבות.
אחרי הפלגה קצרה, הכל קצר כאן בגרנדה, הגענו למרינה.
צריך להיכנס בהילוך אחורי מול רוח לא חזקה, גם לא חלשה, במיוחד.
הצלחתי להסתבך. האחראים על הרציפים כמובן לא ירדו עם דינגי לעזור, ואחרי כמה תמרונים, אני הסירה-כלומר, המדחף ליתר דיוק, ואחד מחבלי המצופים באהבה לופתת. כמו בספרים המנוע מפסיק לעבור ואנחנו תקועים.
רק אז החליטו מנהלי הרציפים לרדת למים עם דינגי.
הצלחתי לחתוך גם חבלי קשירה של סירה סמוכה ועכשיו יש עבודה, להם.
הגיע ג'רלד ועוד אחד, קשרו מחדש את הסירה שניתקתי והגיעו גם אלי.
ג'רלד ביקש סכין, צלל, צלל, וחתך חתך. בסוף שיחרר אותנו ונכנסתי עם החרטום קדימה למקום העגינה שלי.
לא יכול לכתוב שהרגשתי חכם במיוחד אבל מילא.
התחברנו לחשמל, המטען ממשיך לה
תעקש ולתת לי רק טעינה של 30 אמפר שזה בדיוק חצי ממה שהוא לספק.
מעצבן.
גרנדה מרין עדין לא הודיעה לנו על כל חדש בחזית הפרופלור.
האישה שמנהלת כאן את הרישום סיפרה לי שלפני כשבועיים הייתה להם עוד סירה מישראל. גולדינה.
נדמה לי שזה הסירה של מריו סגל.
המרינה כאן לא משהו, נשאר כאן כנראהרק לילה אחד והלאה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה