קראבוס. ה -12 לאוגוסט 2018 יום ראשון.

הילדים הגיעו בערב יום שישי. הם עוד הספיקו לראות אחד אחד את השני בשדה התעופה בארץ. אסף והמשפחה חוזרים תמר ללא קובי והמשפחה טסים.
יצאנו בשבת בבוקר ברוח חזקה לקראבוס. רוחות עם משבים של 25 עד  30 קשר אבל מעט גלים מאחר ושטנו די קרובים לחוף. חלקיי לא הייתה משהו למעט תעלת הגישה שהיא רדודה למדיי.
הגענו בסביבות הצהרים עם המשבים החזקים. עגנו הפעם בצד היותר מוגן ולהפתעתי נקשרנו די בקלות.
עזר לנו מייקל שהוא מניו זילנד ובעצם הוא יהודי שטוען שהתפטר. היה בארץ. מכיר יודע. יש לו קרובים בארץ אבל הוא בתקן של יהודי שהתפטר. איש נחמד בגילי. לא רציתי לקלקל לו את האשליה. הוא תקוע.
תמר ודינה והילדים הלכו לים.
חזרו. בערב ארוחת ערב בחוץ.
הגלידה לאחר מכן הייתה טעימה.
יוצא לי מהאף האוכל היווני.

היום אנחנו כאן.
מחר נפליג לפאנייה. שם אפשר לקפוץ מהמזח.
היום רוח חזקה מאד כאן. זה כייף כאשר קשורים טוב והרוח מסיטה אותנו מהמזח.
היום ב 0500 הדיג השכן שלנו יצא לדייג. מילא אותנו בריחות דיזל. נסע.. חזר ב 1100 עם המון רשתות ריקות.
זהו להפעם.
מזג אוויר מאד רוחני.

חלקיי יום שיש ה 10 לאוגוסט.

הילדים נסעו הבוקר. הוב טחה הסעה לשדה התעופה ב 1030 בבוקר ואכן הנהג הופיע בדיוק בזמן.  טובים היוונ ים האלה. דינה מנקה ומכינה את הסירה למחזור החדש.
בדקתי הבוקר את המנוע מאחר ומיכל  מי הקרור העודפים התרוקן. נזילה. נסעתי לקנות פקק חדש למצנן. אז אין. אז יש אולי  חנות אחרת בקצה השני של העיר. מונית והגענו. קניתי. לפי דוגמא. חזרתי עם המונית. ולא מתאים. הידקתי את החיבורים של הישן. כמה מכות פטיש קלות. בדיקה ואין נזילה. העיקר שיש מה לעשות.  הילדים יגיעו בחצות. הכול טוב.

עדיין בחלקיי 7 באוגוסט.

שקט כאן. הילדים נסעו לטייל. אנחנו בסירה.
עבדתי על המשאבות ושתיהן עובדות יופי. גם על אוטומט.
הבוקר התחיל בנסיעה מצד אחד של הרציף לצידו השני. המקום בו עגנו מושכר ליאכטה מנועית ישראלית כ 60 רגל. ביחד הן שתי מנועיות של חברה ישראלים. נחמדים. היום חזרו לארץ.
הילדים כאמור בטיול ומחכים להם.
שקט מידיי.
מחר מתכננים עוד יום טיפולים אני אגמור לטפל בסירה.

חלקיי. יום שני ה 6 באוגוסט.

הגענו לכאן אתמול.
בדרך שוב המשאבה המישנית לא עבדה.  הפעלתי את המשאבה הראשונית שהתגברה על נזילת המים בקלות. בכול מקרה הרגשה לא נוחה.
המרינה כאן נחמדה מאד.
סידרתי את המשאבה הראשית כך שתעבוד דרך  המפסק הצף. וסוף סוף הצלחתי לקבע את המפסק הצף בגובה המתאים.
צריכה להיות התאמה בגובה בין המשאבה לבין המפסק הצף כך שהמשאבה תעבוד כאשר פני המים עולים ומפסיקה לעבוד כאשר הם יורדים.
הייתי מצרף שרטוט אבל את מי זה מעניין.
בקצור זה עובד יופי. ומפסיק כאשר צריך. כניסת המים לסירה גם התמתנה פלאים. אולי זה קשור למהירות הסיבוב של הציר.
בכול מקרה הזמנתי מכונאי שהשתחל למטה ואמר שהמצב די בסדר אבל כדי לסדר את זה צריך להוציא את הסירה מהמים ובכול מקרה החא לא מטפל בכאלה וצריך אם רוצים להגיע ל ספנה שלהם. זו מספנה בעיקר לאוניות סוחר. אמרתי לו שאטפל בזה ברודוס והוא אמר כי טוב.
בינתיים גם בדקתי את המשאבה המשנית ששבקה חיים. קניתי חדשה וארכיב אותה מחר.
אסף ואני הלכנו לשכור רכב לילדים והם יסעו מחר לטייל בסביבה. גם מחרתיים.
ביום חמישי  נראה. וביום שישי הם צריכים להגיע לשדה התעופה באתונה.
יש לנו מים וחשמל והכול טוב. עדיין לא בחנתי את הדינגי וכנראה  נעשה זאת כאשר תמר והשייטות יגיעו ביום שישי.
נצא מכאן ביום שבת.
אנחנו מתבטלים כאן במרינה בחלקיי וזה לא רע בכלל. קראתי אפילו מאמר שבטלה ועצלנות טובים לאריכות ימים ולבריאות.
סטלה איתי ונעמה הלכו לסופרמרקט.
דינה ורן קוראים ואסף ישן.
החלטנו לא לעבור את הגשר מאחר חזה כרוך בלילה של המתנה ומעבר בהלוך וכנל בחזור.
מכאן נתחיל להפליג דרום  מזרחה ואולי סוף סוף עם הרוח.

מפרץ בופלו. 2 לאוגוסט 2018

אנחנו עגונים במפרץ. השתפרנו מהפעם הקודמת וכבר בנסיון הרביעי הצלחנו לעגן את העוגן. זאת בתוספת 60 מטר שרשרת.
דינה יותר חסכונית  בשרשרת. הפעם הסכימה לשימוש נדיב יותר. הילדים  ירדו למים. שחו לחוף ואחרי הוצאת אנרגיות רבות. עכשיו שקט יותר.
מחר מפרץ חדש.
או מעגן עירוני.
האדמירלית תודיע לי.
זהו לבינתיים. הכול טוב.

קרמבולה.(קרבוס) או משהו דומה. 4 לאוגוסט.

יום רוחני מאד. קשורים לרציף ב 4 חבלים פלוס עוגן טמון היטב. רוח.
רצינו לשכור רכב. לא זמין.

הסירה של הדנים הגיעה בעקבותינו. עזבו את בופלו מאוחר בגלל הרוח.
מסתבר שכולם רופאים. נהדר. 3 זוגות של בחורים יפים וחברות יפות עוד יותר. ואחד נוסף גלגל שביעי.
אסף לוקח את הילדים  לים. אנחנו דינה ואני שומרי שבת. נחים.
מחר נמשיך לכיוון חלאקי אם הרוח תרד.אנחנו עוגנים בצד היותר רוחני של המעגן. אבל שקט כאן. ממול יותר רגוע אבל יש מוזיקה מרעישה בלילה ויתושים.
זהו לבינתיים. נחים.

פאנייה. 1 לאוגוסט 2018

יום שקט עבר על כוחותינו.אנחנו בעיירה. קשורים.
היום התחיל עם הרבה רוח אבל העסק נרגע והיום נעים. הילדים גילו את הקייק. עובד.
אני התרכזתי בתחזוקה ותיקונים.
מערכת השאיבה של מי ההדחה אצלנו בשירותים לא עבדה. או יותר נכון עבדה בקושי. קניתי והחלפתי את כול הגומיות האפשריות וקדחת.  לדינה היה רעיון לבדוק את הצינורות הזנה. הם צריכים להיות אטומים לגמרי מאחר והמערכת עובדת על ואקום.. ואכן. הצלחה. החלפתי את הצינורות והמערכת עובדת.
כול החלפת הגומיות הייתה מיותרת. הצינורות היו מחוררים. לא נוצר ריק ולכן לא הייתה שאיבה. ודינה שוב צודקת.

מעודד מההצלחה זחלתי לטפל בבעיות הניקוז בקוק פייט. משהו קטן ולא רציני. רק צריך לפנות את תא האיחסון מתחת לרצפת הקוק פיט ולהזדחל למטה. עבודה ממש מתאימה לזקן בן 73.
אבל משהו קל לתיקון. אבל...
לשחרר זוית מתכת מגולוונת שהספיקה להחליד לגמרי וגם להיסתם לגמרי התברר כאתגר. ביליתי זמן ממושך בשכיבה התחת לרצפת הקוק פיט ובסוף ניצחתי.
בהזדמנות זו החלפתי את הצנרת בפתח ניקוז השני וחזרתי לפני השטח עייף אך מרוצה.

הילדים בילו יופי של יום עם הקייק ובמים.
נעמה קפצה מהרציף 3 פעמים והתחילה לשחות חופשי.  עכשיו תורו של איילון. כאשר אבא שלו יאשר.
אני סך הכול מרוצה מהפגנת הכושר והביצועים. 73 כבר אמרתי.
מחר זזים ל מפרץ שנקרא משהו שנשמע כמו בופלו.