אמורגוס-קטפולה

יום רביעי ה-10 לחודש
איזה יום.
יצאנו הבוקר מאסטפליה, בפעם השניה, (הסבר  בהמשך),  לאמורגוס.
יום קשה.
רוחות 15-27 קשר, בדרך כללל קידמיות. לא כייף.
לשם שינוי, הגענו, הטלנו עוגן, תפס בפעם הראשונה, וזוג שוודי צעיר ונחמד עזר לנו להיקשר.
אתמול עשינו אותו דבר, הפלגנו כמעט עד אמורוגס, היה צריך להקיף את האי מימין כדי להגיע לעיירה, ואיתי ים לבן לפני.
ים לבן, משמעותו 30 קשר ומעלה, להפלגה בקידמית זו בעיה.
ניסיתי איגוף משמאל, אחרי הפלגה ארוכה לאורך האי, ברוחות 20-25 קשר, בסיבוב שוב ים לבן.
לפעמים צריך לדעת לוותר לים וזה מה שעשינו.
חזרנו בגגבית, 15-25 קשר ללגונה המרוחקת כ-5 מייל מהמקום ממנו הפלגנו בבוקר.
הפלגה מפרכת של 50 מייל, וזזנו 5 מייל. יום מתסכל. זה אתמול.
היום זה  נגמר יותר בהצלחה.
הרוחות בסיבוב הגיעו רק עד 27 קשר והגענו.
האמת, נכון לכרגע, אנחנו מותשים.
כדי להתאושש, יושבים במסעדה נחמדה ומחכים לאוכל.
לפני שלושה ימים יצאנו מקרפטוס.
שוב הפלגה בקידמית, 10-15 קשר, גם לא כייף.
לסירה היה קשה להיפרד מקרפטוס.   במיוחד לעוגן.
מצא לו שרשרת בעומק, ונדבק אליה.
כל התימרונים שלי לא עזרו.
נאלצנו לקרוא לצוללן, ביקש 100 יורו, גמרנו על 50 יורו והבחור צלל, ללא ציוד, ושחרר את העוגן.
יצאנו מקרפטוס לים הפתוח ו"אכלנו" קידמיות.
ההפלגות שלנו מאז עזבנו את אייוס ניקולאוס הם בקידמיות,  והן די קשות.
צריך להחזיק את עצמנו ואת כל האברים הפנימיים במקום וזה מעייף.
את ה"לג" הבא נעשה בתנאים יותר טובים.
בכול התיכנונים שלנו שכחנו להביא בחשבון את משטר הרוחות שהוא בחודשים יולי אוגוסט, די עליז, רוחות צפון מערביות המנוגדות לכיוון ההפלגה שלנו.
זהו לבינתיים.
הכול כשורה אהובותי ואהובי.