יום
שישי ה-12 ליולי.
דינה קמה מוקדם הבוקר לחגיגת עוגנים מוצלבים.
עגנה
לידינו, במרחק כמה סירות, מפרשית גדולה מאד, 80-90 רגל, עם עוגן ושרשרת שכיסו על עוגנים
ושרשרות של כמה סירות. בייחוד כאלו שרצו לצאת לכיוון דרום מזרח. עם הרוח.
הייתה
שמחה גדולה.
שמעתי
מתוך שינה צעקות של צרפתייה נחמדה והיסטרית של סטיופיד, סטיופיד, אבל החלטתי
להמשיך לישון.
כל
זמן שאין רעידות ומגעים עם הסירה שלנו, אין סיבה להתעורר.
בסוף
בכול זאת קמתי וראיתי רק את סוף החגיגה. הצרפתים הנחמדים, שלושה זוגות צעירים, נאלצו
להרים עוגן ולצאת, ולחזור, כמובן שעזרתי להם, בדרך הרימו עוד עוגן של סירה אחרת
שהסתדרה יפה מאד לבד, יצאה וחזרה, וכול זה בדרך נס, ללא מגע עם העוגן שלנו.
אתמול
כאשר הצרפתים הצעירים הגיעו ברוח חזקה, הם הגיעו לרציף עם עוגן רפוי, שרשרת מדלדלת.
זה
סימן שהעוגן לא תפס או שהשרשרת לא מתוחה.
מהחוף
מישהו אמר להם לצאת החוצה ולזרוק עוגן שנית. מבצע קשה ברוח החזקה שהייתה.
יצאתי
לחרטום שלי, שאלתי את הסקיפר, כמה שרשרת זרק, 50 מטר, והצעתי לו למתוח את השרשרת.
העוגן
תפס לרווחתו הגדולה. לא צריך לתמרן שוב, החוצה. זה מה שנקרא ניסיון.
(שלי,
בכל הענווה).
הצרפתי
הצעיר היה מאד מרוצה והודה לי, מספר פעמים.
אנחנו
כל הזמן שמחים, שאנחנו כאן וללא תוכניות לצאת, בינתיים. יש עוד כמה ימים ונראה מה
קורה.
במקרה
כי גרוע, אסף יגיע לנקסוס ומשם יש מעבורות לכאן.
האי
כאן נחמד מאד, במיוחד לאחר שהתורכים נסעו.
אימצתי
לי בית קפה ממולנו, עם מלצרית צעירה בשם סלין (דיון), משם אנחנו
"שואבים" קשר לרשת.
שלחתי
היום דואלים ל"כול העולם ואשתו", ונקווה למענים.
זהו
בינתיים נחים.
היום
אוכלים בסירה לאחר ארוחת ערב מוצלחת, כמעט, אתמול.
במסעדה
של אתמול בערב, הזמנתי את המאכל החביב עלי, אוקטפוס בחומץ והיה מגעיל.
הסביר
לי בעל המסעדה שזו לא העונה למאכל כזה. העונה מתחילה באוגוסט.
כפיצוי קיבלתי מנה גדולה של עוגת גבינה.
ההסבר
כמובן בא רק לאחר שהמנה הוגשה, נטעמה והוכרזה כמגעילה.
זהו
בינתיים. אם אני כותב על אוכל אז סימן שנגמרו לי הנושאים ומוטב שאעצור.
הכול
כשורה אהובותי ואהובי.
 |
| מעגן קטלפולה באי אמרגוס |
 |
| הכניסה למפרץ קטלפולה בשקיעה |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה