אמורגוס

יום חמישי ה-11 ליולי.
אתמול אחרי הארוחה, הטובה, הלכנו לישון.
התעוררנו לקול דפיקות על הסירה. השעה - כחצות.
התורכי השכן שלנו מרגיש לא נוח כי הסירה שלנו נשענת על שלו, ברוח החזקה.
מאחר וכבר התנצלנו בפני תורכיה, לא רציתי לפתוח חזית חדשה וניסינו להגיע להבנה.
לא שמשהו הזיק לו. אבל זה מהספנים עם איזה דופור חדשה ושבירה והוא דואג.
שמתי עוד חבל, עוד פנדר, החלפנו כמה משפטים לא מחייבים, אבל עם רוח רעה, והלכתי לישון שנית.
התורכים ממש "נחמדים".
הבוקר הגיע סירה צרפתית.היו במעגן אכלו ים והחליטו להיקשר לרציף. עזרתי להם.ם למזלנו,התורכים ה"נחמדים" מהלילה יצאו, אני מקווה לים גרוע, והיה מקום. עזרתי להם להיקשר.
תורכיה אחת עדין שנארה כאן והתרומה שלה הייתה להסתכל ולהעיר הערות. נחמדים, כבר אמרתי.
הגיעה עוד סירה צרפתית, האבא של הסירה הראשונה עזרתי גם להם. התורכיה כמובן העירה עוד הערות.
הגיע המתדלק. מילאתי דלק, הפעם 326 ליטר, צריכת דלק נמוכה, יחסית לכ השעות.
אנחנו מתודלקים, נחים היום ואולי מחר נצא לנקסוס. נראה.
הכול כשורה אהובותי ואהובי. היום נחים.
דינה כמובן מצאה מכבסה, ועוסקת בכביסות.
הכול טוב.