10 לאוקטובר 2010–10–10
עוד יום מלא פעילות עבר עלינו והכל כשורה אהובותי ואהובי.
האמת היא שאני בהחלט מוכן לטיסה לארץ.
כרגע אנחנו תקועים בלאזארוטה, שזה מקום לא רע להיות תקועים בו.
כמובן, מזג אוויר. תחזית של רוחות וגלים גבוהים ליומיים הקרובים. אם לא מוכרחים אז לא כדאי לחפש "חוויות".
אתמול לאחר שניסיתי למצוא איזה חיבור פתוח של הראדאר, כולל עליה לחצי התורן, ללא תוצאות, הלכתי להתכונן לטיול אחר הצהרים, (לישון קצת), ואחר כך אריאל ועופרה באו לקחת אותנו לטיול. (כולל עופר וליאת). נסענו למערת הלבה וזה היה מרשים מאד.
זו לא מערת נטיפים, זו מערה שנוצרה על ידי לבה והכל מורכב (הקונסטרוקציה), מלבה קפואה. הלכיה של בערך קילומטר, (עבר די קל), בין גושי לבה קפואים.
בסוף הטיול ראינו חור באדמה שהראה את הקומה התחתונה, מרחב של כ-10 מטר.
עמדנו במרחק ביטחון והסתכלנו. המדריך ביקש שקט, ולא להתקרב, מסוכן, עמוק, ואז נתן לאחת המטיילות אבן והורה לה לזרוק למטה. זרקה. הפתעה. האבן נחתה בשלולית מים בעומק של 20 סנטימטר, יצרה גלים והרסה את האשליה הנהדרת הזו.
מסתבר שזה תמונת ראי של גג המערה המשתקף במים ויוצר אשליה ממש מושלמת של עומק.
אחרי כמה דקות המים שוב עומדים ויוצרים את אותה אשליה נהדרת.
זה היה ה"פינאלה" לטיול מעניין בבטן האדמה.
אחר כך נסענו לקניות, נסענו לאריאל ועופרה הביתה ואכלנו ארוחת ערב שהורכבה מבגטים טריים ונקניקים מיושנים. היה טעים.
היום אנחנו מתוכננים לעשות "על האש" בסירה עם הגריל של הסירה וזו תהייה הזדמנות לראות אם העסק עוד עובד.
התוכנית שלי כרגע היא להגיע ללאס פאלמס כנראה בסביבות ה-14 לחודש, לתקן כמה דברים, במיוחד הראדאר, ולחכות למיכאל. אם יוכל לבוא לשבוע יופי, אם לא יסתדר, אטוס הביתה.
הצלחתי להפתעתי להיכנס ל"גיי מייל". ראיתי את התמונות של תמר והילדות ועופר. מדהים. הסתכלתי פעמיים. ממש נהניתי והתגעגעתי. טוב, בקרוב אני מקווה.
ביליתי את הבוקר בתוך המנוע, בנסיון לתקן נזילה במשאבת מי קרור של המנוע. נזילה לא גדולה, אפשר לחיות איתה ובכל זאת צריך לסדר. אחרי החלפת בורג ובנד, הנזילה במקומה.
אטפל בזה בלאס פאלמס. כנראה שאצטרך לפרק את כל המשאבה. זה לא סיפור גדול למעט העובדה שמקום העבודה הוא צר וקטן, וקשה להגיע לכל בורג. אם אמצא אקנה עוד משאבה רזרבית.
אחר הצהרים עכשיו, אריאל עופרה ולוקס, עם חבר, באו לעשות "על האש" בסירה. זה הזמן לנסות את הגריל החיצוני.
כמו כל דבר, זה הולך קשה. קודם היה קשה לשלוף את הגריל מהתא הקידמי, נצטרך למצוא לו מקום אחר לאחסנה.
אחרי ששלפנו והרכבנו, נזילת גז רצינית. לא, אני לא מעשן כשאני עובד עם גז, פתחתי, פירקתי ומצאתי ששברנו את הצינור הקשיח בעת ההוצאה מהתא הקדמי.
דילגתי על הקטע השבור, (אלתור), חיברתי הכל וזה נראה עובד.
עכשיו אריאל מטבל את הבשר ונראה.
מתחיל להיות מעייף לתקן כל דבר לפני שניתן להשתמש בו.
אני גם מתחיל להבין את האנשים שנשארים במקום אחד מספר שבועות וחודשים. מתחיל להיות מעייף לשנות "מקום מגורים" כל יום יומיים.
אנחנו מתחילים להתקשר ללזארוטה.
11 לאוקטובר 2010
בוקר.
אתמול הצלחתי לסדר את הגריל ואריאל הצליח לצלות בשר נהדר על האש. אכלנו יותר מידי.
היום, קמתי מוקדם מיידי, כולם עדין ישנים, ויש לפני יום שלם להעביר בניחותא. משעמם.
אני קורא כמעט ספר אחד ליום. המטרה כרגע היא להפליג מחר לפרוטווונטורה, אי סמוך במרחק של כ-35 מייל מכאן וביום שלאחריו ללאס פאלמס, העיר ממנה נצא לחצייה.
הכל כשורה כאן אהובותי וןאהובי אבל הייתי כרגע משח כבר להיות בארץ אתכם לכמה שבועות.
יש לי רשימה של דברים לתקן בלאס פאלמס. אחרי שאסדר אותם, אטוס לארץ.
התוכניות של מיכאל אינן ברורות כעת, מסיבות מובנות, אימו מאושפזת בבלינסון. נקווה לטוב.
יום סגרירי בחוץ, גשם ורוח. טוב להיות במרינה ולא בהפלגה בים.
אריאל מצטרף אלינו ללאס פאלמס ויהיה לו בסיס לעבודה בלאס פאלמס.
זהו בינתיים. אין לי דברים מרעישים לספר לכם וטוב שכך.
עוד יום מלא פעילות עבר עלינו והכל כשורה אהובותי ואהובי.
האמת היא שאני בהחלט מוכן לטיסה לארץ.
כרגע אנחנו תקועים בלאזארוטה, שזה מקום לא רע להיות תקועים בו.
כמובן, מזג אוויר. תחזית של רוחות וגלים גבוהים ליומיים הקרובים. אם לא מוכרחים אז לא כדאי לחפש "חוויות".
אתמול לאחר שניסיתי למצוא איזה חיבור פתוח של הראדאר, כולל עליה לחצי התורן, ללא תוצאות, הלכתי להתכונן לטיול אחר הצהרים, (לישון קצת), ואחר כך אריאל ועופרה באו לקחת אותנו לטיול. (כולל עופר וליאת). נסענו למערת הלבה וזה היה מרשים מאד.
זו לא מערת נטיפים, זו מערה שנוצרה על ידי לבה והכל מורכב (הקונסטרוקציה), מלבה קפואה. הלכיה של בערך קילומטר, (עבר די קל), בין גושי לבה קפואים.
בסוף הטיול ראינו חור באדמה שהראה את הקומה התחתונה, מרחב של כ-10 מטר.
עמדנו במרחק ביטחון והסתכלנו. המדריך ביקש שקט, ולא להתקרב, מסוכן, עמוק, ואז נתן לאחת המטיילות אבן והורה לה לזרוק למטה. זרקה. הפתעה. האבן נחתה בשלולית מים בעומק של 20 סנטימטר, יצרה גלים והרסה את האשליה הנהדרת הזו.
מסתבר שזה תמונת ראי של גג המערה המשתקף במים ויוצר אשליה ממש מושלמת של עומק.
אחרי כמה דקות המים שוב עומדים ויוצרים את אותה אשליה נהדרת.
זה היה ה"פינאלה" לטיול מעניין בבטן האדמה.
אחר כך נסענו לקניות, נסענו לאריאל ועופרה הביתה ואכלנו ארוחת ערב שהורכבה מבגטים טריים ונקניקים מיושנים. היה טעים.
היום אנחנו מתוכננים לעשות "על האש" בסירה עם הגריל של הסירה וזו תהייה הזדמנות לראות אם העסק עוד עובד.
התוכנית שלי כרגע היא להגיע ללאס פאלמס כנראה בסביבות ה-14 לחודש, לתקן כמה דברים, במיוחד הראדאר, ולחכות למיכאל. אם יוכל לבוא לשבוע יופי, אם לא יסתדר, אטוס הביתה.
הצלחתי להפתעתי להיכנס ל"גיי מייל". ראיתי את התמונות של תמר והילדות ועופר. מדהים. הסתכלתי פעמיים. ממש נהניתי והתגעגעתי. טוב, בקרוב אני מקווה.
ביליתי את הבוקר בתוך המנוע, בנסיון לתקן נזילה במשאבת מי קרור של המנוע. נזילה לא גדולה, אפשר לחיות איתה ובכל זאת צריך לסדר. אחרי החלפת בורג ובנד, הנזילה במקומה.
אטפל בזה בלאס פאלמס. כנראה שאצטרך לפרק את כל המשאבה. זה לא סיפור גדול למעט העובדה שמקום העבודה הוא צר וקטן, וקשה להגיע לכל בורג. אם אמצא אקנה עוד משאבה רזרבית.
אחר הצהרים עכשיו, אריאל עופרה ולוקס, עם חבר, באו לעשות "על האש" בסירה. זה הזמן לנסות את הגריל החיצוני.
כמו כל דבר, זה הולך קשה. קודם היה קשה לשלוף את הגריל מהתא הקידמי, נצטרך למצוא לו מקום אחר לאחסנה.
אחרי ששלפנו והרכבנו, נזילת גז רצינית. לא, אני לא מעשן כשאני עובד עם גז, פתחתי, פירקתי ומצאתי ששברנו את הצינור הקשיח בעת ההוצאה מהתא הקדמי.
דילגתי על הקטע השבור, (אלתור), חיברתי הכל וזה נראה עובד.
עכשיו אריאל מטבל את הבשר ונראה.
מתחיל להיות מעייף לתקן כל דבר לפני שניתן להשתמש בו.
אני גם מתחיל להבין את האנשים שנשארים במקום אחד מספר שבועות וחודשים. מתחיל להיות מעייף לשנות "מקום מגורים" כל יום יומיים.
אנחנו מתחילים להתקשר ללזארוטה.
11 לאוקטובר 2010
בוקר.
אתמול הצלחתי לסדר את הגריל ואריאל הצליח לצלות בשר נהדר על האש. אכלנו יותר מידי.
היום, קמתי מוקדם מיידי, כולם עדין ישנים, ויש לפני יום שלם להעביר בניחותא. משעמם.
אני קורא כמעט ספר אחד ליום. המטרה כרגע היא להפליג מחר לפרוטווונטורה, אי סמוך במרחק של כ-35 מייל מכאן וביום שלאחריו ללאס פאלמס, העיר ממנה נצא לחצייה.
הכל כשורה כאן אהובותי וןאהובי אבל הייתי כרגע משח כבר להיות בארץ אתכם לכמה שבועות.
יש לי רשימה של דברים לתקן בלאס פאלמס. אחרי שאסדר אותם, אטוס לארץ.
התוכניות של מיכאל אינן ברורות כעת, מסיבות מובנות, אימו מאושפזת בבלינסון. נקווה לטוב.
יום סגרירי בחוץ, גשם ורוח. טוב להיות במרינה ולא בהפלגה בים.
אריאל מצטרף אלינו ללאס פאלמס ויהיה לו בסיס לעבודה בלאס פאלמס.
זהו בינתיים. אין לי דברים מרעישים לספר לכם וטוב שכך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה