לא נדלק.
לא תאמינו אבל חזרנו בחתירת משוטים. איזה חוויה. לדינה צמחו יבלות על הידים, אבל הגענו, לאט לאט. כל הדרך חשבתי מחשבות טובבות על קלווין. (המכונאי).
הבוקר ארזנו את עצמנו וחזרנו לגרנדה מרין.
הבעיה היא שאין על מי לכעוס.
עגנו על מצוף, הטכניקה שלנו מאד השתפרה.
הגיע קלווין עם דינגי, עשה מחדש מה שעשה יום קודם ונסענו לנסיעת מבחן.
נפרדנו בידידות וחזרנו לאי החזירים כמעט לאותו מקום עגינה.
הערב חזרנו גם לגני ולבוב\ בעל המרינה בה אנחנו נצאים כרגע.
איך הגענו ? עם הדינגי כמובן. עבד בסדר המנוע.
שכחתי לקחת משוטים ודינה הכריחה אותי לחזור ולקחת אותם. התאהבה בחתירה.
היום יש בבית קפה-בר של המרינה ערב המבורגר ולהקה מקומית. אנחנו כאן.
המנוע התנהג יפה ונקווה שאולי התקלות הטכניות חניחו לנו קצת לנפשנו.
זהו לבינתיים.
המפרץ יפה כאן ונשאר כאן כמה ימים.
יש לנו להעביר שבועיים-שלושה עד שיגיע הפרופלור החדש. יודיעו לנו בדוא"ל ונחזור להרכבה.
הדרך לגרנדה הייתה, כרגל נגד הרוח. מהירות 3-5 קשר ושפריצים.
הדרך חזרה היא עם הרוח והגלים ועשינו אותה במהירות שבין 7-10 קשרים. תפסנו גלים. אז הכל כשורה אהובותי ואהובי.
אנחנו על עוגן ולא יוצאים לבלות כל ערב כך שנדווח כאשר נוכל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה