אנחנו ביבשה. נגמרו האיים.
יום שבת ה-25 ליולי.
מחר מתכננים להגיע למרינה שם נחכה לתמר.
היום היה שקט מאד, הים, ודינה דאגה למסלול מאתגר.
שטנו לחפש ומצאנו לגונה שהכניסה אליה רדודה, כנראה. בדקנו. אכן רדוד.
המשכנו לקצה "האצבע" שם יש תעלת מעבר, בסגנון הקורינתוס, לצד השני.
התעלה בעומק של 3-4 מטר, נראה בסדר.
מעליה עובר גשר דו שלבי.
בחלקו גשר חדש על אדני ברזל, עובר לאט לאט ורואה שהאנטנה של מכשיר הקשר אומרת שלום לאדנים, מילא.
יש גם גשר יותר ישן על קורות בטון, נמוך קצת יותר, מתקדם לאט, עובר אבל משהו עף מלמעלה.
נראה כמו האנטנה של מכשיר הקשר. שיהיה. עברנו.
המקומיים לא ראו מפרשית עוברת שם. בצדק.
הגענו לעיירה-עיר בשיא החום, אבל עם כול החלקים של הסירה.
אני קופץ לקפה סמוך להתעדכן ברשת, ורואה מהצד, שהאנטנה של המכשיר במקומה.
אז מה נפל מהגשר, ??
אני מקווה שלא חרבתי אותו.
מזג האוויר מעולה, ז"א הים שטוח. אבל חם.
אני מבין שבארץ ממש ממש "קריר".
זהו בינתיים.
מחכים לתמר והילדים וגם לקובי.
היום החלטנו לגמור את החצי דג אלבקור שהיה אצלנו בפריזר מאז עלייתו לסירה.
טלי מבשלת. דינה מייעצת.
אני "שומר נפשו ירחק"
הכול כשורה אהובותי ואהובי. מתגעגע.
נקווה שבאת תצטרך לדווח במכס הרצליה על יבוא ברזל משומש-היסטורי- מיוון, ושלא תצטרך לעלות שוב על התורן כדי להתקין שוב את מד הרוח..... :)
השבמחק