יום ראשון, 30 בספטמבר 2012

לינדוס

ה-30 לספטמבר יום א'.
אנחנו בלינדוס, על עוגן במפרץ, החל מאתמול.
יצאנו אתמול, הפלגה קצרה, עם הרוח הקלה ואחרי שלשו שעות אנחנו במפרץ לינדוס.
הטלנו עוגן, נעצנו אותו היטב בסלעים, נראה איך להוציא אותו אחר כך, והתמקמנו.
הילדים במים והכל טוב.
נעמה קודחת מחום ואנחנו מודאגים.
אם לא יהיה שיפור נלך לרופאץ
עבר עליה ועל ההורים שלה לילה מאד לא שקט.
הלילה הזה, היה הרבה יותר טוב ונראה שהתיקנוקת התאוששה.
אני זרקצי את איתי למים, ישר על איזה שהיא מדוזה שעשתה לו צריבה מאד כואבת. אחר הרבה חומץ ומשחות הילד נרגע והכל טוב. אני כמובן מרגיש אשם. בצדק.
היום גם ירדנו עם הדינג'י לחוף, בשתי נגלות, אסף, סטלה והנעה בראשונה, אני הנהג, ודינה עם שני הבנים בשניה. הלך בסדר. מניע הדינג'י מתנהג בסדר. עושה קצת בעיות אבל נדלק.
יש כאן עפר יפה ומבצר יפה עוד יותר על ההר.
אפשר להגיע אליו בטיפוס או על חמורים.
מחר ננסה. תנחשו על מה אני הולך.
המפרץ כאן עם מים צלולים והרבה דגים קטנים.
אנחנו נשהה כאן כנראה עד יום רביעי וביום רביעי נפליג חזרה לרודוס למנדרקי.
נבלה שם את הלילה ולמחרת הילדים, ביום חמישי טסים לארץ.
אנחנו כנראה נפליג מידית או אחרי יום לקסטלו או לארץ, ישירות.
ב-28 המשפחה הצעירה נסעה לפאארק המים כאן. חזרו עייפים אך מרוצים, מאד.
זה כבר סוף העונה ואסף מדווח שאים תורים ובלגן.
אנחנו פוגשים הרבה ישראלים. נחמדים.
ברודוס עוד הספקתי לפגשו את הקטור. איזה שם.
הבחור סקיפר מקצועי, הביא סירה לכאן ממרמריס והעוגן שלו לא עובד.
עזרתי לו לעגון ולהיקשר לידינו.
לבקשתו,,, עליתי על הסירה שלו ללא נעלים, בניגוד למדיניות הנעלים שלי, ותוך כמה דקות הייתה לי אצבע פצועה.
מה שלא ליכלכתי לו בנעלי, ליכלכתי לו בדם. מסקנה, רק נעלים.
פגשנו גם את הנס, גרמני נחמד עם אמל מדהימה,  והזמנתי אותו לארץ.
זה כל החדש אהובותי ואהובי.
בקרוב בבית.
מתגעגע לכולכם.
לא יהיה לנו אינטרנט ביטמיים שלושה הקרובים. נדווח מרודוס לפני שנצא.

יום שישי, 28 בספטמבר 2012

רודוס היום השני כאן

יום שישי ה-28 לספטמבר
הילדים הגיעו אתמול בצהרים. אני כמובן ישנתי וקיבלתי השכמה נהדרת משני הנכדים. איזה אושר.
היום המשפחה הצעירה נסעה לפארק המים הנמצא קרוב לעיר.
אני שלחתי שוחד מותנה איתם. אם האבא, הבן שלי, ידווח על התנהגות טובה, נצא הערב לעיר ונקנה להם מתנות. נראה.
מחר נצא למפרץ לינדוס, ושם נטיל עוגן ונעבור לנוהל דינג'י חוף.
הבנים מתפוצצים מאנרגיה וצריך להעסיק אותם על הזמן. כיף.
מאחר והם לא הכי ממושמעים בעולם, בנים, הודעתי להם שהעונש על חוסר משמעת יהיה "פליק" בטוסיק. הפ עדין מספיק קטנים בשביל זה. בינתיים לא היה צורך.
הודעתי להם גם שאם משהו יפול מהרציף למים, אני אוציא אותו ואחר כך אפליק לו. גם בזה טרם היה צורך.
חוץ מזה יש כאן המון ישראלים, בסירות והם גם נחמדים.
הכול כשורה אהובותי ואהובי. בקרוב בארץ.
מתגעגע.

יום חמישי, 27 בספטמבר 2012

רודוס

יום חמישי, ה-27 לספטמבר.
מחכים לאסף   והמשפחה. עוד כשעתיים.
אתמול הגענו לרודוס אחרי שהזמנו מקום אצל גורג'.
גורג' קידם אותנו בצעקות מהרציף שאין מקום. הזמנו לא הזמנו, אין מקום. עצבני.
יצאנו.
הדרמתי כחצי מיל למקום שהיה מפרץ קטן ועזוב בו עגנו פעם קודמת כאשר לא היה מקוםם כאן.
התקששלגורג' בקשר והוא היה יותר רגוע, אולי ב-1800 יהיה מקום.
בינתיים הגענו למפרץ, לשעבר, שבינתיים הפך למרינה ענקית,  לא גמורה. רציפים גמורים, כולל "פיתות" וטבעות קשירה נהדרות מנירוסטה, אבל ללא חשמל ומים וררלגמרי. נקשרנו לרציף,  עומק כ-7 מטר, והלכנו לנוח.
דינה התרכזה ב"לדאוג", ואני בלישון.
ב1745 התקשרתי לגורג', מה קורה ?
תבוא אבל רק ללילה אחד.

טוב. נכנסנו, נקשרנו, הכניסה קצת קשה בשל העדר חרטומן ורוח שתמיד נושבת כאן.
לידנו זוג ישראלים נחמד לשמאלנו גרמנים, נחמדים. הנס ושות'.
הלכתי לשוחח עם גורג ולשאול אותו למחירים ובכלל.
הבחור נרגע ויסדר לנו מקום גם למחר. אולי.
דינה "דואגת".
נסענו לקניות לקראת האורחים, קנינו, כולל הובלה. בחורה נחמדה מעובדות המרכות שהסיעה אותנו וסרבה בסוף לקחת אפילו טיפ.
בדך עוד הספקנו לשוחח וללמוד שסבא שלה היה איטלקי ונרצח על ידי הגרמנים באי כאן.
הסכמנו שהגרמנים מנוולים.
הבוקר גורג' הגיע, אמר שיש מקום חדש ונוכל להישאר כאן כמה שנרצה. נחמד.
זזנו, נקשרנו מחדש ואנחנו מסודרים ומחכים שהשעתיים יעברו.
אנחנו שוב ליד ישראלים נחמדים, מחיפה והכול טוב.
דינה כבר לא דואגת.
אני הלכתי לסדר דברים חשובים, לשלם ולדווח לכם ודינה מסדרת ו"תולה וילונות".
מחכים לילדים.
הכול כשורה אהובותי ואהובי, עוד כשבועיים בארץ.
מתגעגע לכולכם. 

יום שלישי, 25 בספטמבר 2012

תילוס

יום שלישי ה-25 לספטמבר ואנחנו בתילוס.
הפלגה של כ-60 מייל, שוב מפרש חלוץ ומנוע ומהירות ממוצעת של 6 קשר. לקח 10 שעות רובן נוחות.
הגענו.
אין מקום במרינה. יש מקום על המזח החיצוני, אבל זה שמור למעבורת. המעבורת תגיע ב-1830 ואנחנו ב-1630. יש זמן לרוץ וקנות סיגריות שאזלו לי בדרך. כמו נרקומן אמיתי אני בקריז.
בדרך אני רואה מקום בין שתי סירות.

אני פונה לגרמניה המנהלת את המרינה וזו קובעת בבטחון שהמקום צר מידי. בכל זאת, אני מבקש לנסות והיא נעתרת. נכנס ללא כל בעיות. לימיני סירה של ישראלים נחמדים, הדסה ושמולק מהרצליה. לשמאלי, גם ישראלים, אלי והלן מחיפה.
נחמד.
הלן היא "פרושה פאני" אמיתית. עלתה לארץ מורשה בגל 14. הערה מזלזלת שלי באינטלגינציה הפולנית נענית ב" אל תזלזל באינטיליגנציה הפולנית" , הכוונה למעמד לא לרמת המישכל שגם היא לא משהו, ואנחנו "לא חברים".
אלי מייעץ לנו להתקשר לרודוס לגורג' לבדוק אם יש מקום.
עיצה טובה.
אין מקום. יהיה רק ביום רביעי, כך שהתוכניות שלנו להפליג היום נדחות ליום רביעי.
אז זהו, התוכנית להפליג ביום רביעי לרודוס. הפלגה של 40 מיל.
הכל כשורה אהובותי ואהובי. מתגעגע.
אסף מגיע עוד יומיים ואנחנו מלאי ציפיה.

יום ראשון, 23 בספטמבר 2012

שלום לנקסוס

יום ראשון ה-23 לחודש. 0700
היום אנחנו אומרים שלום לנקסוס ויוצאים לקסטרי.
זה משהו כמו 65 מייל ונצא מוקדם.
אי נחמד נקסוס.
בילינו שני ערבים ויותר עם מוישה שבין יתר מעלותיו מדבר פולנית טובה ואנחנו נהנים להחליף משפטי מפתח.
ארחנו ביום שיש את שכנינו הניוזילנדים למשקה וקפה אחר ארוחת הערב ויש לציין את קיבולת השתיה המרשימה של פיט.
מזג האוויר עדין קצת רוחני אבל, קטן עלינו.
אנחנו מתכננים להיות ברודוס יום-יומיים קודם ולהתארגן.
הכל טוב אהובותי ואהובי.
עוד 4 ימיםם אסף ומשפחתו ועוד פחות מחודש בבית.
מתגעגע לכולכם.

יום שבת, 22 בספטמבר 2012

נקסוס

יום שבת, ה-22 לחודש.
לפני שאספר לכם על נקסוס, סיפור קטן על קיטונוס.
ערב היציאה אכלנו באיזה מסעדה. נחמדה כרגיל.
שאלתי את הבעלים, מהיכן הוא. הוא היה כהה ושונה קצת מהיוונים הרגילים.
תשובתו, חצי אלגיראי וחצי יווני.
עניתי לו שאנחנו ישראלים בשני החצאים. הוא הבין, וענה לי
"אנחנו כולנו בני אדם. אנשנטה". הבחור לחץ לי את היד בחום.
אז הפלגנו לנקסוס, הפלגה נעימה עם הרוח והגלים.

הגענו לנקסוס וקידם את פנינו ניקוס, מנהל המרינה. הפנה אותנו לכניסה בין מנועית גדולה לבין סירת ברזל, מפרשית, של ניו זילנדים נחמדים.
נכנסתי עם החרטום ונקשרנו. דינה מטפסת על העוגן טוב מאד.
אפרופו דינה, היא כבר לא בעונש ומותר לה להכין קפה.
אתמול שכרנו רכב ונסענו לטייל באי.
המשכירה, בחורה נחמדה עם מימדים נדיבים ביותר, ביחוד בחלקה התחתון, עוד ייעצה לי לא למלא דלק ביותר מ-15 יורו, כ-8 ליטר, מה שהתברר כעיצה טובה.
כל הסיבוב כ-100 ק"מ.
הצענו גם למוישה, ישראלי מאד נחמד שפגשנו במרינה, עוגן מולנו באותו רציף, להצטרף לטיול.
שמח. רק ביקש רכב עם 4 דלתות. שכרנו רכב עם 4 דלתות.
ביום הטיול, כאמור אתמול, הודיע מוישה שאינו יכול להצטרף. מרגיש לא טוב.
גנטלמן הציע להשתתף בהוצאות בכל זאת וכמובן סרבתי.
האי עצמו נחמד. לא יותר.
יש כאן עשרות חנויות להשכרת רכב והמון תיירים.
בערב כאשר חזרנו מהטיול הזמנו את מוישה לארוחת ערב ואת הניו זילנדים למשקאות לאחר ארוחת הערב.
הניו זילנדים הגיעו בהרכב מלא,  פיט, בחורציק צעיר בן 65, אשתו פטי, בנם רוגר, ענק , ואשתו שהיא מסמואה, לוסיל. הנכד נשאר בסירה ושמח להיפטר מהמבוגרים. הוא בן 14.
בילינו ערב נחמד עם הרבה שתיה וצחוק.
כמו ששמתם לב, אני אוסף חויות עם אנשים. תיאורי האיים וכו' תקראו בפילוט בוק או תסתכלו בגוגל
מזג האוויר כמובטח, קצת סוער.
סירה שיצאה לכיוון צפון, חזרה אחרי כשעה עם סיפורים על משבי רוח של 40 קשר. בטח היה פחות אבל דגים ורוחות יש להם נטייה לגדול, בסיפורי מפליגים.
היום אנחנו עדים כאן ומחר כנראה נצא עם הרוח לרודוס, עם עצירת ביניים או שתים בדרך.
התוכנית היא להיות ברודוס ב-26 לחודש.
הכל כשורה אהובותי ואהובי.
עוד פחות משבוע להיפגש עם אסף ומשפחתו  ועוד פחות מחודש לארץ.
אני מתגעגע לכולכם.
המרינה כאן מלאה לגמרי וניקוס  כבר העמיד סירות בצמידות של 4 סירות על מקום אחד.
כמובן אינו שולח סירות שמגיעות לכאן "בזחילה" החוצה.

יום חמישי, 20 בספטמבר 2012

נקסוס

יום חמישי ה-20 לחודש ואנחנו בנקסוס.
אבל לפני נקסוס ספיח אחד מקיטונוס.
לפני היציאה, הלכתי למאפיה לקנות לחם ובעיקר קורואסונים.
פגשתי בדרכי חזרה את הספרדי השכן שלי וה"מטפלת"
התישבנו לרגע לשוחח. הוא הראה לי אתר חיזוי מזג אוויר חדש ודיברנו.
המטפלת מרינה, מרוסיה כמובן, החלפנו כמה מילים ברוסית, והספרדי אומר לי כן, זו יש לה סבתא יהודיה. בחיי. ל א ממציא.
כמות הסבתותהיהודיות  המסתובבת בעולם מתחילה להיות מדהימה.
בדרך למאפיה היו כמובן שלטי הכוונה עם ציון מרחקים. כל קשר בין המרחק המצוין לאמת מיקרי.
השלט האחרון, עוד 50 מטר, ספרתי צעדים. הגעתי ל110 צעדים שלי שזה בערך, כ-90 מטר.
האופה שמחלקראתי כמובן, הייתי הלקוח הראשון שלו לאותו יום וקיבלתי בונוס. (עוד קורואסון בחינם).
יצאנו לנקסוס.
רוטח  טובה 10-12 קשר, גבית ואנחנו עם מפרשים ומנוע.
הגענו לנקסוס למרינה, כמובן שיש קצת רוח, מכוונים אותי   למקום די צר בין שתי סירות, ניו זילנדי אחד ומצד שני מנועית גדולה למדי, כ-12 מטר עם פיליפיני אחד,
נכנסתי עם החרטום, נקשרנו והכל טוב.
ה