יום רביעי - ה-31 ליולי

עוד יום שקט עובר על כוחותינו במרינה. הרוח יורדת והכול נראה טוב. מחר אתוקה ומיקי באים. השגתי עבודה אצל ניקוס בעזרה לקשירת סירות שנכנסות. ביקשתי יורו ליום וגמרנו על יורו אחד בבוקר ויורו אחד אחר הצהרים. בצהרים נחים. אנחנו כבר צמאים ומוכנים לאקשן. הכול כשורה אהובותי ואהובי.

נקסוס יום שני ה-29 לחודש

יום פעילות אינטנסיבי עבר על כוחותינו. יצאנו לקניות, עם העגלה של הזקנים, בדרך ראינו שלל של דגי חרב של הדייגים המקצועיים כאן. כמה עשרות דגים, עם חרב ענקית, במשקל של 10-15 ק"ג כל אחד. לאחר שגמרנו להתפעל, היו כמה עשרות דגים כאלו. המשכנו לסופר מרקט. בדרך הארוכה, כרגיל. הגענו. קנינו. אני התעקשתי לחזור בדרך ארוכה עוד יותר אבל דינה התנגדה. חזרנו. המסע הזה הצריך מקלחת ואם מקלחת אז גם תספורת. החלטתי להצטרף לאופנה הקיימת של תספורת מוהיקנית, יצא לא רע. דינה כמובן צוחקת ורצה להפיץ את התמונה בין כל הצאצאים. עכשיו כולם צוחקים. שיהיה להם לבריאות. יש גם ויכוח אם להעלות את התמונות לכאן אבל זה דינה תחליט. נאלצתי גם לקנות אתמול זוג מכנסים קצרים מהודרים, שחורים, לנשפים בלבד. אני עדין מתעקש לדבוק בגינס המסוגנן שלי. נכנכה לידינו סירה עם זוג. הגברת מייד עברה להשתזף בחרטום ללא חזיה. זה היה יכול להיות מחזה מרהיב לולא הגברת הייתה בגיל פחות מ-60. היא לא. אתמול לפנות ערב הגיע סירה מושכרת מלאה בצרפתים רטובים. לפי חגורות ההצלה הם "אכלו" ים. נכנסו די במהירות וגרמו לכמה דפיקות לב לסירות השכנות. לא אנחנו.נראו ממש שפוכים. זה הכול לבינתיים. השכנים הישראלים שלנו אמילי ושרון עוזבים הלילה, מזרחה. נחמדים. נמשיך לשמור על קשר. כנראה. הכול כשורה אהובותי ואהובי.

נקסוס - יום ראשון ה-28 לחודש

עוד יום רגוע, כמעט, עבר על כוחותינו. אני תחת לחץ לא מתון, לקנות מכנסיים קצרים כדי להחליף את הזוג המפואר שיש לי. זה זוג מכנסים עם היסטוריה גאה של מכנסי גינס ארוכים שהתבלו וקוצרולמכנסים קצרים כדוגמת כול אותם זוגות הנרכשים בכסף רב על ידי הצעירות. קרעים וחורים מסוגננים וכתמים מן העבר. דינה שונאת אותם. אני מת עליהן. התוצאה, היום נלך לקנות מכנסיים קצרים. שני זוגות. היא בטח תרצה להשמיד את הזוג ה"קלאסי" שלי ואצטרך לשמור עליהם. אתמול גם עשו לנו כביסה. תרתי משמע. מסרנו כביסה לניקו, הצטבר די הרבה, וקיבלנו בחזרה כביסה נקיה ומקופלת ומחיר של 88 יורו. אני שוקל לקנות מכונת כביסה. חבל רק שאין מקום להתקין אותה. אולי על הסיפון. (לא ברצינות). פגשנו זוג ישראלי נחמד, שרון ואמילי ואנחנו מקשקשים איתם. אנחנו עדיין מוקפים גרמנים וגרמניות. הגרמניות עושות רושם טוב. השפה מגעילה. הימים הקרובים מבטיחים להיות סוערים ואנחנו כאן קשורים טוב לרציף. כאשר הרוח נושבת, נעים כאן מאד. אפילו קריר. הכול כשורה אהובותי ואהובי.

נקסוס

יום שיש, ה-26 לחודש.
הגענו.
הפלגה לא ארוכה של כ-6 וחצי שעות ואנחנו באי חדש, ישן. לטענת דינה היינו כאן וגם ניקוס, המרינרו המקומי זוכר אותי. אז כנראה שכן.

נקסוס

יום שבת ה-27 לחודש אנחנו מוקפים בגרמנים. איזה שפה מגעילה. אתמול הלכנו לפטרול בעיר, עיר גדולה יחסית, עצרנו במסעדת זורבה, בכל אי יש מסעדת זורבה. זה לא רשת. זה הדימיון של היוונים. היוונים ממש נחמדים. עד עכשיו, לא ראיתי תאונת דרכים ולא שמעתי ריב או דין ודברים. רגועים החברה. הם גם אוהבים תיירים. על אמת. התוכנית שלנו היא לשהות כאן עד שאתוקה ומיקי יגיעו ואחר כך נתאים עצמנו למבקרים. לדינה יש תוכנית מקיפה לנקיונות ושאיבת אבק. אני בטח לא אפריע לה. אני מתכתב עם החברים בארץ ומנסה לקדם את עיסקי השידוכים שלי. בינתיים ללא הצלחה. הכול כשורה אהובותי ואהובי.

הילדים נסעו

אחת מיצירות סטלה, קישואים ממולאים ברוטב יין ולימון. יחסר לנו

יום חמישי ה-25 לחודש.
הבוקר לקחתי את הילדים והנכדים למעבורת.
ההשכמה הייתה למופת וכולם היו מוכנים בזמן.
קצת עצוב ושקט.
היה נהדר. מקווים להמשיך ככה עוד כמה שנים.
אתמול סיימנו את התיור באמורגוס ביום "לימודים ארוך".
נסענו לחוף מרוחק ויפה. שחינו.
בדרך חזרה שיכנעו אותי לנסוע לועד חוף שהתברר כיפה מכולם.
נכון שזה פלש לתוך שנת הצהרים שלי אבל,
בחוף הזה היו כסאות נוח להשכרה והצלחתי להשלים את החסר. (שינה).
החוף מאד מגוון. סירות דיג, הרבה אנשים, והרבה נשים חשופות. נחמד.
היום נקדיש לסידורים ונקיונות ומחר, נפליג לנקסוס. )אם אלוהים ירצה ומזג האוויר ירשה.
על פי התחזיות זה נראה שיהיה בסדר. נראה.
היה נהדר.
אם יש סיבה אחת עיקרית המצדיקה את אחזקת הסירה זה הביקורים של הילדים והחופשות איתם.
לידנו יש סירה של זוג בגילנו, מאנגליה,  המקדישים את עיקר זמנם לנקיונות בסירה.
כול בוקר הם עוברים עם מטלית על כול הסירה וזה לוקח להם כמה  שעות.
יש תחביבים מוזרים לאנשים.
הם מאד נחמדים והעובדה שכול יום הסירה שלהם צוברת אבק חדש לא מרתיעה אותם.
אנשים עם תחביבים מוזרים.
זהו להפעם. נצטרך להתרגל לשקט.
הכול כשורה אהובותי ואהובי.

סבא וסבתא והנכדים רן ואיתי

נעמה

המשך ליום שבת באמורגוס-נכתב ביום ראשון.

יום ראשון, היום, לאחר שהתברברתי עם העדכון הקודם אני ממשיך.
קיבלתי את הרכב הגדול ל-7 איש ונסענו לטיול לחוף מאד נחמד שתיירנו יומיים קודם.
הייתה שם בריכת שחיה עם מי ים, שחינו, נהנינו.
חזרנו לסירה עייפים אך מרוצים.
למחרת, זה היה אתמול, נסענו לחוף עוד יותר מומלץ על ידי חיים ועופרה.
זה חוף המצריך ירידה של 100 מדרגות לים ועוד יותר גרוע, עליתן בחזרה.
עמדתי במשימה, בקושי.
חזרנו עוד יותר עייפים ועוד יותר מרוצים.
אחרי מנוחת אחה"צ, חובה, נסענו למנזר של ה"קלטים". פליטי ואדי קלט.
שם זה רק 300 מדרגות ואני מתחיל לחשוב שמנסים להתנקש בחיי.
עלינו למעלה, סיגה סיגה, והיה שווה.
התקבלנו במים קרים ושרי, לא לפני שהלבישו לי מכנסים ארוכים על המכנסים הקצרים שלי, נראה שהנזירים יותר רגישים לרגלי גברים חשופות, (הלבישו את הנשים בחצאיות), ומאד התרשמנו.
מנזר כדוגמת ואדי קלט, חצוב בתוך ההר.
דינה תצרף תמונות.
חזרנו בכלל עייפים וכבר עייפים מכדי להיות מרוצים.
היום, החזרנו הרכב, הילדים, למעט רן הלכו לטייל, ואנחנו כאן איתו. דגים.
הכול כשורה אהובותי ואהובי.

יוסי בתחילת ה"מסע"

הוכחה שיוסי הגיע עד לפתח המנזר

רן ואיתי על רקע הנוף הנשקף מהמנזר

נימנ

נעמה בקטע הקצר שהלכה לבד ולא עד גב אסף

החוף היפה שעפרה וחיים המליצו 

רן מוכן לצלילה

יום שבת בהרי אומורגוס

יום שבת ה-20 ליולי.
אתמול כתבתי לכם תיאור מלא על הקורות אותנו בימים האחרונים.
יצירת המופת הלכה לאיבוד בנבכי הרשת והיום אני מנסה שנית.
הילדים למעט רן, הלכו לטיול.
רן מציק לדגים.
דינה החליפה אותי בפיקוח, אנחנו שומרים שלא ידוג את עצמו, ואני משחזר.
החבירה לאסף הייתה מעניינת.
הזמנתי מה"תומס" רכב ל-7 איש, יומיים מראש, והכול "יהיה" בסדר.
ביום המיועד, יותר נכון בערב, לא היה הרכב המוזמן. יוון.
קיבלתי רכב אחד קטן ורכב שני יחכה לי ברציף שם. קיבלתי תיאור, מספר רכב והכול יהיה בסדר.
 הגעתי לרציף, הלכתי לחפש את הרכב המובטח,  (המפתחות בפנים), ואין.
אחרי שני סיבובים הבנתי שיש בעיה.
למזלי פגשתי יווני נחמד שהיה צריך להחזיר את הרכב שהשכיר. גם לתומס.
שכנעתי אותו לתת לי את הרכב, היוונים מאד לא פורמליים, לזכותם יאמר, ויש לי שני רכבים.
המעבורת צריכה להגיע ב0200 ואכן, ב-0300 על הדקה המעבורת הגיעה.
התחלקנו לשני רכבים וחזרנו לסירה.
למחרת לאחר שהתלוננתי בפני תומס, הוא נתן לי לדבר עם ה"מבטיח" מהצד השני שניסה לשכנע אותי שאכן היה שם רכב.
לא השתכנעתי ונפרדנו בידידות.

עוד יום של חול באמורגוס

יום שלישי ה-16 לחודש. אסף ומשפחתו מגיעים עוד יומיים. נהדר.
אנחנו כאן במגדל בבל.
על הרציף קשורים, גרמנים, רוסים, יוונים כמובן, אוסטרליים, ישראלים-אנחנו, שוודים ואיטלקים.
 יש גם סירה עם דגל דנמרק.
השכן הקרוב שלנו,  מצד אחד חיים ומצד שני שתי משפחות שוודיות.
אני מרגיש בסרט של אינגמר ברגמן. אבל עם צחוקים.
דינה סיימה לבשל ולהתקלח וחזרה לתחביב שלה, לתת לי הוראות.
עכשיו הולכים לטייל.
חיים עובד.
כדי שלא יהיה לי משעמם, הבוקר הלכתי למתוח קצת את העוגן.
הממ"ת, לא עובד. התאבד.
חיים תפס פיקוד והחלפנו ממ"ת. מזל שהיה לי מאיפוא להוריד. זה ממ"ת של 100 אמפר ולא כלכך זמין
אני הולך לטייל, הוראות הפעלה, ואמשיך כאשר אחזור.
חזרנו ממסע מפרך.
אנחנו כבר ותיקים במעגן כאן ומקבלים סירות חדשות ועוזרים להם להיקשר.
תחזית מזג האוויר ללא שינוי בינתיים וזה אי נחמד להיות בו.
אתמול נסענו למנזר המורכב מפליטי ואדי קלט, מנזרחצוב בהר כמו בואדי קלט.
כיום יש שם שלושה נזירים והרבה עיזים.
דינה עם חיים ועופרה טיפסו למעלה, 300 מדרגות, אני נשארתי לשמור על המכונית.
נטייל לשם עם אסף והילדים.
אז נעלה.
זהו לבינתיים.

הנוף מהמנזר. הים מאד סוער (לא נראה בתמונה) הלבן הוא קצף לבן הטס מעל המים

הכול כשורה אהובותי ואהובי.

מנזר HOZOVIOTISSA 

טיולים באמורגוס

יום שני ה-15 ליולי.
אתמול הייתה לנו הפתעה נהדרת.
בשעות הבוקר כאשר התכוננו לנסוע לראות איזה מנזר בסביבה, עברה סירהה מוכרת במפרץ, ולאחר היסוס קל, ועזרה של חיים שצעק לי, היו לפני חיים ועופרה בסירתם.
כמובן שעזרנו להם להיקשר ובעזרת השכן וקצת הצטופפות, הם קשורים לידינו.
נהדר.
אכלנו ארוחת ערב ביחד, והיום נסענו לטייל.
הגענו לנמל הצפוני אליו יגיע אסף ומשפחתו.
אני אשכור רכב ביום חמישי ה18 בערב, וביום שישי לפנות בוקר אאסוף אותם.
הרוח המפרץ ובכללל ממשיכה כרגיל.
אחרי שנת הצהרים, היום, ניסע לראות את המנזר המפורסם, זאת אומרת אם  חיים ועופרה יתעוררו.
ועלי אומרים שאני ישן הרבה.
הנה חיים קם ועוד מעט ניסע.
נחמד.
הכול כשורה אהובותי ואהובי.
אי יפה מאד, גילינו גם חוף רחצה מתאים והכול טוב.
1

עוגנים מוצלבים

יום שישי ה-12 ליולי.

 דינה קמה מוקדם הבוקר לחגיגת עוגנים מוצלבים.

עגנה לידינו, במרחק כמה סירות, מפרשית גדולה מאד, 80-90 רגל, עם עוגן ושרשרת שכיסו על עוגנים ושרשרות של כמה סירות. בייחוד כאלו שרצו לצאת לכיוון דרום מזרח. עם הרוח.

הייתה שמחה גדולה.

שמעתי מתוך שינה צעקות של צרפתייה נחמדה והיסטרית של סטיופיד, סטיופיד, אבל החלטתי להמשיך לישון.

כל זמן שאין רעידות ומגעים עם הסירה שלנו, אין סיבה להתעורר.

בסוף בכול זאת קמתי וראיתי רק את סוף החגיגה. הצרפתים הנחמדים, שלושה זוגות צעירים, נאלצו להרים עוגן ולצאת, ולחזור, כמובן שעזרתי להם, בדרך הרימו עוד עוגן של סירה אחרת שהסתדרה יפה מאד לבד, יצאה וחזרה, וכול זה בדרך נס, ללא מגע עם העוגן שלנו.

אתמול כאשר הצרפתים הצעירים הגיעו ברוח חזקה, הם הגיעו לרציף עם עוגן רפוי, שרשרת מדלדלת.

זה סימן שהעוגן לא תפס או שהשרשרת לא מתוחה.

מהחוף מישהו אמר להם לצאת החוצה ולזרוק עוגן שנית. מבצע קשה ברוח החזקה שהייתה.

יצאתי לחרטום שלי, שאלתי את הסקיפר, כמה שרשרת זרק, 50 מטר, והצעתי לו למתוח את השרשרת.

העוגן תפס לרווחתו הגדולה. לא צריך לתמרן שוב, החוצה. זה מה שנקרא ניסיון.

(שלי, בכל הענווה).

הצרפתי הצעיר היה מאד מרוצה והודה לי, מספר פעמים.

אנחנו כל הזמן שמחים, שאנחנו כאן וללא תוכניות לצאת, בינתיים. יש עוד כמה ימים ונראה מה קורה.

במקרה כי גרוע, אסף יגיע לנקסוס ומשם יש מעבורות לכאן.

האי כאן נחמד מאד, במיוחד לאחר שהתורכים נסעו.

אימצתי לי בית קפה ממולנו, עם מלצרית צעירה בשם סלין (דיון), משם אנחנו "שואבים" קשר לרשת.

שלחתי היום דואלים ל"כול העולם ואשתו", ונקווה למענים.

זהו בינתיים נחים.

היום אוכלים בסירה לאחר ארוחת ערב מוצלחת, כמעט, אתמול.

במסעדה של אתמול בערב, הזמנתי את המאכל החביב עלי, אוקטפוס בחומץ והיה מגעיל.

הסביר לי בעל המסעדה שזו לא העונה למאכל כזה. העונה מתחילה באוגוסט.

 כפיצוי קיבלתי מנה גדולה של עוגת גבינה.

ההסבר כמובן בא רק לאחר שהמנה הוגשה, נטעמה והוכרזה כמגעילה.

זהו בינתיים. אם אני כותב על אוכל אז סימן שנגמרו לי הנושאים ומוטב שאעצור.

הכול כשורה אהובותי ואהובי.

מעגן קטלפולה באי אמרגוס

הכניסה למפרץ קטלפולה בשקיעה

אמורגוס

יום חמישי ה-11 ליולי.
אתמול אחרי הארוחה, הטובה, הלכנו לישון.
התעוררנו לקול דפיקות על הסירה. השעה - כחצות.
התורכי השכן שלנו מרגיש לא נוח כי הסירה שלנו נשענת על שלו, ברוח החזקה.
מאחר וכבר התנצלנו בפני תורכיה, לא רציתי לפתוח חזית חדשה וניסינו להגיע להבנה.
לא שמשהו הזיק לו. אבל זה מהספנים עם איזה דופור חדשה ושבירה והוא דואג.
שמתי עוד חבל, עוד פנדר, החלפנו כמה משפטים לא מחייבים, אבל עם רוח רעה, והלכתי לישון שנית.
התורכים ממש "נחמדים".
הבוקר הגיע סירה צרפתית.היו במעגן אכלו ים והחליטו להיקשר לרציף. עזרתי להם.ם למזלנו,התורכים ה"נחמדים" מהלילה יצאו, אני מקווה לים גרוע, והיה מקום. עזרתי להם להיקשר.
תורכיה אחת עדין שנארה כאן והתרומה שלה הייתה להסתכל ולהעיר הערות. נחמדים, כבר אמרתי.
הגיעה עוד סירה צרפתית, האבא של הסירה הראשונה עזרתי גם להם. התורכיה כמובן העירה עוד הערות.
הגיע המתדלק. מילאתי דלק, הפעם 326 ליטר, צריכת דלק נמוכה, יחסית לכ השעות.
אנחנו מתודלקים, נחים היום ואולי מחר נצא לנקסוס. נראה.
הכול כשורה אהובותי ואהובי. היום נחים.
דינה כמובן מצאה מכבסה, ועוסקת בכביסות.
הכול טוב.

אמורגוס-קטפולה

יום רביעי ה-10 לחודש
איזה יום.
יצאנו הבוקר מאסטפליה, בפעם השניה, (הסבר  בהמשך),  לאמורגוס.
יום קשה.
רוחות 15-27 קשר, בדרך כללל קידמיות. לא כייף.
לשם שינוי, הגענו, הטלנו עוגן, תפס בפעם הראשונה, וזוג שוודי צעיר ונחמד עזר לנו להיקשר.
אתמול עשינו אותו דבר, הפלגנו כמעט עד אמורוגס, היה צריך להקיף את האי מימין כדי להגיע לעיירה, ואיתי ים לבן לפני.
ים לבן, משמעותו 30 קשר ומעלה, להפלגה בקידמית זו בעיה.
ניסיתי איגוף משמאל, אחרי הפלגה ארוכה לאורך האי, ברוחות 20-25 קשר, בסיבוב שוב ים לבן.
לפעמים צריך לדעת לוותר לים וזה מה שעשינו.
חזרנו בגגבית, 15-25 קשר ללגונה המרוחקת כ-5 מייל מהמקום ממנו הפלגנו בבוקר.
הפלגה מפרכת של 50 מייל, וזזנו 5 מייל. יום מתסכל. זה אתמול.
היום זה  נגמר יותר בהצלחה.
הרוחות בסיבוב הגיעו רק עד 27 קשר והגענו.
האמת, נכון לכרגע, אנחנו מותשים.
כדי להתאושש, יושבים במסעדה נחמדה ומחכים לאוכל.
לפני שלושה ימים יצאנו מקרפטוס.
שוב הפלגה בקידמית, 10-15 קשר, גם לא כייף.
לסירה היה קשה להיפרד מקרפטוס.   במיוחד לעוגן.
מצא לו שרשרת בעומק, ונדבק אליה.
כל התימרונים שלי לא עזרו.
נאלצנו לקרוא לצוללן, ביקש 100 יורו, גמרנו על 50 יורו והבחור צלל, ללא ציוד, ושחרר את העוגן.
יצאנו מקרפטוס לים הפתוח ו"אכלנו" קידמיות.
ההפלגות שלנו מאז עזבנו את אייוס ניקולאוס הם בקידמיות,  והן די קשות.
צריך להחזיק את עצמנו ואת כל האברים הפנימיים במקום וזה מעייף.
את ה"לג" הבא נעשה בתנאים יותר טובים.
בכול התיכנונים שלנו שכחנו להביא בחשבון את משטר הרוחות שהוא בחודשים יולי אוגוסט, די עליז, רוחות צפון מערביות המנוגדות לכיוון ההפלגה שלנו.
זהו לבינתיים.
הכול כשורה אהובותי ואהובי.

היחלצות מכריתים

אתמול, יום שישי ה-5 ליולי  החלטנו שצריך להתחיל לנוע מכריתים.

על פי הרוח, עוצמתה וכיוונה, סביר היה להניח שנוכל להפליג לכיוון צפון.

זה אפילו היה נכון בשעה הראשונה להפלגה.

יצאנו ב0600 רוח שקטה במרינה  ומשכנו צפונה.

אחרי כשעה כאשר אנחנו מוצאים עצמנו מול הגלים ורוח בין 15-20 קשר, הבנתי שצריך לשנות כיוון.

כמו שכול אחד עם מינימום ניסיון יודע,  עם הים לא רבים. הוא תמיד מנצח, לפעמים גם בצורה אכזרית.

פנינו מזרחה, לכיוון קרפטוס.

הרוח עלתה, עד  ל- 25 קשר, הגלים עד 4 מטר, אבל אנחנו איתם, מזרחה.

הרבה טלטולים אבל סביר.

אחרי הפלגה של 14 שעות, לא כיפית בכלל, אנחנו בקרפטוס.

בדרך ראינו סוחרת אחת בלבד. מלבדה אנחנו המשוגעים היחידים בים.

נכנסנו למעגן של קרפטוס, ונקשרנו בעזרתו האדיבה של יאני, בעל סירת טיולים מקומית, לאורך הרציף.

הבחור, (בגילי), אמר לי בעדינות, שכדי שאוכל לישון טוב הלילה, רצוי שאזרוק עוגן ואעגון בעגינה ים תיכונית. ירכתיים לרציף, עוגן רחוק מקדימה.

 ברור שהוא צדק. הודיתי לו על העצה הטובה, התנתקנו מהרציף ותימרנתי לאחור.

דינה על העוגן.

הרוח כבר עלתה קצת, החרטומן עובד כאשר אין רוח,  (נושא לטיפול בארץ), אבל נקשרנו.

הגיע שוטר הנמל שרצה ניירות, לא רצה לחכות למחר, גם זה טופל, ונפלנו שדודים.

אחרי כמה שעות אני מתעורר לקול ויכוח שמנהלת הדינג'י עם הרציף.  נראה שהדינג'י הולכת להפסיד.

הרוח כמובן התגברה ובמעגן יש 10-15 קשר.

הורדתי את הדינג'י לרציף, כך שתפסיק לשמש בולם לסירה, הוספתי עוד חבל קשירה לסירה, הפעלתי מנוע כדי למתוח את העוגן קצת ולהרחיק את הסירה מהמזח.

החלטנו לעשות משמרות עוגן אבל אחרי חצי שעה, ביקשתי מדינה שתלך לישון ואני אשמור על המנוע והעוגן.

כל זה היה כבר ב-0400 לפנות בוקר.

נרדמנו.

לא היו מריבות נוספות בין הסירה לרציף.

הבוקר התעוררנו ב0700 הרוח, איתנה. אנחנו עייפים.

מזג האוויר מבטיח להמשיך להיות מלטמי.

אחרי התייעצות קצרה, החלטנו שנישאר עוד יום כאן, כבר התרגלנו לעגינה, העוגן מחזיק, הסירה חייה בשלום עם הרציף, ואנחנו כאמור צריכים לצבור כוח להמשך.

אז התוכנית היא לנוח היום, ולצאת מחר צפונה, מערבה, אם אלוהים ירצה ומזג האוויר ירשה.

הכול כשורה אהובותי ואהובי. נחים.

החלטות

יום חמישי ה-4 ליולי. יווהולדת שמח לארה"ב.
מזג האוויר נותר בעינו. 4-6-7 בופור. כמובן מצפון מערב לשם אנחנו מיועדים.
החלטנו לצאת מחר עם שחר לכיוון מערב ונראה.
היום יש לנו פעילות רבה יחסית בסירה. סדר ונקיון.
זורקים דברים.
עזרתי לשתי סירות לצאת מכאן, לאותו כיוון.
יצאו יפה.
יש, או יותר נכון היה, כאם בחור צעיר, סקיפר מקצועי, עם זוג רומנים צעירים עם שני ילדים קטנים.
בקש עזרה ביציאה ולמדתי ממנו עוד משהו לגבי עיגון סירה ביציאה.
כמו שסיפרתי לכם האירופאים, אנגלים, שוודים, נוסעים הביתה. שלהם.
כאן חם מידי להם בקיץ ובארצות המוצא שלהם הקיץ יותר סביר.
התוכנית שלנו היא להפליג 24 שעות, לצאת מוקדם בבוקר ולמשוך מערבה או צפונה, על פי הרוח.
זה אומר שנרד מהרשת לימים הקרובים.
בטח נמצא מפרץ או משהו, מרינה, ונראה.הכול  כשורה אהובותי ואהובי.

עדיין בא. ניקולאוס

יום שלישי ה-2 ליולי.
אנחנו עדיין במקומנו.
מזג האוויר ממשיך להיות 4-7 בופור ואנחנו כאן.
מאחר ואין לנו אילוץ זמן, בינתיים, עד ביקורו של אסף והמשפחה, אנחנו כאן.
האמת היא שמזג האוויר הזה הוא די קבוע כאן.
נראה.
בינתיים אנחנו משולמים עד ה-8 לחודש ואין מה למהר.
יש בעיה של תעסוקה אבל אנחנו מתגברים על זה. דינה מכינה את התאים לביקור, אני עושה את עצמי עסוק, למשל כותב, והכול בא על מקומו בשלום.
בשלב מסויים נצא צפונה לנקודת המפגש.
אנחנו רק 160 מייל מהאי בו קבענו להיפגש עם אסף שזה יומיים שלושה של הפלגה כך שיש לנו זמן.
האנגלים במרינה עוזבים.
הם משאירים את הסירות לקיץ כאן, חם להם, וחוזרים לאנגליה למזג אוויר נורמלי של קיץ שם.
היינו במנגל המסורתי של יום ראשון ושמענו סיפורי חיים.
היה נחמד.