אין...

2012–01–04
השנה החדשה התחילה טוב.
מיד בבוקר, לאחר חזרתם לחופש הלכתי לצוד את סטפן. (זה שם שתקראו עליו הרבה). הראיתי לו את החלק השבור של המסנן של הגנרטור והיה לו מתחת ליד מסנן אחר עם חלקים שלמים תואמים. במסנן שלו שברו חלק שאצלנו הוא בסדר. משניהם יצא אחד והיה טוב.
חזרנו לסירה והוא הפעיל את המנוע, כמובן לאחר כמה הכנות שלו ותפילות שלי. המנוע הסתובב. יש ???
עכשיו צריך להוציא את האוויר מהמערכת והוא פתח את האינג'קטורים.
אחד מהם מספר שלוש מלמעלה אינו מקבל דלק.
בכל מקרה הוא מנסה להדליק ואחרי כמה ניסיונות המנוע עובד. יש ????
לאחר בדיקת אינג'קטור מספר 3 סטפן מחליט שהמשאבה דלק אינה מספקת לו דלק וצריך לתקן את משאבת הדלק. הוא לא בטוח אם יוכל לתקן והלך להתייעץ בדו"אל.
בערב הודיע שכנראה יוכל לתקן ונתראה מחר, שזה היום.
בערב "יצאנו לאכול במסעדה החביבה והיחידה כאן ופגשנו אותו ואת אשתו. כושית נחמדה מאד ויפיפייה אמיתית.
הזמנתי את סטפן לבירה, שוחד אף פעם לא מזיק, וסיפרתי לאישתו שעתידנו תלוי בסטפן בעלה. היא אמרה לי לא לדאוג. סטפן לעולם אינו מאכזב אותה. יהיה בסדר.
אז היום זה היום הגדול. או שסטפן יצליח או שנגיש בקשה לאזרחות בגרנדה.
חוץ מזה גשם יורד כאן יום יום, היתושים חוגגים עלינו גם יום ויום והכל טוב.
אתמול הרווחתי 65 דולר. ומעשה שהיה כך היה.
קרש ישיבה בדינגי נשבר.
הלכתי עם הקרש הישן לנגריה כאן והוא אחרי חישובים מעמיקים, ולאחר החלטה כי עץ יהיה יקר מידי ונסתפק בדיקט ימי, הגיע האומדן. 65 דולר. בשביל חתיכת דיקט במידות של 80 על 40 ס"מ בערכך.
הודיתי לו מקרב לב, איחלתי לו כל טוב וחזרתי לסירה עם החלקים.
הטלאתי, הדבקתי, קדחתי והרכבתי. נראה בסדר.
וככה הרווחתי 65 דולר.
כמו שאתם קוראים, אני טוחן מים עד שגודו, סטפן, יגיע.
נעדכן.
הכול כשורה אהובותיי ואהובי. יש ????
טוב, כנראה שאין.
סטפן היה,על הבוקר, ניסה פה, ניסה שם והגיע למסקנה שאחד הקפיצים שבור וצריך משאבה חדשה.
המנוע עובד מצוין על 5 צילינדרים.
צריך להזמין משאבה חדשה.
ההתלבטות היא אם להפליג על 5 צילינדרים או לחכות כאן עם היתושים עוד לפחות שבועיים עד, אם וכאשר תגיע משאבה חדשה.
שלחתי דו"אל לאבי חיים ומיכאל לבקש עצות.
דני גם אתה מוזמן לחוות דעתך, אם תרצה.
המכונאי כאן, סטפן, גם בודק אפשרות להשיג משאבה נראה.
הנטייה שלי היא להפליג כמו שזה ולנסות לתקן בסן מרטין.
מצב רוח בסדר למרות התקלה. נראה.

שנה חדשה

שנה טובה 2012–01–01 אתמול חגגנו עם שאר פליטי המספנה את השנה החדשה.
קרול, מהולנד, הציע שניפגש בבר המקומי, כל אחד יביא מה שיביא, ויהיה שמח. היה.
מענין איזה אוסף של אנשים היו.
היו, מרים וג,
ג'ונטאן זוג צעיר מקנדה. היה רוב וקרול מקנדה, היו רבקה גף ובנם מייקל מאינדיאנה,
היה טוני מאנגליה, עם יכולות שתיית בירה מעוררות התפעלות, וכמובן ידידינו הוותיקים באד ג'ודי ובנם אלן מפלורידה.
היה גם נורבגי שתוי אחד עם בחור כושי נחמד שהוא הציג אותו כבנו. (היה דמיון מה בצורת האף).
שתינו מה שהיה, אכלנו מה שכולם הביאו, תרומת דינה הייתה 10 ק"ג אורז שכמעט נגמרו.
נושאי השיחה היו תיקוני סירה ושיפוצים. לשני זוגות כאן יש סירות מעץ ואם חשבתי שיש צרות בעולם, לבעלי סירות עץ משנות השמונים יש יותר.
הזוגות כאן אינם צעירם במיוחד או עשירים במיוחד. כולם אוהבים לעבוד על הסירות שלם ולספר על הפלגות.
טוני למשל היה בסנטה הלנה, האי שבו מת נפוליאון ואפילו ביקר בבית שבו הוא גר, הנשמר עד היום. זה אי במרחק 1600 מיל מדרום אפריקה וגם ברזיל ומצוי בלב האוקיינוס האטלנטי.
אתמול הפעלתי את מנוע הדינג'י. עבד בגמגומים קשים.
באד, המומחה לעניינים טכניים הציע לפרק את הקרבוראטור ולנקות. או לנסות להפעיל עד שהליכלוך או המים או מה שהיה שם יישרף ויעלם.
בחרתי להמשיך ולהפעיל ובסוף הוא השתכנע לעבוד רצוף. אני עדיין זוכר את העצה של חיים שלא לפרק מה שאחר כך לא אדע להרכיב.
מזג האוויר כאן ממש קבוע. טמפרטורה 28-30 מעלות, לחות 80-100 אחוז.
יורד גשם כל יום. מה שמציל את המצב זה הרוח שככמעט תמיד נושבת. עם הרוח ממש מזג אויר נעים.
אני הולך למקלחת, קרובה אלינו כבר סיפרתי לכם, מתקלח עם הבגד ים וחוזר לסירה רטוב ומאושר.
היום הצלחתי להשחיל בחזרה חבל שהוצאתי בטעות מתוך המנור טרם נסיעתנו.
לקח זמן אבל בסוף הצליח.
אנחנו כמובן מתמודדים עם היתושים שיש כאן למכביר.
מסתבר שיש שני סוגים, הפועלים בגבהים שונים.
יש את המנמיכי טוס, בגובה הקרסוליים, קטנים אבל מזיקים גדולים. אחרי עקיצה שלהם מתחילים לגרד עד זוב דם.
יש גם את היתושים הסטנדרטיים שפועלים בגובה הבטן ומעלה. עוקצים ומגרד כרגיל.
המחשב שלי, זה שקיבלתי מקובי, הלך לעולמו בשיבה טובה. מיתת נשיקה.
בשלב מסוים, לא התעורר יותר. לחצנו פה, לחצנו שם וכלום.
יהי זכרו לטובה.
מה עוד, דינה רצה אחרי כל כתם עובש עם אקונומיקה וחומץ. זה עובד.
לא נשארו הרבה דברים לעשות. הרשימה הצטמצמה ל20-30 פרטים אבל כולם קטנים.
זהו לשנה החדשה.
הכל כשורה אהובותי ואהובי.
מקווה לכתוב בשורות טובות ביום שלישי.

מתפללים

ה-30 לדצמבר 2011–12–30
עוד יום עובר על כוחותינו.
בבוקר נסענו בהסעה מאורגנת של המקומיים, המקומיים זה כאלה כמונו הגרים במרומי הסירות וביבשה, לקניות. קנינו.
כל יום שישי יש הסעה מאורגנת לסופרמרקט הנמצא כחצי שעה נסיעה מכאן.
יש לציין שהדרכים כאן משובשות מאד אבל הנהגים כאן בהחלט זהירים.
פיתחנו לנו שיגרה של המקום. בכל זאת אנחנו כבר 10 ימים כאן.
אני מסתובב עם בגד ים כל היום, למעט בנסיעה לקניות.
אני גם הולך להתקלח עם בגד ים, יוצא מהמקלחת עם בגד ים רטוב ומתייבש ברוח. נעים ונחמד.
פגשנו כאן כמה זוגות נחמדים, במיוחד באד וג'ודי עם בנן בן ה-40 אלן. הם כבר מטיילים עם הסירה שלהם 20 שנה בסירת טרי מרן די קטנה ומעץ. זה אומר שהם עובדים כל הזמן באחזקות ודי נהנים.
הכל מתכוונן לנו ליום הגדול ביום שלישי בו סטפן ינסה להפעיל את המנוע. אני מתאפק מלסובב את המפתח ולנסות. אולי צריך לעשות עבודות מקדימות.
יש לי כבר שני משפטי פתיחה לבלוג של היום שלאחר הניסיון.
אשר יגורנו לו בא לו או "יש אלוהים". נראה מה מהם יהיה מיותר. אני מקווה שיש אלוהים.
דיברנו היום עם הילדים בסקייפ. נניח שזה היה דיבור. העיקר שכולם בסדר. זה הצלחנו להבין. הבננו גם ששי התהפכה באופטימיסט שלה ונשמעה די משועשעת.
הלחות פה זה משהו מיוחד. אין לשום דבר סיכוי להתייבש באמת מאחר וכל יום יורד גשם. יש ימים שזה קצת פחות וימים שזה יותר. למשל היום.
דינה מנקה את החבלים מעובש. זה לא משהו נורא. החבל נראה רקוב, הוא לא, ומסריח מעובש.
חלק היא ניקתה וחלק מסרנו לניקוי לבחור העובד במספנה והכרנו כאן. הוא אבא ל-6 ילדים מ-3 נשים. בחור עם הספק. האחרונה היא אמריקאית לבנה שבאה לבקר אותו בינואר.
הוא כמובן גר לבד. הילדים עם האמהות והסבתות, כמקובל באזורנו. (הקריביים).
יש לנו 3 פרוייקטים עיקריים להשלים, אם ניתן לפני שנוכל להפליג.
הפעלת המנוע, אולי גם נחליף רצועה.
להפעיל גנרטור, לאחר שימצאו לנו מסנן מי ים שהם שברו בהכנסת המצברים, אם ימצאו כזה חלק.
העלאת המפרשים.
הכול עניין של יומיים עבודה או ????
אנחנו מצליחים לקלוט כאן שתי תחנות רדיו. האחת עם מוסיקה עכשווית, והשנייה של כנסייה נוצרית הכוללת הרצאות ומוסיקה קצת יותר סבירה.
אם נגיע לנצרות אל תתפלאו.
אנחנו מצליחים לעשות עבודות אחזקה קלות בסירה בעיקר הקטנת חלקי עץ שתפסו נפח נוסף בעקבות הלחות. מגרות וכדומה.
זהו לבינתיים.
הכל כשורה אהובותי ואהובי.

27.12.11

יום שלישי היום. פעמיים כי טוב.
התנאים פה לא משהו. ביום יש שמש ולחות, כדי לגוון קצת, גם גשם מפעם לפעם. בלילה זה סיפור אחר. יש יתושים.
מזל שאנחנו קרוב לשירותים ולמקלחות. יש רק לרדת בסולם 5 מטר וללכת כ-50 מטר.
אנחנו עובדים. בעיקר דינה.
החברה כאן מסוכנים. הם מתקנים דבר אחד טוב ומקלקלים מה שבסביבה.
מסנן המים של הגנרטור נשבר בעת התקנת המצברים. הם שמו את הצינור בצד כאילו לא קרה כלום.
נצטרך להחליף את המסנן.
במקום אחר הם ניתקו את הצינור של משאבת השיפוליים והמשאבה שאבה יופי בחזרה לשיפוליים.
חוץ מזה רוב הדברים עובדים.
לתקן דברים בתוך השיפוליים נהייה יותר ויותר קשה. כנראה שאני מזדקן.
יצאנו לפני החג לעיר הסמוכה כדי לקנות אספקה ולהוציא כסף. קנינו והוצאנו.
יש לנו עוד שבוע לסוף החופשה שלהם ואז נראה מה מצבינו.
הדבר העיקרי הוא להעלות את המפרשים, כאן אני לא צופה בעיות, ולהפעיל את המנוע. כאן אני מתפלל כל יום.
ברצף האופטימי אנחנו נוכל לרדת למים בסביבות ה6-7 לינואר.
זהו בינתיים. נשיקות.
אבל כמו שידוע לכם, הכל כשורה אהובותי ואהובי.

יום שני לגרנדה.

היום היה פורה מאד. אבל קודם הלילה.
לא הייתה אורגיה. השקעתי בסידור הכילה והיתושים נשארו רעבים. ממש הקלה לגבי הלילה הקודם.
היום הגיע מטען ל שישים אמפר. רק שלוש סוללות ג'ל. לא היו במלאי 4 סוללות, הכל הותקן ועובד.
אנחנו יכולים לחיות עם 3 סוללות מאחר והן 195 אמפר כל אחת. בהזדמנות הראשונה אקנה גם את הרביעית.
עכשיו אפשר להתחיל לבדוק מערכות. דבר ראשון המקרר לא עובד. המדחס והמגעים נראים חלודים לחלוטים.
מסתבר שלהשאיר סירה לכמה חודשי אחסנה בגרנדה לא מוסיף לה לבריאות.
מחר בבוקר נתחיל לבדוק מערכות אחרות.
המטען. מדי הטעינה ומשאבת המים עובדים בסדר.
אנחנו לא נצא מחר מהיבשה ונבלה כאן את חג המולד. הכל נסגר כאן ויהיו לנו 10 ימי עבודה להשמיש הכל.
אנחנו במצב רוח טוב ועובדים קשה. במיוחד דינה שלוקחת קשה מאד את עניין העובש.
אז הכל כשורה אהובותי ואהובי. נמשיך לעדכן. נשיקות.

חזרנו לגרנדה

אהובותי ואהובי.
גרנדה חזרנו אליך שנית.
אחרי טיסה נוחה יחסית, עם עצירת לילה בלונדון, לשינה בלבד, הגענו.
הגענו מאוחר ודינה בחכמתה כי רבה קבעה לנו שינה במלון. מלון נחמד. ארוחת בוקר, קפה על פי בקשה ומסתבר לנו שמחייבים על כל מילוי. פטנט חדש לגרנדה בלבד.
הקפה והמילויים עלו כמו הארוחה. שמחתי לתרום לכלכלת האי.
את הסירה נראה למחרת.
איזה מזל.
הגענו לסירה מלאה בעובש וריחות לא נעימים.
דינה התנפלה על העובש ואני טיפלתי בחיבור חשמל לסירה.
יש חשמל. אין 12 וולט. אין טעינה, אין כלום.


נסיונות לטעון במטען שלהם ויוק. וכך עבר יום ראשון בנעימים. אנחנו גרים בגובה 5 מטר ומגיעים לסירה עם סולם. זה במיוחד נחמד כאשר צרך ללכת לשירותים באמצע הלילה.
בלילה, שנופל כאן בשש וחצי, זכיתי סוף סוף לראשונה בחיי להשתתף באורגיה.
אני הייתי הבידור וכשלושים יתושים חגגו עלי. אני סופית נגד אורגיות. במיוחד כאשר אני הבידור.
היום התקנתי את הכילה ונקווה לטוב.
אנחנו אוכלים במקום כאן. יש פה מסעדה- בר נחמד. אתמול דינה התלוננה שהאוכל היה קר והיום הבחור נתן לנו ארוחה חמה יותר וללא תשלום כפיצוי. אז יש כל מיני, גם מחייבי קפה וגם אחרים.
מחר היום הגדול שיקבע אם אנחנוח מבלים את חג המולד כאן או שנצליח לצאת. רק אחרי שיגיעו המטען והמצברים ואם זה יורכב ויעבוד נול לבדוק את כל היתר. יש;הרבה יתר.
נעדכן. נשיקות

סיום - בינתיים

4 למרץ 2011–03–04

זהו אנחנו ביבשה. הרגשה מוזרה.
אתמול עזבנו את המרינה בגרנדה והפלגנו דרומה למקום אחסנה בגרנדה מרין.
הגענו לקראת ערב. הפלגה די שקטה אבל נגד הגלים.
כדי שלא יהיה משעמם, ההגה האוטומטי הפסיק לעבוד ועברתי להיגוי ביד.
הגענו. נקשרנו למצוף, הפעם הלך בקלות מאחר והמצוף מוכן כמו שצריך.
הבוקר נכנסנו להרמה.
בא מנוף, הרים ואנחנו בחוץ. הסירה נראית די בסדר מלמטה, אין הפתעות. בכל מקרה נידרש לעשות טיפול באנטי פאולינג, צביעה נגד טפילים המצליחים תמיד להידבק לסירה.
יש לנו רשימה די ארוכה של דברים לתקן ולעשות.
קיבלנו כבר הצעת מחיר למפרש החלוץ. אין ברירה נצטרך להזמין.
היה המכונאי לשמוע את הגנרטור. אחרי שמיעה והסתכלות, המליץ על חדש. ההגיון שלו הוא נכון. לשפץ יכול אולי להצליח, אבל לתקופה מוגבלת. עם חדש אנחנו מסודרים לכמה שנים.
יש לנו רשימה די ארוכה של דברים שאנחנו נסדר בסירה.
יש לנו כרטיסים לחזרה לארץ בטיסה שמתחילה ב-16 לחודש ונגמרת ב-17 לחודש.
ההפלגה הזו שהחלה ביולי הייתה מלאה בתקלות טכניות של הסירה. מזג האוויר וכושר הציפה של הסירה היו בסדר.
זה התחיל בהחלפת מנוע עוגן, החלפת משאבת שיפוליים ומצוף בשיפולי המנוע, החלפת מצוף במיכל אגירה למי מקלחות, הגיע לשיא בהיתקעות המנוע עם מי ים ושהייה של כמעט חודש בכף וורדה, התבקעות צינור של הגנרטור , שניהם תוקנו בכף וורדה, ועכשיו גנרטור בשלבי גסיסה מתקדמים וההגה האוטומטי.
אפשר להסביר לעצמנו שבסירה ישנה זה המצב.
עוברים מתקלה לתקלה. (ממחדל למחדל כוחנו גדל).
התקלות האלו ללא ספק קיצרו את השהייה שלנו כאן. התחיל להישבר לנו מהתקלות.
אבל אפשר להסתכל גם על מה שהיה טוב.
עברנו את הים התיכון לאורכו. מהרצליה לגיברלטר.
הגענו לאיים הקנרים.
הגענו לכף וורדה, בהפלגה לא מתוכננת וארוכה מאד, כ-19 יום בגלל מנוע מושבת.
חצינו לסנט לוציה, ללא תקלות מיוחדות.
הסתובבנו בין האיים. והיה נחמד.
יהיה עוד יותר נחמד לחזור הביתה עכשיו.
אז, הכל כשורה אהובותי ואהובי. נתראה אחרי ה-17 לחודש.
את השבועיים הקרובים נעביר ביבשה ובעבודות תחזוקה.
המקום והאנשים כאן נחמדים. לא נראה שנסבול המיוחד.
להתראות בקרוב.