דינה הגיעה. יופי. אבי נסע קודם ואצטרך להסתדר לבד עם התיקונים.
מתקן המפרשים הגיע.
בחור נחמד ואמין.
הודיע לי שאין טעם לתקן את המפרש הישן.
אמרנו עליו קדיש ביחד.
העלינו את המפרש הרזרבי והוא לא רע בכלל.
כנראה נשהה כאן יומיים נוספים, תודות למזג האוויר הגרוע.
לא רע.
נסדר עוד דברים בסירה.
תמיד יש מה. הכל טוב. טוב להיות עם החצי השני שלי שוב.
נשיקות לכולם.
יום חמישי, 11 ביולי 2019
רודוס 11 ליולי.
יום שלישי, 9 ביולי 2019
9/7/19 רודוס
יום שקט עבר על כוחותינו.
נסענו לטיול להרים. היה נחמד.
קניתי 4 מיכלי שמן זית, 3 ליטר כל אחד. התחלה של המלאי.
הערב נצא לאכול בחוץ, אחרי יומיים של מאכלי בית , מאת השף אבי.
הבוקר הוא ניסה לאלץ אותי לאכול ארוחת בוקר.
עמדתי בגבורה בלחץ. אני לא רעב בבוקר
.
הרוח כאן אכן נושבת.
נראה.
ממחר כנראה נסתלבט בסירה. אבי מתכנן ללכת לים.
אני אשמור על הסירה ואחפש לי עבודות.
ממש שמח עם ניר ושני. המשפחה מתרחבת.
יופי.
זה הכל לבינתיים. נשיקות לכולם.
יום שני, 8 ביולי 2019
8/7/19 רודוס
יום שקט עבר על כוחותינו.
הלכתי לצעדת הבוקר שלי, מוקדם, ושוב התפעלתי מגאונות היוונית. ציוד והתקנות יקרות מונחים ברחבי המרינה, מחלידים.
נסענו לטייל לקצה הדרומי של האי לראות את גולשי הרוח.
המים היו קרים ונכנסתי רק עד גובה הבי...... קפאו.
חזרנו מאוחר והלכתי לישון.
אבי הכין את שאריות דג הטונה.
טעים.
מחר נחפש אתר חדש לטיולים. או עוד עבודות בסירה.
המפרשן המקומי עסוק מאוד. לא מגיב.
נסדר בעצמנו מה שצריך.
העיקר שהמנוע עובד.
זהו להיום.
יום ראשון, 7 ביולי 2019
רודוס 7/7/19
יום שקט עבר על כוחותינו.
טיול בהיקף המרינה מגלה המון גרוטאות שהיו פעם מחפרים צפים. צמודים לקיר החיצוני, המזרחי של המרינה. מחלידים בנחת.
שכרתי רכב לכל השבוע. יוצא יותר זול. גם נחמד לנסוע למקלחת באוטו. אנחנו עוגנים ליד תחנת הדלק בכניסה למרינה. רחוק.
נסענו לטייל. למזלי אבי לא אוהב לנהוג. חזרנו בזמן לשנת צהרים.
נמשיך מחר. תלוי בתופר מפרשים. יש לי את המפרש הרזרבי הישן ובמקרה הכי גרוע, נעלה אותו.
עוד לפני שנסענו, אבי הכין ארוחת בוקר.
עכשיו אבי ישן קצת, לקראת הערב הגדול ואני כותב. אחרי מקלחת נהדרת.
המרינה עדין עם אותו מבנה יחיד.
מישהו תקע מטף כיבוי אש בכניסה ועכשיו הכל פתוח. יופי קוד הכניסה 9977 אבל אל תגלו לכולם.
יש כאן מגרש משחקים נהדר לילדים בגיל של איילון. כנראה שירצה להישאר במרינה.
למדתי סוף סוף את סיפור המרינה. מהמתדלק. עישנו ביחד סיגריה ליד משאבת הבנזין. לא לא באמת.
המרינה נבנתה על ידי העיריה של רודוס. כמובן שהתקציב נגמר לפני סיום הבניה. כך זה עמד שנים.
קנה את המרינה מהעיריה איזה יווני, נניח מנוליס. לא קלטתי את השם.
הוא התחייב לגמור את המרינה. מסתבר שבחורף יש סערות מצפון והגלים נכנסים ישר למרינה.
טוב אז גם הוא לא גמר.
עדיין מחכים.
זהו לבינתיים.
נשיקות לכולם.
יציאה מקסטלו
אבי קשר חבל לשרשרת, הוליך חבל עד הווינץ הימני הגדול ואני ואנגליקה משכנו את השרשרת מהקוקפייט.
אני בעיקר על ההגה משתדל לא להפעיל את הביטוח צד שלישי שיש לי, הוא מוגבל עד מיליון דולר.
אנגליקה מסובבת את הווינץ. תרגיל מומלץ לחיזוק שרירי החזה.
אבי עובד קשה בחרטום. צריך לעגן שרשרת, לשחרר חבל ולקשור מחדש עם התקדמות השרשרת. כולם נהנים.
הגולט התורכי חושש שאגרור לו את העוגן והוא גם בחור נחמד, זאת אומרת הקפטן ועוד 4 אנשי צוות.
יום שבת, 6 ביולי 2019
רודוס 5/7/19
הבטיחו מזג אוויר 10- 12 קשר. ים לא גבוה.
אז הבטיחו.
לקח 14 שעות. שיא שלילי חדש.
הגענו בבוקר. חשבנו שנגיע בשבע . הגענו בעשר בבוקר.
דבר ראשון עצרתי בתחנת הדלק. תדלוק 540 ליטר. כמעט 7 ליטר לשעה. המנוע עבד קשה.
במרינה קיבלו אותנו בחביבות. אנחנו כבר לקוחות ותיקים. "חברי מועדון".
פגשנו חניכי בית ספר לשיט. הם כאן בדרך לסימי. נתתי לבעל המועדון ספר.
קידום מכירות למהדורה השניה. אם תהיה.
יום חמישי, 4 ביולי 2019
קסטילוריזון 4/7/19
הנסיעה עברה ללא אירועים מיוחדים. למעט....
אבי אוהב להפליג עם מפרשים. בסדר. העיקר שיהיה מרוצה.
בכניסה לקסטל, הרוח מתרוממת ל 25 קשר ואנחנו עם מפרשים מלאים. הסירה באלכסון, השוליים נוגעים במים. הולכים באלכסון חד. מאוד.
מתחילים לצמצם חלוץ. אצלי בסירה זה קשה. במיוחד ברוח חזקה.
מצליחים. שוב ניצלנו..
חושך מצרים. אני הולך לפי המפה, הראדר והיכרותי את המקום. אבי פחות מרוצה ויוצא לחרטום עם פנס כיס. שיהיה.
ניכנסים ללא בעיות.
עוגנים.
העוגן לא תפס.
שוב יציאה והפעם העוגן תופס. רק בפעם השניה. השיא שלי ושל דינה זה 5 נסיונות שלא צלחו.
התישבנו אצל ונגיליס. ממזמינים בירה. גם אני. לא נעים להיות פוסי.
אני גומר חצי בקבוק והחצי בקבוק גומר אותי. מזל שיש אבי לעזרה.
הצעירים יוצאים לסיבוב ברים. אני יוצא להסתובב במיטה.
התעוררתי בבוקר מוקדם. כרגיל. הצעירים ישנים. הצעירים זה אנגליקה בת 33 ואבי בן 59. צעירים.
השכן הנחמד לזרוס, מתלונן שהסירה הישנה שלי מבריחה לו לקוחות. אני מתעלם והוא צועק על ונגיליס.
ונגיליס עצבני ומותש. יש לו אשה חדשה ביבוא אישי מאוקראינה. עשה טרייד אין על המודל הישן שהיה לו.
אנגליקה מדברת איתה ברוסית והבחורה לא לגמרי מאושרת. עובדת קשה ביום ובלילה והגבר לא משהו. היא בת 34 הוא בן 63. היא גם גבוהה ממנו בראש. גוף יפה פרצוף פחות. הרבה פחות. אבל, היא מרגישה בטוחה. מסתגלת. בטח בונה על זה שונגיליס ימות לפניה.
נסענו, טסנו, למערה הכחולה עם ניקוס. הפעם באנו מוקדם ונכנסנו למערה בנחת, ניקוס עשה לנו סיור למעמקי המערה, בלי לחץ של גאות, וטסנו חזרה. המחיר עדיין קבוע 10 יורו לאדם.
ארוחת בוקר, מקלחת, ואני לספורט האהוב עלי, שינה.
הצעירים שוב הלכו לטייל. קבענו ב 17:00 במסעדה.
אוכלים ויוצאים לרודוס ב19:00 בערב. מזג האוויר אמור להיות טוב.
אבי כל הזמן מתקן ומשפר את הסירה.
החלוץ לא מספיק למעלה. מותח.
חבלי החלוץ בלויים. מחליף.
אני העוזר. מגיש כלים. באהבה.
האי התקדם מאז היינו פה בשנה שעברה. גם מחירי יוון. גובים עוד 33 יורו לחודש.
לסירות עד 12 מטר. פעם ראשונה שאני שמח שחסרים לי 5 סנטימטר..(אנחנו 11.95).
הסוכן מסדר הכל. קפטן או לא קפטן. מצחיק.
כרגע עומדת כאן אוניית נוסעים גדולה
.
אני מחובר לחשמל הפעם המזגן עובד. כייף.
זה הכל לבינתיים. .