אתמול נסענו, שימו לב, ללא תקלות מנוע להופעה של גיטריסט מעולה, בשאר הזמן הוא בעל נגריה לעבודות סירות, וזמר מעולה גם כן.
אכלנו המבורגרים שצלו עבורנו זוג דניים שמתגוררים במקום, היו כ-20 איש וכמעט כולנו רקדנו. כן, גם אני.
בחוץ ירד גשם זלעפות, והיה נחמד.
בחוץ, עוד קודם להופעה, לארוחה ולגשם, ארגנו שולחן טעימות רום.
טעמנו רום אחד, עתיק, והיה מעולה. היו עוד אבל אחד זה הגבול העליון שלנו.
חוץ מזה הדינגי משרתת אותנו בנאמנות. (ריגעית ).
הנסיעה לבית קפה בו אנו נמצאים עכשיו לארוחת צהרים היא נגד הרוח. זה אומר גלים קטנים שעפים לפרצוף.
אני נכנסתי למים לפני הנסיעה ודינה החליטה שככה אי אפשר יהיה להיכנס למסעדה.
נסענו והצלחתי להרטיב אותה לגמרי. היא יושבת בחזית הסירה ונרטבת יופי.
נכנסנו שנינו רטובים למסעדה.
אני לא נרטבתי. כבר הייתי רטוב מקודם.
זהו בינתיים. האוכל הגיע.
אז הכל כשורה אהובותי ואהובי.
אנחנו מתחילים להרגיש את החופש. כל זאת אם התקלות הטכניות יעזבו אותנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה