יום שישי, 19 בדצמבר 2014

בים

יום שישי ה-19 לחודש.
אנחנו מפליגים, 
יצאנו ב-14:00 שעון מקומי. 
זה כמובן לאחר שביקרנו במשרדי ההגירה, שוב חותמות, 
פגשנו צוות אבטחה יווני שירד מאונית צובר המפליגה לסינגפור.
כאן הם ירדו, בים, וחזרו לסרי לנקה, לגול, זה בסיס האם שלהם.
לא ראו משהו מיוחד בדרך. (פיראטים וכאלה).
זה הזמן לספר לכם שלא הוסמכנו כ- sea marshals,   אנטישמיים, אלה מה, היו בפנינו, יותר נכון בפני הקפטן שתי ברירות.
לחכות לישראלי מוסמך שהיה טס מהארץ ומוציא עבורנו את הנשק או לחפש דרכים חלופיות. ******************************************************************************************************************************************************************
אנחנו בדרך לנקודת מפגש עם האמריקאים שיצאו מהמלדיביים עוד יומיים.
אנחנו צריכים לעבור כ-600 מייל והם רק כ-300. זאת אומרת שהם יצאו רק עוד יומיים.
מה אומר לכם, טוב להיות בים.
סרי לנקה, נחמדים נחמדים והגיעו לי עד. ......
הקשר הזה לא ימשך הרבה זמן, אנחנו כרגע שטים קרוב לחוף.
זה ישתנה בקרוב.

נשיקות.

היום מפליגים בס"ד, אי"ה.

ום שישי ה-19 לצדמבר, 2014
השעה, המקומית, 09:10.
ב-09:30 מנתקים חבלים ממקום המעגן הקבוע שלנו ומפליגים לרציף למלא מים ולעבור ביקורת דרכונים.
לא הרבה התרחש ביממה האחרונה.
החצטוריאן שלנו מספר שבמסגרת תעמולת הבחירות כאן כבר נהרגו 10 אנשים.
אולי, אולי סתם סיפור. לך תדע.
אני מפליג בסירה שהיא לא רק המשוכללת ביותר בעולם, אלא גם הנקייה ביותר בעולם.
זולו ודרור חולקים תחביב משותף הנקרא נקיון ומשחקים בו בכול זמן פנוי.
אתמול דרור היה בקניות וזולו גייס אותי לתחביבו.
אני שאבתי מי ים בדלי שפכתי על הסיפון וזולו קירצף עם מטאטא.
אחרי כ-20-30 דליים, שמחתי על ההתעמלות, הסיפונים הוכרזו כנקיים, עד הפעם הבאה.
התוכנית היא להפליג, כנראה בסביבות 12 שעון מקומי, לחבור עוד 4 ימים עם סירה של חברים אמריקאים של זולו, גייסון - משהו, ולהפליג בטנדו לים סוף.
הסירה של גייסון גם נושאת נשק וגם שכרה מאבטח ישראלי שיהיה על סיפונה למשך ההפלגה.
בסירה האמריקאית יהיו סך הכול 4 איש. כולל המאבטח.
אני לא אפרט את סוגי הנשק וכו', "האוייב מאזין" 
אני רק יכול להבטיח לכם שאנחנו חמושים (מזויינים? ?),  היטב.
זהו לבינתיים.

ה-19 לחודש 10:45 זמן מקומי
יש התקדמות.
עזבנו את הפונטון שלנו ונקשרנו לרציף הראשי, לקבלת מים. בגרוויטציה כמובן.
חם.
אנחנוקשורים לרציף.
זולו מכבה מנוע, מדליק גנרטור ויש מיזוג אוויר.
סירה לוקסוס כבר כתבתי.
אחרי המים, ביקורת דרכונים ונתחיל לנוע.

יום חמישי, 18 בדצמבר 2014

ושאים ברומו של עולם.

עדיין ה-18 לחודש. 1645 שעון מקומי.
דרור יצא להשלים קניות אחרונות. אנחנו מצוידים להקפת העולם, ללא עצירות.
זולו ישן, לאחר מלחמת ההתשה שלו עם הביורוקרטיה, אני קורא, משתעמם ולכן גם כותב.
אני נמצא בסירה שתוכננה על ידי גאון, מר אמל זצ"ל, ושוכללה עוד במשך השנים.
למשל,
לסירה יש רק כניסה אחת של מי ים לסירה. בסירה שלי יש 4, לפחות.
כמובן שכניסה אחת, עדיפה על 4 "חורים" בסירה.
הכניסה הזו מצוידת במסנן טוב המונע מפסולות למיניהן להיכנס למערכת מי הים.
מי הים אם אתם תוהים, משמשים לשטיפת אסלות, למי קרור למנוע ולגנרטור, למי קרור למזגנים, יש כאן שלושה מזגנים נפרדים וגם למתפיל מי ים.
כל זה מתפצל מאותה כניסה אחת.
בבוקר, מי הים לא נשאבו יותר לסירה.
זולו בסידורים.
התייעצות של דרור עם זולו בטלפון, מוליכה אותו למסנן של כניסת מי הים, הנמצא סתום בזבל ופתיתי נילונים המצויים כאן בשפע במי הנמל.
המסנן מנוקה על ידי דרור והכול תקין.
מה שמביא אותי לתחביב ולנושא הבא.
אני אוהב להתקלח על הסיפון.
זה חוסך שאיבות מים מתוך הסירה, ניקיון המקלחות וגם את הצורך בהתנגבות אחרי המקלחת.
זה גם חוסך ניקוי מסנן המים המצוי בתחתית המקלחת העוצר את השערות מלהיכנס לאגן הניקוז. (על אגן הניקוז בהזדמנות אחרת).
אני מתקלח בעירום על הסיפון, מתייבש ברוח, מעשן סיגריה בינתיים, ונהנה.
כל זה לעיניהם של המקומיים המצויים במרחק די ניכר ואשר לא ראו אחוריים לבנים כשלי מימיהם.

ה-18 לחודש, יום חמישי, 2014


08:00 שעון מקומי.לאחר שהתעוררתי, התנעתי את המוח, עדיין עובד, כמובן עישנתי משהו, טבק בלבד, אני מוכן לדיווח היומי.
במאמר מוסגר, אני פותר כל בוקר, תשבץ, כלשהו. היום זה תשבץ איטלקי כי נגמרו לי הלבנים.
אם הצלחתי לפתור, המוח עובד. ביום שלא אצליח, (למעט תשבצי הארץ שגם היום איני יודע לפתור), אבין שהסניליות באה להשתקע.
אני רק מקווה שאזכור את ההקשר: סניליות== לא יכול לפתור תשבץ.
טוב לענינינו.
אתם בוודאי תוהים מה פשר הבירוקרטיה המטורפת סביב הנשק. (תחשבו על מה שקורה אצלנו).
לסרי לנקה  יש היסטוריה מדממת של מלחמת אזרחים בין הרוב לבין הטמילים.
מלחמת מחתרת שנמשכה הרבה שנים.
הממשלה ניצחה ומיגרה אותם, די ביסודיות.
נשק נשאר במחתרת לעת צרה, אם תבוא.
בחודש הקרוב יש כאן בחירות בין מועמד חדש, לנשיא מכהן. יש מתח.
היסטוריה של אלימות כבר יש להם.
מסתבר שהיו גם חילוקי דעות בין מפלגות הרוב שלפעמים נפתרו עם נשק.
ולנושא אחר
הממשלה מאד מקפידה לחסום אפשרויות של הגעת נשק לידים לא חוקיות.
שלושה  מתחזים ל-sea marshals
עלולים להיות סוכנים זרים המהווים חיל חלוץ לצבא שכירי חרב שאולי יבוא. (סתם).
זו כמובן גם הזדמנות טובה לקדם את הליך האישורים לאט לאט ולגבות שכר בהתאם.
אם לוקח זמן, הרי זו עבודה קשה, התשלום בהקדם.
כך או כך, זולו עובד קשה עם צ'טורה ומתקדמים בקצב המקום.
ולנושא אחר.
אומצנו על ידי להקת עורבים המבטאת את חיבתה אלינו ביצור לשלשת על הסיפון.
לסירה נקייה כמו השפירית  ולבעליה, זה סיוט.
מזל שיש גשם פעם ביום המנקה את רוב ה"תוצרת".
אתמול, או שלשום זולו ודרור החליטו שגשם לבד אינו עושה את העבודה, ובזמן הגם, לקחו מטאטאים ויצאו להבריש את הסיפונים.
לא, אני לא הצטרפתי. יש גבול.
בנוסף, לידינו, במרחק של כ-100 מטר, קשורה לרציף ופורקת אוניה המובילה מלט בתפזורת.
שיטת העבודה היא העלאת המלט מבטן הספינה עם עגורן עם כף ושפיכתו למשאיות הממתינות ומתחלפות, מתחת למשפך גדול.
משהו יעיל בתכלית ומייצר אבק להפליא.
חלק מזה נישא ברוח ומגיע גם אלינו.
המקומיים מאמינים שמה שאפשר לעשות עם אדם אחד, רצוי לעשות בחוסר יעילות עם שלושה.
לנו אולי זה נראה תמוהה אבל להם זה מספק עבודה לעוד אנשים.
כמו שנאמר, לכול שיגעון יש היגיון.
נו, נו.
הגשם אומנם שוטף חלק מזה, הרוב, אבל נצטרך סערה טובה לניקוי יסודי.
סיימתי לקרוא ספר מספריית הסירה: סוס נכנס לבר. מצויין. מומלץ.
יש גם בדיחות. אחת מהם מצאה חן בעיני במיוחד:
נוצרי שנפטר הולבש בחליפה שחורה והוצג בארון מתים פתוח כמנהג הנוצרים.
אשתו לא אהבה את צבע החליפה וביקשה מהקברן שישיג חליפה כחולה, אם רק אפשר.
למחרת שבה ולהפתעתה, בוצע. האיש שוכב בארונו עם חליפה כחולה.
איך? ?
פשוט ענה הקברן, אתמול הגיע לכאן מישהו עם חליפה כחולה ואישתו ביקשה שאשיג חליפה שחורה.
הרבה עבודה? ?
לא השיב הקברן, מה שהייתי צריך זה רק להחליף את הראשים.
ותודה לדוד גרוסמן שסיפר זאת הרבה יותר טוב.
עוד נושא שעשוי לעניין אתכם:
אני מתרגל לסירה ולסדר הדברים. לא קשה. יש לזה אפילו כמה מעלות.
אחד הדברים הוא להתרגל לשים דברים שלי, במקום אחד קבוע.
אם אני שם זאת במקום אקראי, כמו למשל משקפי השמש שלי, זה מתבטא בחיפושים נואשים אחריהם אחר כך.
אבל, כאמור כבר התרגלתי והחיפושים פחתו.
שורה תחתונה, לא יוצאים היום. כנראה מחר. נכון שכתבתי זאת כבר ביומיים שלושה האחרונים אבל כנראה שזה באמת יקרה מחר. או שלא.

יום רביעי, 17 בדצמבר 2014

עדיין בסבך הבירוקרטיה.

הבוקר התחיל נחמד.
יצאתי לזולה שלי לעשן, פטריק הבחין בי והזמין אותי לתה. (ממש גרוע).
הודה לי על העזרה אתמול.
אז הם לא לגמרי ח.......
הם מוכנים ליציאה, (במלוא הצניעות בזכותי), לא צריכים לקנות אלטרנטור, וצריכים רק מים.
הם הורידו לרציף שקיות אשפה רבות שצברו במהלך ההפלגה מדובאי. לא יפה.
דיווח טלפוני לצ'טורה, ששמח לשמוע על כך ואמר שיחייב אותם בדמי פינוי אשפה. יש להם כזה דבר מאחר ואשפה משלהם יש להם מספיק.
נסעו.
המאפרה התלויה שדינה סרגה לי תלויה קוממיות בחרטום, עם בקבוק מילוי, ואנחנו משתמשים בה.

עדיין בסבך הבירוקרטיה.
 הסיפור הוא סביב ההסמכה שלנו כ- sea marshals.
למרות שאנחנו חושבים עצמנו כראויים, השלטונות המקומיים, מהססים.
בצהריים נדע אם אנחנו נוסמך כ - sea marshals מה שהיה פסגת שאיפותי,  או שנאלץ לחכות לאחד כזה שיטוס מהארץ.
נעדכן בהמשך.

יום שלישי, 16 בדצמבר 2014

צרפתים.

 21:30  זמן הכתיבה המקומי.
זולו טרם חזר.
דרור בסידורים   אחרונים בחוף.
משעמם. 
קודם לכן, אני ניגש לצרפתים עם הקטמרן הגדול, שואל מתי יוצאים, הולכים מחר לקנות אלטרנטור חדש. 
מראים לי את האלטרנטור שפרקו, לא עובד. לא טוען. לכן נאלצו קודם לאלתר עם המצברים. לפי הצעתי.
מנסיון שלי בהפלגת הקיץ, הייתה לי תקלה דומה שהתבררה בקש טורקיה, על ידי חשמלאי שידע מה הוא עושה, שזה בעיית מגע בין המנוע לאלטרנטור.
משהו שקשור בעיגון המתח.
אני כבר יכול להיות יועץ.
אני מציע להם לבדוק חיבורים חשמליים. זה בדרך כלל התקלה.
בודקים ביחד.
אכן, חיבור אחד שבור בתוך בית הפלסטיק שלו.
אני מציע שיחברו את האלטרנטור. יחליפו את החיבור השבור ונראה. 
אין חיבור חדש כזה אצלם במלאי.
אני מחטט להם, ברשות, מוצא מפסק שעליו כזה חיבור, מציע שיורידו וישתמשו בו.
משאיר הוראות להרכיב את האלטרנטור, לחבר את החיבור החדש במקום זה נשבר והולך לסירה שלנו. חם שם בתא המנוע.
אני פותר לי תשבצים בשקט וחולפת שעה. אין קול ואין עונה מהצרפתים.
יורד לעשן בזולה שלי, ורואה אותם בחוץ. 
מה קורה, פטריק הקפטן הגמד מניף בוהן למעלה. עובד.
אני חוזר, הצליח להם, עובד.
לא טרחו אפילו לגשת להגיד תודה.
מאוכזב.
לא ביקשתי מדליה. רק שיגידו תודה. 
אולי הצרפתים באמת ח........ ??
21:45 מחכה לזולו ודרור

השלב האחרון-אולי

זולו הלך לצ'טורה, להשלים ביחד את השלב האחרון הסידורי הבירוקרטיה של הנשק.
אם יצלח הדבר בידיהם, נוכל להפליג מחר.
אצלנו כרגע 16:00.
ליוויתי את זולו לשער, מרחק של כמה מאות מטרים, הלוך, ועוד כמה מאות מטרים חזור.
זו ההתעמלות היומית שלי להיום.
זה בודאי יקח כמה שעות.
נראה.
מה שבטוח, היום אנחנו לא מפליגים.
התוכנית היא לחבור לסירה עם אמריקאים אשר נמצאת במלדיביים, ולהפליג ביחד עד ים סוף.
נהייה שייטת, של שנים, מפקד הצי יהיה זולו. השייטת תפליג במבנה מכונס במרחק של כמה עשרות מטרים זו מזו....
נדווח בהמשך.
טוב. עברה שעה וחצי.
בינתיים, תרשו לי להשוויץ.
באה אלינו אודין, מהקטמרן השכן לשאול אם יש לנו מטען מהיר למצברים. (בוסטר), מאחר וזולו ודרור אינם, אני כמובן לא יודע מה יש ומה אין.
הבעיה. 
מנוע אחד מניע, המנוע השני, מצבר ההתנעה שלו אינו עובד.
הצעתי לה לנתק את המצבר מהמנוע העובד, דיזל, לאחר שהותנע, אינו צריך חשמל, ולחבר את המצבר הטוב למנוע השני.
שווה ניסיון.
ניסו. הצליח.
מה דעתכם. ?