יום חתונ ה ה-48 בלימנוס

יום רביעי. ה-23 ליולי.
הייתם מאמינים, אני מכיר את דינה יותר מ-50 שנה. היא עדיין לא הצליחה לחנך אותי אבל ממשיכה לנסות.
אנחנו עדיין בלימנוס.
המלטמית חוגגת עם משבי רוח של 30-32 קשר והמעגנה היא בהחלט מקום טוב להיהנות המרוח.
ללא רוח, חם כאן.
אתמול שכרנו רכב ונסענו לטייל.
אי מאד מעובד ותרבותי. עובדים כאן. יש הרבה מאד שדות מעובדים וחקלאות. מעבר לזה לא ראיתי דברים אחרים. כמובן, המון נופשים. ברובם יוונים.
תכננו לצאת היום לכיוון היבשה אבל רוח ערה בבוקר שיכנעה אותנו לנוח כאן עוד יום.
חוץ מזה לבלות את יום הנישואין שלנו בטלטולים - לא ראוי.
האי כאמור יפה. לא משהו עוצר נשימה כמו סמוס אבל יש לו קסם משלו.
לו רק היה לנו כזה אי, משהו כמו קטלינה ליד לוס אנגלס. יוק.
אני כמובן קורא באדיקות תא החדשות ומלבד העובדה שנתניהו מתעצבן כול פעם על שר אחר, אין הרבה כיף. שרק ימשיך כך.
היוונים אנשים ישרים. אני מתכוון למגעים היום יומיים.
זה מאד מוזר לאור העובדה שבפרוייקטים לאומיים יש כל כך הרבה שחיתות.
אני רואה הרבה בנינים שבנייתם הופסקה באמצע, מרינות ומעגנים שגמורים בחציים, וכדומה.
אין בעיה להוציא כסף בקספומטים, המסעדות מלאות והכול טוב.
התוכנית למחר שלנו ושל הרוח היא להפליג ליבשה.
המלטמית אמורה לנוח מחר וננצל את זה להפלגה של כ-50 מייל ליבשת.
הכול כשורה אהובותי ואהובי. מתגעגע.
50 שנה.