אני מצטער על השם, זה הם בחרו.
מנוע הדינגי הוא הפעם מרכז הענינים.
היום ירדנו למים, ניסיתי להדליק את המנוע ויוק.
אחרי כמה נסיונות והפסקה טקטית, ניסיתי שוב, הצליח.
נסענו נגד הרוח והכל טוב.
כמובן שנרטבנו אבל זה קטן עלינו.
הגענו למרינה לבית קפה ופגשנו את גיני.
לשם שינוי כושית רזה, דקיקה.
מחר יש אצלהם הופעה. הבטחנו לבוא.
חזרנו לדינגי ושוב לא נדלק.
עוד נסיונות ועוד נסיונות ובסוף המנוע משתכנע. זה המון לחתור חזרה לסירה.
נוסעים לתחנה הבאה. מרינה קטנה נוספת.
פגשנו שם את יונתן ומרים, היא פורטגזית והוא קנדי, שהיו איתנו בגרנדה מרין.
הם קנו סירת ברזל והם משפצים אותה.
המרינה הנוספת הזו נראית נחמדה. יש כאן חנות ודינה תעשה קניות.
נראה אם המנוע ידלק בקלות הפעם.
יש לי תיאוריה שאני מציף את המנוע. הפעם ננסה ללא משנק.
זה התעלומה לפרק הבא.
אנחנו מרגישים שהתחיל החופש ומרוצים.
במרינה בה אנו נמצאים עתה יש יתושים. בעגינה על המים כמעט ואין.
אז, הכל כשורה אהובותי ואהובי. הפרק הבא כאשר יתאפשר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה