קישור למפת התקדמות

http://maps.google.com/maps/ms?msid=201534350536581848983.0004c03f2154afe00a530&msa=0



דינה

האי סבא
יום עמוס פעילות עבר על כוחותינו. קמנו בבוקר, גמרנו סידורים במרינה קיי ווילאג, כולל מילוי מים ויצאנו לכיוון האמבטיה. אחרי הפלגה של כשעתיים, על מנוע וכמובן נגד הרוח, הגענו.
זה מקום מאד פופולרי כאן ובדרך כלל עמוס מאד.
היום לא היה שונה. במזל, מצאנו מצוף אחרון ונקשרנו.
ירדנו לחוף, זאת הייתה הזדמנות לראות שהדינגי נשארת מעל למים עם 4 נוסעים, לא גדולים ולא שמנים.
הלכנו למסלול המכשולים בין הסלעים הגדולים ונפלנו על האופנה של דרום אמריקה. בגדי ים חוטיני.
לא יודע מאיפוא השם אבל כל התחת בחוץ.
הבעיה היא שבגדי הים היו על נשים נחמדות מאוד בנות 40-50. לא בדיוק קהל היעד.
מה לעשות, הסתכלנו על מה שיש.
משם הפלגנו לאי סבא. אנחנו עכשיו במסעדה, חוגגים ארוחה אחרונה, לפני ההפלגה לאזורים.
מחר בבוקר נקום ונפליג.
סביר להניח שנגיע בשלום ללא הרפתקאות מיותרות.
אני מקווה להפלגה משעממת ככל האפשר. נראה.
אז נשיקות.
הכל כשורה אהובותי ואהובי. נשמור על קשר כמובטח, דרך דינה ודיווח המיקום,
god  willing and weTHER  PERMITTING.

עוזבים את road harbor

קמנו מוקדם. שלושה מתוך 4. חיים   עוד צובר שעות.
אתמול יצאנו לחגוג בארוחת שחיתות, טרום חציה.  כשנהיה רעבים בלב ים נוכל להזכר בה.
הייתה לנו מלצרית נחמדה, ילדה צעירה ועבה, שדאגה ללטף כל אחד מאיתנו, בכתף כאשר עברה לידינו.
השארנו לה טייפ גדול. ילדה חכמה, ידעה להתחנף ל4 זקנים.
חוץ מזה בהפלגת הנסיון שלנו לכאן, בעקבות הטלטולים, רגילים לגמרי, הסלון, המעט שנשאר בו התפזר לכל הכיוונים. הקומקום בכלל עשה בנגי ושבר לעצמו את הידית.
חיים רצה לתקן. יותר נכון, אני רציתי, יש לו ערך סנטימנטלי, חיים התנדב לתקן. הלך וקנה אפוקסי יקר, חזר לסירה ושפופרת אחת יבשה. היום ינסה להחזיר ולקבל אפוקסי תקין. נראה.
אני רוצה לצאת מוקדם יחסית, ב-9 לbath יש שם בעיה של מקומות חניה. מותר לעגון רק על מצוף, כדי לא לפגוע באלמוגים ומספר המצופים מוגבל, נראה.
אנחנו עוד ננסה לתקשר בsaba אבל לא בטוח שיצלח.
זו יכולה להיות הרשומה האחרונה לפני החציה. נראה.
הכל כשורה אהובותי ואהובי.

הנחיות מהאדמירלית - לפני אחרונות.

לפי סיכום עם דינה, אנחנו נדווח מיקום, פעם ביום בשעת צהרים, נניח 12 בצהרים, בלוויני ודינה תפרסם בבלוג.

יכול להיות שתנאי מזג האוויר לא יאפשרו או יהיו קשים ולא נוכל לעדכן באותה שעה בדיוק, אוונדלג על יום או יומיים. אם זה יקרה, נא לא לדאוג אלא לאחר יום שלישי ללא דיווחים.

דינה לא קיבלה הסתייגות זאת ומבקשת לדווח כל יום באותה שעה, come hell or high water.

נשתדל.

איי הבתולה

 יום שני ה-21 למאי ואני מחדש קשר.
היו לי קשיי התחברות לבלוג . למזלי יש עכשיו מומחה חדש, במקום דינה, למחשבים והוא מסייע להתגבר על בורותי.
היו הרבה אירועים ומאורעות בששה ימים בהם לא פרסמתי דבר, בשל הקשיים הטכניים.
נתחיל מההתחלה.
הצוות הגיע ב-17 בשעות הצהרים המוקדמות, עייפים אך.
התארגנו בתאים, לפי הצעה שלי, רוני איתי במקום דינה, רק לצרכי שינה, אין תחליף לדינה, בטח לא רוני.
גיורא בתא הימני במיטה תחתונה, חיים בתא שמאלי במיטה עליונה.
כבר בדרך לסירה, הבחין חיים חד העין, נקרא לו עין הנץ, בסדק בחרטום, בנקודת החיבור בין הסיפון לדופן.
אחרי הרבה התיעצויות והתלבטויות, קראנו למומחה מניו זילנד, גוזף, והוא יעץ בכל פה לטפל בעניין.
לדעתו ללא ונטה קדמית ומכסה סיפון בחרטום, תהייה הפלגה קשה.
קיבלתי עצתו.
הוא גם הכתיב תרופה. לוחית נירוסטה על המשולש, עבודות פיבר גלס על הכל ובא לציון ולסירה גואל.
הוא גם התנדב לעשות את עבודות הפיבר גלס.
הלכתי להזמין פחית, הלכנו לקנות חומרי פיבר גלס ואחרי יום עבודה והתרוצצויות הכל במקום ונראה טוב כמו חדש.
בינתיים חיים וכוחותיו הלכו לקניות וקנו וקנו וקנו.
להערכתי חסרו לנו כמה פריטים, ויהיו לנו כמה פריטים לשנה הקרובה. נראה.
בימים ששהינו במרינה בסם מרטן, חזרה המשפחה ההולנדית הממתינה ללידת הבת הנכדה, לסירה לאחר שחוזה ההשכרה לבית ששכרו הסתיים.
זה נתן לנו הזדמנות להתפעל מהסבתא. גויה בת 65, יפהפיה אמיתית. כולנו, ילדים טובים, חוץ מחיים, אבל להסתכל מותר.
נותרה הבעיה של התשלום לגוזפ שכמובן לא רצה תשלום. התפשרנו על ארוחת ערב איתו ועם חברתו לחיים טרודי.
הלכנו למסעדה סינית קרוב למרינה, כך שגם לא היה צריך ללכת יותר מידי ואכלנו ארוחה סינית טובה מאד.
מאחר ולא היה להם קינוח, עצרנו אצל אלי, המסעדה של האיטלקיה במרינה, אכלנו לפתן טוב ונפרדנו בידידות.
למחרת יום שבת, יצאנו לכיוון הגשר בדיוק מופתי, ב-0915. זה 5 דקות הפלגה לגשר המתרומם ב-0930 בדיוק.
היות ואני רגיל להוראות האדמירלית לגבי תפנה שמאלה או ימינה, או לאחור, לא הסתכלתי בתווין ולקחתי את הסירה והצוות לסיור ממושך ברחבי הלגונה. את הגשר פיספסתי לחלוטין. כמובן שב0930 כבר לא יצאנו.
הסתכלתי בתווין, לשם שינוי והגעתי חזרה מול הגשר להתקשרות למצוף.
החלטתי לעשות את ה"יציאה" מתוך הלגונה. קודם התכנון היה לצאת החוצה ואז לחזור בדינגי להגירה.
ירדנו גיורא ואני בדינגי לשלטונות ההגירה והתברר לי בכניסה שאני בלי חולצה.
הפקידה לא יכלה לעמוד במראה, (לא יודע אם לטוב או לרע),ואמרה לי לצאת ללבוש חולצה. שלא הייתה לי.
הפתרון, אני בחולצה של גיורא וגיורא בחוץ.
סיימתי את ה"יציאה" חזרנו לסירה והיינו מוכנים בחמש דקות ל-1100, שעת היצאה הבאה.
יצאנו.
רוח נהדרת 10-15 קשר, גבית עם גלים מאחרו בגובה ה1-2 מטר.
עברנו למפרשים, כיבינו מנוע והתחלנו לזגזג לכיוון הבתולות. הזגזוג כדי להקטין את הטילטולים.
אחרי לילה שקט, למעט הטילטולים, הגענו בסביבות 0700 לרוד טאון בו עשינו כניסה גם בפעם שעברה.
חיים הכין ארוחת בוקר, אכלנו בשמחה לאחר שבמשך ההפלגה לא אכלנו דבר.
את מרבית האוכל והקופסאות אחסנו במיטות הריקות בתאים של חיים וגיורא. היתרה הקטנה שנותרה אוחסה בקפידה בסלון וטיילה ברחבי הסלון כל הדרך לאיי הבתולה. מסקנה, הכל, אבל הכל, עובר למיטות הנוספות.
חיים ואני הלכנו להגירה, כל מה שהפקידה רצתה שם  זה להירדם על הכיסא. חיים נרדם על הכסא שם. היה הרבה טפסים למלא.
חזרנו לסירה והוחלט שנשארים כאן עוד יום, באותה מרינה שהיינו בה בשבוע שעבר, דינה ואני, מחר נראה איזה שהיא תחרות סירות ישנות, ואחר כך ניסע לשני אתרים כאן, לסלעים ולאי היפה, סבא, ומשם לאזורים.
אז זהו, אתם מועדכנים בכל.
אני כמובן לא מצפה ולא אוכל לעדכן במהלך החציה.
נראה.
אז הכל כשורה אהובותי ואהובי.
ננסה לעדכן עוד פעם לפני היציאה. לא מבטיח. כנראה נהייה בדרך החל מה-24 למאי.

יום בטיחות

היום  הוקדש לעבודות בטיחות.
חיזקתי את אסדת ההצלה עם הרצועות החדשות, חיברתי את שני גלגלי ההצלה, ומצאתי מקום טוב ל"דן בוי"
 זה מין מצוף סימון למקרה שמישהו מגיע לים ללא אישורי. מסמנים איפוא הוא קפץ/נפל, וממשיכים הלאה.
אחרי כל כך הרבה פעילות הלכתי לישון.
אחר הצהרים הורדתי את הדינגי, ונסעתי להוציא כסף ממול. זה נסיעה של 3 דקות בדינגי או הליכה של רבע שעה.
תנחשו במה בחרתי. חוץ מזה אצטרך להוריד את הדינגי כדי להגיע לשלטונות ההגירה. כמו שאתם רואים הקדשתי לזה הרבה מחשבה. הצוות, האמור להגיע מחר, יקבל אימון בהרמת הדינגי לסירה.
במסגרת הסיור ראיתי מסעדה מזרחית, של שווארמה.
הכעלים, חליי אסס מאוב טור, מוסלמי כשר למהדרין נמצא כאן כבר 27 שנים. לדבריו יש כאן כ-600 ישראלים. שוחחנו בידידות. יש לו ברמנית רומניה, גבריאלה, פרובוסלבית. כך ששלושת הדתות הגדולות, טוב אולי אחת קטנה יותר אבל חשובה יותר, נפגשו בידידות.
זהו, הצוות אמור להגיע מחר ונתחיל בקניות והכנות ליציאה.
לפי התוכנית אני מקווה לצאת ביום שבת לכיוון איי הבתולות.
הכל כשורה אהובותי ואהובי.
אפילו מסרתי את השמיכות לכביסה. הן הריחו כמו שמיכות מריחות אחרי שנה בסירה עבשה.

יום ראשון בלי דינה

טוב, היום הראשון עבר בקושי.
קשה להסתדר ללא הוראות הפעלה.
אני עובד. הלכתי לבדגט מרין להחליף סיקפלס שחור בלבלן, עפ"י הוראות דינה, וגמרתי את פרוייקט האיטום של התא שלנו והחלפת הרצועות המחזיקות את אסדת ההצלה.
כבר עשיתי את   עבודות האיטום פעמיים קודם אבל ללא הצלחה. ממקום אחד זה ממשיך לטפטף, אמנם רק בים גבוה, אבל הבגדים שלי מקבלים ריח מוזר.
אז, פרקתי הכל מחדש, "התפעלתי" מהעבודה שעשה קודמי, (אני), ןניסיתי לעשות יותר טוב. נראה לפי התוצאות. הרצועות החדשות באמת   יפות.     (אדומות).

דידיברתי עם הקנדיים,   קיית וגייסון. גיסון הוא משיט מקצועי,  בעל    סירה, דופור 44 רגל,  וקיית רוצה לקנות  סירה ולהקיף את העולם.
טוב, הוא בן 61 וגם  אני דיברתי שטויות כאשר הייתי בגילו.
יש לי יום עבודה גם מחר, להכין את התאים לאורחים=צוות.
אז הכל כשורה אהובותי ואהובי.